בית החולים רוטשילד, חיפה - בית החולים משתרע על שטח בנוי של כ-17,000 מ' ובו אגף ראשי, המורכב משלושה מבנים ההסתדרות הרפואית הדסה. ב-1942 מוקם באתר הנוכחי שבהדר הכרמל, בתפוסה של 80 מיטות, ואז גם ניתן לו שמו הנוכחי ע"ש משפחת רוטשילד, שסייעה בהקמתו. במרוצת השנים גדל היקפו והתגוונה פעילותו, וב-1972 הגיע לתפוסה של 400 מיטות; בשנת 1980 צומצם מספר המיטות ל-375. בבית החולים 15 סוגי מחלקות אשפוז וכן מכונים ומעבדות. בסוף 1980 מנה תקן בית החולים 700 משרות: 125 רופאים, 300 אחיות, 117 עובדים רפואים אחרים ו-158 עובדי מינהל ומשק. בית החולים מסונף לבית הספר לרפואה שעל יד הטכניון בחיפה.
עד סוף 1966 היה בית החולים רוטשילד בבעלותה הבלעדית של עיריית חיפה. בינואר 1967 סוכם בין משרד האוצר לבין עיריות תל אביב וחיפה להפוך את בתי החולים היערוניים* לעירוניים-ממשלתיים. משנת הכספים 1967 מכוסות אפוא מלוא ההוצאות של בית החולים רוטשילד מתקציב המדינה. בדצמבר 1978 הועברה למדינה הבעלות על נכסי בית החולים.
המשך קריאה בקובץ המצורף.
הקמת אגף בבית החולים רוטשילד - הקמתו של האגף המערבי בביה"ח העירוני-ממשלתי רוטשילד נועדה בעיקר לרכז את השירותים הרפואיים והמשקיים במקום אחד. בתכנון הפרוייקט הוחל עוד ב-1968; עיריית חיפה הכינה תכנית רעיונות לאגף המערבי- שלב א, שהתייחס לשבע קומות, וחלק זה מהתכנית אושר על ידי רשות האשפוז העליונה שליד משרד הבריאות בתחילת 1971. העירייה מסרה את תכנון הבניין למתכננים וליועצים מקצועיים פרטיים והוציאה מרכז על ביצוע הבנייה. ההסכם בין העירייה לבין הקבלן שזכה במרכז נחתם באוקטובר 1973. בהתאם לאומדן מאותה שנה אמורה הייתה עלות ההשקעה, שתמומן בעיקר על ידי משרד הבריאות, להגיע לכ-3 מיליון שקל. הבנייה החלה בסוף 1973, ולפי לוח הזמנים עמדה להסתיים בסוף 1976.
באוקטובר 1975 הסבה עיריית חיפה למשרד הבריאות את חוזה הבנייה מ-1973 שבינה לבין הקבלן. עם זאת נשאר הפיקוח על הבנייה בידי העירייה. הבנייה לא הושלמה עד היום. בשל התמשכות הבנייה בהרבה מעבר למתוכנן ועליית המחירים מעל מדד מחירי התשומות בבנייה, דרש הקבלן שינוי בתנאים היסודיים של ההסכם, דבר שהצריך בנובמבר 1980 הסכם חדש בין משרד הבריאות לבין הקבלן.
המשך קריאה בקובץ המצורף.
תמיכות בארגונים רפואיים - במסגרת תקציב הפעולות של משרד הבריאות כלולה הקצבה למתן תמיכות בארגונים רפואיים, ששטחי פעולתם קשורים לפעולות משרד הבריאות. לפי הדין וחשבון על ביצוע התקציב הרגיל הסתכמה הוצאת משרד הבריאות למטרה זו בשנת הכספים 1979 בכ-16 מיליון שקל ובשנת הכספים 1980 בכ-60 מיליון שקל. בהוצאה זו אינן כלולות תמיכות משרד הבריאות בקופות החולים ובבתי החולים הציבוריים (ראה דו"חות שנתיים 29, עמ' 315, ו-31, עמ' 272).
באפריל ובאוקטובר 1981 בדק משרד מבקר המדינה את פעולות משרד הבריאות לשנות הכספים 1979 ו-1980 בתחום זה, ובמיוחד את תהליך קבלת ההחלטות בדבר התמיכות ואת נהלי הבקרה והמעקב, הקשורים לעשרה מוסדות. להלן עיקר הממצאים (ראה גם דו"ח שנתי 31 , עמ' 75)*.