רטיבות במבני מגורים - התופעה של חדירת רטיבות והצטברות אדים (להלן "קונדנסאציה") במבני מגורים, היא תוצאה של גורמים שונים; שימוש בחומרים בלתי מתאימים, בנייה לקוייה, ושגיאות בתכנון. התופעה היא ארצית אך נפוצה בעיקר באיזורי ההר, כמו ירושלים וצפת.
משרד מבקר המדינה ערך בדיקות בנושא זה עוד בשנים עברו במשרד הבינוי והשיכון (להלן "המשרד") ובחברות הממשלתיות שיכון ופיתוח לשיראל בע"מ (להלן- שו"פ) ועמידר, החברה הלאומית לשיכון עולים בישראל בע"מ (להלן- עמידר). ממצאי הביקורת הובאו בדו"ח שנתי 25 של במקר המדינה (עמ' 638- 641). שר השיכון דאז מינה ועדה מקצועית לבדיקת הבעייה של חדירת הרטיבות לבניינים בירושלים, אשר תמליץ על דרכים לשיפור הבנייה. בדו"ח שנתי 28 הובאו ממצאי ביקורת בעניין חדירת רטיבות למבנים טרומיים, שהוקמו במסגרת הבנייה הציבורית.
המשך קריאה בקובץ המצורף.
מסירת מבנים לחברות מאכלסות - משרד הבינוי והשיכון (להלן "המשרד") מעביר עם גמר הבנייה את מבני המגורים שהקים במסגרת פרוגרמת הבנייה שלו לחברות העוסקות באכלוס. האכלוס מבוצע ברובו על ידי עמידר, החברה הלאומית לשיכון עולים בישראל בע"מ (להלן "עמידר") והיתר על ידי חברת שיכון ופיתוח לישראל בע"מ (להלן שו"פ) ועל ידי חברות ממשלתיות הפועלות במישור המקומי. מבקר המדינה הצביע בדו"חות שניתנו בעבר על תופעה חוזרת בישובים שונים, שבהם מבנים גמורים אינם מאוכלסים ועל תופעות הלוואי של השחתת רכוש וגניבת אביזרים; הוצאות בהיקף ניכר על שיפוצים; הפסדים הנוצרים מרגוש העומד ללא שימוש ולחצים הנוצרים אצל אוכלוסיה מקומית להעברה למבנים חדשים.
בחודשים יולי-אוגוסט 1981 בדק משרד מבקר המדינה את הליכי ההעברה של מבנים גמורים לחברות המאכלסות. הבדיקה נערכה במשרד לרבות במחוזות בירושלים ובגליל; במשרדי שו"פ בתל-אביב ובחיפה; במשרד הראשי של עמידר ובמשרדי מחוז הגליל שלה שבנצרת. המבנים שהועברו הקומו בשנים 1976- 1980 בשכונות גילה בירושלים, באשקלון, בבית שאן, בנצרת עילית, בקרית גת ובקרית מלאכי.
יישוב הבדואים בנגב - האוכלוסיה הבדואית בישראל מצויה בעיקר בגליל ובנגב ומקצתה גם באיזור רמלה לוד. בגליל מונה אוכלוסית הבדואים כ-32,000 נפש ואילו בנגב כ-45,000 נפש. הבדואים בנגב פרוסים על שטח גדול, כ-1.5 מליון דונמים, בבקעת באר שבע-ערד והם מאורגנים ב-22 מסגרות שבטיות, המשתייכות לשלוש מוטת: התיאהא, העזאזמה והתראבין.
המשך קריאה בקובץ המצורף.