פעולות המדינה להגדלת מספר העובדים בתעשיית ההיי-טק

תעשיית הטכנולוגיה העילית (ההיי-טק) בארץ מציבה את מדינת ישראל כ”אומת סטארט-אפ”, ובולטת גם בהשוואה בין-לאומית. תעשייה זו היא מנוע צמיחה מרכזי של הכלכלה הישראלית והיא תורמת כ-12% לתוצר המקומי הגולמי של ישראל.

גופים בין-לאומיים שונים צופים שינויים מרחיקי לכת בשוק העבודה כתוצאה מהמהפכה הטכנולוגית המהירה שאנו חווים. המגמות הנוכחיות צפויות לייצר ביקושים של 20 - 50 מיליון משרות חדשות במקצועות טכנולוגיים שונים, ובהם מדעי המחשב וההנדסה. מחסור כרוני בעובדים מיומנים בתעשיית ההיי-טק בישראל הוא איום אסטרטגי על מגזר הטכנולוגיה בפרט ועל המשק הישראלי בכלל: ביולי 2019 נאמדו כ-18,500 משרות טכנולוגיות פנויות בתעשיית ההיי-טק. עיקר המחסור ניכר בבוגרי אוניברסיטאות מצטיינים בתחומי החומרה והתוכנה בעלי ניסיון תעסוקתי. 

בינואר 2017 קיבלה הממשלה החלטה שעניינה "תוכנית לאומית להגדלת כוח אדם מיומן לתעשיית ההיי-טק”, אשר נועדה לקדם מענה למחסור בכוח אדם מיומן בתעשיית ההיי-טק. החלטת הממשלה מפרטת יעדים וצעדים נדרשים בתחום ההשכלה הגבוהה, בהכשרות חוץ-אקדמיות, במשרד הביטחון ובכלל זה בצה”ל, בשילוב אוכלוסיות בייצוג חסר ועוד.

​בחודשים ינואר 2019 - מרץ 2020 בדק משרד מבקר המדינה את פעולות המדינה להגדלת מספר העובדים בתעשיית ההיי-טק, בהתאם להחלטות הממשלה ונוכח הצורך להיערך לביקושים העתידיים לעובדים בתעשייה זו. בכלל הבדיקה: פעולות מערכת החינוך; פעולות המועצה להשכלה גבוהה (מל”ג) להגדלת מספר הלומדים את מקצועות ההיי-טק; פעולות לשילוב אוכלוסיות בייצוג חסר בתעשיית ההיי-טק; ופעולות צה”ל למינוף השירות הצבאי לטובת תעשיית ההיי-טק. הבדיקה נערכה בזרוע העבודה שבמשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים (משרד העבודה), במשרד החינוך, במועצה הלאומית לכלכלה, בצה”ל ובמשרד הביטחון, במשרד האוצר, במל”ג וברשות החדשנות. בדיקות השלמה נערכו בכמה אוניברסיטאות ומכללות.

​כדי להבטיח את המשך הגדרתה של מדינת ישראל כ”אומת סטארט-אפ”, ראוי כי גופי הממשלה הרלוונטיים (מל”ג; משרד האוצר; משרד החינוך; משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים; רשות החדשנות; משרד הביטחון) יטפלו בהסרת החסמים להשגת מטרה זו: נדרש לצמצם את המחסור הקיים בכוח אדם מיומן בתעשיית ההיי-טק ולהבטיח היצע כוח אדם מתאים בראייה ארוכת טווח; דגש מיוחד וחיוני יש לשים על שילוב איכותי של מערכת החינוך במשימה זו; מקור נוסף להרחבת פוטנציאל הפעילים בהיי-טק הוא שילוב אוכלוסיות שכעת מיוצגות בה במידה מועטה, וככלל ניתן לומר שהן מודרות ממנה - בראש ובראשונה מדובר בייצוג חסר של נשים, אך גם של האוכלוסייה הערבית והיהודית-חרדית. צורך נוסף שעלה בביקורת זו, וחיוני ביותר לתת לו מענה כדי להבטיח את דור ההיי-טק העתידי, הוא השלמת המחסור באנשי סגל באקדמיה וצמצום נשירתם של סטודנטים הלומדים את מקצועות ההיי-טק.