בסמוך למועד הפעלת החוק התעוררה שאלה בדבר אופן סיווג הכנסות השונות של חברה כדי לבחון, אם 90% מהכנסותיה הן כדרישת החוק, הכנסות ממפעל תעשייתי שבבעלותה. לאחר דיון עם התאחדות בעלי התעשייה, חברת העובדים ולשכת רואי חשבון, החליטה נציבות מס הכנסה באמצע 1970, שבחישוב היחס בין הכנסות לסוגיהן לא יובאו בחשבון הכנסות ממקורות אלה: (א) שיווק תוצרת של חברה תעשייתית אחרת, הנמצאת בשליטה זהה; (ב) מכירת נכסים קבועים; (ג) מילוות חובה, שהחברה הייתה חייבת לרכוש במקור, על פי דין; (ד) דיוידנד ודמי ניהול, שחברה תעשייתית אחת קיבלה מחברה תעשייתית אחרת. כללים אלה מהווים במהותם קונצסיות, ודעת הביקורת הייתה שאם, לדעת הנציבות, הן עדיין היו מוצדקות, מן הראוי היה לעגן אותן בחוק.