מכירת ציוד - ב-1981 חתמה התעשייה האווירית (להלן תע"א) חוזים בדבר מכירת יחידות של ציוד משני סוגים, אספקת חלפים ופריטים נוספים ומתן שירותים. עד סוף מארס 1982 סיפקה תע"א מוצרים ושירותים בהיקף כספי של כ-82% מסכום החוזה.
יחידות הציוד שנמכרו היו מיועדות תחילה למשרד הביטחון, שמימן את הפיתוח ואת הייצור וגם סיפק לתע"א פריטים להרכבה בציוד. במועד חתימת ההסכמים היו יחידות הציוד בשלבי ייצור סופיים. בנובמבר 1981 ובמארס 1982 נחתמו הסכמים בין המשרד לבין תע"א בדבר המחיר שתע"א תשלם למשרד בעד הציוד שנמכר ובדבר אופן ההתחשבנות ביניהם.
בחודשים מאי-אוקטובר 1982, לסירוגין, בדק משרד מבקר המדינה את תנאי העסקה ואת ביצועה, ואת ההתחשבנות בין המשרד לבין תע"א. הבדיקה נערכה בתע"א ובדיקות משלימות במינהל ההרכשה והייצור (מנה"ר) של משרד הביטחון ובמשרד האוצר.
רכש גומלין - התחרות הקשה בשוקי היצוא וההגבלות שמדינות שונות מטילות על יבוא, מעודדות את המדינות לנצל את קניותיהן בארצות חוץ כמנוף לקידום יצוא מוצרי התעשייה שלהן, על ידי שילוב עסקאות של רכש גומלין במסגרת רכישות שלהן בחו"ל. רכש גומלין משמעותו קניות של ספק מחו"ל, הנובעות מעסקת רכש ממנו; הוא עשוי להתבצע בדרך של קבלנות משנה, היינו ייצור של רכיבים על ידי מפעל ישראלי לשם שילובם בציוד הנרכש בחו"ל, או בדרך של קניית גומלין - קניית מוצרים מתוצרת ישראל על ידי הספק מחו"ל. הרכישות של מערכת הביטחון מהוות חלק ניכר מהרכישות של הממשלה בחוץ לארץ, וניצולן לקשירת עסקאות גומלין עשוי לקדם את התעשייה הישראלית ולתרום לשיפור מאזן התשלומים של ישראל; בשנות הכספים 1979- 1981 הסתכמו הזמנות המשרד בארה"ב בכ-3.3 מיליארד דולר.
המשך קריאה בקובץ המצורף.
נזקי רכב וצמ"ה מגוייס - במלחמת שלום הגליל גייס צה"ל על פי תקנות שעת חירום (רישום ציוד וגיוסו), התשי"ז-1956(להלן- תקנות גיוס ציוד) כלי רכב רבים: טנדרים, משאיות, מיכליות, אוטובוסים וכוי, וכן כלי ציוד מכני הנדסי (צמ"ה): מלגזות, טרקטורים, עגורנים, דחפורים וכו*. הטיפול בתביעות בגין נזקים שנגרמו לרכב ולצמ"ה בעת גיוסם הוא באחריות יחידת ביטוח ותביעות במשרד ובביטחון (להלן- היחידה). הממונה על היחידה כפוף לראש אגף הכספים במשרד הביטחון.