לוגו מדינת ישראל
ספריית הפרסומים משרד מבקר המדינה ונציבות תלונות הציבור
הגעת לתוכן כרטיסייה על מנת להמשיך בנייוט דלג עם החיצים למטה ולמעלה
מסגרת פרסום:
תאריך הפרסום:
סוג הפרסום:
אוניברסיטאות; מדעי המחשב; ייצוג חסר; החלטה 2292

רקע

תעשיית הטכנולוגיה העילית (ההיי-טק) בארץ מציבה את מדינת ישראל כ”אומת סטארט-אפ”, ובולטת גם בהשוואה בין-לאומית. תעשייה זו היא מנוע צמיחה מרכזי של הכלכלה הישראלית והיא תורמת כ-12% לתוצר המקומי הגולמי של ישראל.

גופים בין-לאומיים שונים צופים שינויים מרחיקי לכת בשוק העבודה כתוצאה מהמהפכה הטכנולוגית המהירה שאנו חווים. המגמות הנוכחיות צפויות לייצר ביקושים של 20 - 50 מיליון משרות חדשות במקצועות טכנולוגיים שונים, ובהם מדעי המחשב וההנדסה. מחסור כרוני בעובדים מיומנים בתעשיית ההיי-טק בישראל הוא איום אסטרטגי על מגזר הטכנולוגיה בפרט ועל המשק הישראלי בכלל: ביולי 2019 נאמדו כ-18,500 משרות טכנולוגיות פנויות בתעשיית ההיי-טק. עיקר המחסור ניכר בבוגרי אוניברסיטאות מצטיינים בתחומי החומרה והתוכנה בעלי ניסיון תעסוקתי. 

בינואר 2017 קיבלה הממשלה החלטה שעניינה "תוכנית לאומית להגדלת כוח אדם מיומן לתעשיית ההיי-טק”, אשר נועדה לקדם מענה למחסור בכוח אדם מיומן בתעשיית ההיי-טק. החלטת הממשלה מפרטת יעדים וצעדים נדרשים בתחום ההשכלה הגבוהה, בהכשרות חוץ-אקדמיות, במשרד הביטחון ובכלל זה בצה”ל, בשילוב אוכלוסיות בייצוג חסר ועוד.

נתוני מפתח

  • 9.2%

    שיעור המועסקים בהיי-טק בישראל בשנת 2019 מתוך כוח העבודה במשק (כ-321,000 מועסקים)

  • 18,500

    אומדן המשרות הטכנולוגיות שלא אוישו בתעשיית ההיי-טק ביולי 2019

  • 900 מיליון ש”ח

    תקציב התוכנית הלאומית להגדלת כוח אדם מיומן לתעשיית ההיי-טק

  • 17%

    מהתלמידים הנבחנים ב-5 יחידות לימוד במתמטיקה לומדים בבתי ספר שבהם לא קיימת מגמת מדעי המחשב

  • 40%

    שיעור הגידול במספר הסטודנטים לתואר ראשון במקצועות ההיי-טק האקדמיים, בהתאם ליעד שבהחלטת הממשלה

  • 22%

    מהסטודנטים שהתחילו את לימודי מדעי המחשב באוניברסיטאות לא סיימו תואר בתוך שש שנים. בנוסף, 20% מהסטודנטים שהתחילו לימודי מקצוע זה סיימו תואר במקצוע אחר

  • 4.9%

    שיעור החרדים והערבים (גברים ונשים) שהועסקו בתעשיית ההיי-טק בשנת 2019, לעומת 20% בשוק העבודה הכללי

  • 31%

    שיעור הנשים היהודיות הלא-חרדיות שהועסקו בתעשיית ההיי-טק בשנת 2019, לעומת 40% בשוק העבודה הכללי

פעולות הביקורת

​בחודשים ינואר 2019 - מרץ 2020 בדק משרד מבקר המדינה את פעולות המדינה להגדלת מספר העובדים בתעשיית ההיי-טק, בהתאם להחלטות הממשלה ונוכח הצורך להיערך לביקושים העתידיים לעובדים בתעשייה זו. בכלל הבדיקה: פעולות מערכת החינוך; פעולות המועצה להשכלה גבוהה (מל”ג) להגדלת מספר הלומדים את מקצועות ההיי-טק; פעולות לשילוב אוכלוסיות בייצוג חסר בתעשיית ההיי-טק; ופעולות צה”ל למינוף השירות הצבאי לטובת תעשיית ההיי-טק. הבדיקה נערכה בזרוע העבודה שבמשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים (משרד העבודה), במשרד החינוך, במועצה הלאומית לכלכלה, בצה”ל ובמשרד הביטחון, במשרד האוצר, במל”ג וברשות החדשנות. בדיקות השלמה נערכו בכמה אוניברסיטאות ומכללות.

תמונת מצב העולה מן הביקורת

  • dislike
    מערכת החינוך כתשתית להגדלת המועסקים בהיי-טק: עיקר הנבחנים ב-5 יחידות לימוד (יח”ל) במקצועות המדעיים-טכנולוגיים, תחומי לימוד שהם בעלי מתאם גבוה ללימודי מקצועות ההיי-טק באקדמיה ולהשתלבות בתעשיית ההיי-טק, הוא בבתי ספר "חזקים” מבחינה המשך קריאה בקובץ המצורף
  • dislike
    בתי ספר המלמדים מתמטיקה ומדעי המחשב: כ-40% בלבד מקרב בתי הספר במדד הטיפוח 10 (החלשים ביותר) מלמדים גם מתמטיקה ברמת 5 יח”ל וגם מדעי המחשב ותכנון ותכנות מערכות ברמת 5 יח”ל. לעומת זאת, בקרב בתי הספר ה”חזקים” מבחינה חברתית-כלכלית, המשך קריאה בקובץ המצורף
  • dislike
    הגדלת מספר בוגרי מערכת ההשכלה הגבוהה במקצועות ההיי-טק: החסמים המרכזיים להגדלת מספר הבוגרים באוניברסיטאות במקצועות ההיי-טק הם מחסור בסגל אקדמי ושיעור נשירה גבוה של סטודנטים ממקצועות אלה. אולם הוועדה לתכנון ולתקצוב (ות”ת) לא קבעה המשך קריאה בקובץ המצורף
  • dislike
    מינוף השירות הצבאי לטובת הגדלת כוח האדם המיומן לתעשיית ההיי-טק: משרד הביטחון לא גיבש תוכנית אופרטיבית למינוף השירות הצבאי בצה”ל, כפי שנדרש בהחלטת הממשלה לעניין זה.
  • dislike
     שילוב נשים בהיי-טק: בשנת 2019 חלקן של הנשים בתעשיית ההיי-טק בתפקידים טכנולוגיים היה כ-22%, ובתפקידי ניהול טכנולוגיים - 18%. התוכניות הממשלתיות לשילוב נשים בתעשיית ההיי-טק מופעלות ומתקיימות ללא תכנון מערכתי.
  • dislike
    שילוב חרדים בהיי-טק: הממונה על זרוע העבודה לא גיבש תוכנית סדורה להגדלת מספר החרדים בתעשיית ההיי-טק. מרבית הפעילות הממשלתית בנושא זה אינה מתמקדת בתחומי הליבה של התעשייה, אלא בהכשרה לתפקידים טכנולוגיים זוטרים יותר. עבור כ-1,900 המשך קריאה בקובץ המצורף
  • dislike
    הכשרות חוץ-אקדמיות: שני הגופים המרכזיים העוסקים בהכשרות חוץ-אקדמיות להיי-טק - רשות החדשנות והממונה על זרוע העבודה - פועלים ללא מנגנון לתיאום עבודתם וללא הגדרת גבולות האחריות והסמכויות של כל אחד מהם.
  • dislike
    מעקב אחר יישום החלטת הממשלה לעניין ההיי-טק: ועדת השרים לעניין כוח אדם מיומן בתעשיית ההיי-טק, שהוקמה מתוקף החלטת הממשלה לעניין זה, לא התכנסה. הצוות המקצועי לעניין זה התכנס פעמיים. בהתאם, משימות שנכללו בהחלטת הממשלה לא קודמו.
  • like
    יוזמת "חמש פי שניים" של משרד החינוך: היוזמה הצליחה להכפיל את מספר הבוגרים בעלי בגרות של 5 יח”ל במתמטיקה מכ-9,000 בשנת 2013 לכ-18,000 בשנת 2018. ניתן לראות גידול במספר הנבחנים ב-5 יח”ל גם במקצועות מדעיים וטכנולוגיים כגון פיזיקה, המשך קריאה בקובץ המצורף
  • like
    מספר הסטודנטים לתואר ראשון במקצועות ההיי-טק: מערכת ההשכלה הגבוהה עמדה ביעד שהציבה הממשלה, וכבר בשנת התשע”ט (2018 - 2019) עמד הגידול במספר הסטודנטים שהתחילו ללמוד את מקצועות ההיי-טק באוניברסיטאות ביחס לשנת התשע”ו (2015 - 2016) על כ-40%.

תרשים התקציר

התפלגות הנבחנים במתמטיקה, בפיזיקה ובמדעי המחשב מכלל הנבחנים באותו מקצוע בשנת 2018 לעומת התפלגות הזכאים לבגרות, לפי מדדי טיפוח בית ספרי נבחרים (1 - האוכלוסייה החזקה ביותר; 10 - האוכלוסייה החלשה ביותר)

עיקרי המלצות הביקורת

  • [alt]
    מערכת החינוך כתשתית להגדלת המועסקים בהיי-טק: מומלץ כי משרד החינוך יגבש תוכנית להסרת החסמים להגדלת מספר הלומדים את המקצועות המדעיים-טכנולוגיים בתיכון ויפעל למיצוי הפוטנציאל של כלל התלמידים, ובפרט בכל הנוגע לאלה הנבחנים ב-5 יח”ל במתמטיקה. המשך קריאה בקובץ
  • [alt]
    הוראת מדעי המחשב: מומלץ שמשרד החינוך יבחן דרכים נוספות להרחבת מעגל המורים, ובכלל זה יבחן את האפשרות לגבש תוכניות להכשרה ולעידוד של מורים ללמד מדעי המחשב ביישובים הנמצאים באשכולות חברתיים-כלכליים נמוכים; ישקול להוסיף את מקצוע מדעי המשך קריאה בקובץ המצורף
  • [alt]
    הגדלת מספר בוגרי מערכת ההשכלה הגבוהה במקצועות ההיי-טק: מומלץ שמל”ג וּות”ת, בשיתוף משרד האוצר וראשי המוסדות האקדמיים, יכינו תוכנית סדורה שתקדם פתרון ארוך טווח - שיאפשר התמודדות מיטבית עם המחסור באנשי סגל בפקולטות של מקצועות ההיי-טק המשך קריאה בקובץ המצורף
  • [alt]
    מינוף השירות הצבאי לטובת הגדלת כוח האדם המיומן לתעשיית ההיי-טק: מומלץ שמשרד הביטחון, בשיתוף הגורמים הרלוונטיים, יגבש תוכנית בנושא זה, שתכלול פירוט של הגופים האחראיים לכל משימה, תבחן את הדרכים להסרת החסמים לביצועה, תציג לוחות זמנים המשך קריאה בקובץ המצורף
  • [alt]
    שילוב נשים בתעשיית ההיי-טק: מומלץ לקדם תוכנית כוללת, שתציע רצף של פתרונות להסרת חסמים להשתלבותן של נשים לפי שלבי חייהן והתפתחותן המקצועית, החל במערכת החינוך, דרך השירות הצבאי והאקדמיה ועד לשלב התעסוקה והשילוב בתעשייה.

סיכום

​כדי להבטיח את המשך הגדרתה של מדינת ישראל כ”אומת סטארט-אפ”, ראוי כי גופי הממשלה הרלוונטיים (מל”ג; משרד האוצר; משרד החינוך; משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים; רשות החדשנות; משרד הביטחון) יטפלו בהסרת החסמים להשגת מטרה זו: נדרש לצמצם את המחסור הקיים בכוח אדם מיומן בתעשיית ההיי-טק ולהבטיח היצע כוח אדם מתאים בראייה ארוכת טווח; דגש מיוחד וחיוני יש לשים על שילוב איכותי של מערכת החינוך במשימה זו; מקור נוסף להרחבת פוטנציאל הפעילים בהיי-טק הוא שילוב אוכלוסיות שכעת מיוצגות בה במידה מועטה, וככלל ניתן לומר שהן מודרות ממנה - בראש ובראשונה מדובר בייצוג חסר של נשים, אך גם של האוכלוסייה הערבית והיהודית-חרדית. צורך נוסף שעלה בביקורת זו, וחיוני ביותר לתת לו מענה כדי להבטיח את דור ההיי-טק העתידי, הוא השלמת המחסור באנשי סגל באקדמיה וצמצום נשירתם של סטודנטים הלומדים את מקצועות ההיי-טק.