לוגו מדינת ישראל
ספריית הפרסומים משרד מבקר המדינה ונציבות תלונות הציבור
הגעת לתוכן כרטיסייה על מנת להמשיך בנייוט דלג עם החיצים למטה ולמעלה
מסגרת פרסום:
תאריך הפרסום:
סוג הפרסום:
אכיפה; הלבנת הון; פיקוח; הלוואות חוץ בנקאיות; נותני שירותי מטבע

תקציר

אגף שוק ההון, הביטוח וחיסכון

הפיקוח על נותני שירותי מטבע

תקציר

נותן שירותי מטבע הוא מי שנותן אחד או יותר מן השירותים האלה: שירות המרת מטבע; מכירה או פדיון של המחאות נוסעים; קבלת נכסים פיננסיים במדינה אחת כנגד העמדת נכסים במדינה אחרת; החלפת שטרות; ניכיון צ'קים ושטרי חליפין. הגוף שמטפל בנותני שירותי מטבע ומפקח עליהם הוא יחידת נותני שירותי מטבע (להלן - היחידה) באגף שוק ההון ביטוח וחיסכון במשרד האוצר (להלן - אגף שוק ההון). ההסדרה בנושא נותני שירותי מטבע והפיקוח עליהם נקבעו בחוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000 (להלן - החוק).

פעולות הביקורת

בחודשים מרס 2009-אוגוסט 2009 עשה משרד מבקר המדינה ביקורת על דרכי הרישום, הפיקוח, הבקרה והדיווח של נותני שירותי המטבע. הבדיקה נעשתה בעיקר במשרדי היחידה. בדיקות השלמה נעשו ברשות לאיסור הלבנת הון שבמשרד המשפטים (להלן - הרשות לאיסור הלבנת הון או הרשות), במשטרת ישראל, בבנק ישראל וברשות ניירות ערך.

עיקרי הממצאים

1. היחידה אינה נוקטת כיום שום אמצעי לאיתור נותני שירותי מטבע לא רשומים ואף אין בידיה הערכות בדבר מספרם והיקף פעילותם.

2. אף על פי שנתינת שירותי מטבע על ידי גורמים שאינם רשומים כחוק נחשבת עברה פלילית המשטרה עושה מעט נגד נותני שירותי מטבע לא רשומים. היחידה אינה מוסמכת להטיל קנס מינהלי על היעדר רישום.

3. מספר הביקורות שעושה היחידה בקרב נותני שירותי מטבע רשומים זניח לנוכח היקף פעילותם, ואילו על נותני שירותי מטבע לא רשומים כמעט לא נעשית בקרה כלל. כמעט שלא ננקטות פעולות ביקורת ואכיפה בקרב המגזר הערבי והמגזר החרדי למרות ההיקף הנרחב של פעילות שירותי המטבע הניתנים במגזרים אלו.

4. על פי החוק והתקנות שהותקנו מכוחו הרשות לאיסור הלבנת הון היא שמקבלת דיווחים מנותני שירותי מטבע, אך הגוף שבידיו האמצעים והסמכות לבצע בשטח פיקוח ובקרה על נותני השירותים הוא היחידה. כתוצאה מכך נוצר עיוות שבו היחידה אינה מקבלת את הדיווחים הדרושים לה לצורך ביצוע פיקוח ובקרה יעילים ומועילים על נותני שירותי המטבע.

5. נמצא כי לא מעטים מבין נותני שירותי המטבע מעניקים גם הלוואות חוץ-בנקאיות. נוכח המגבלות שבהפעלת סנקציות פליליות על פי הדינים הקיימים לא היה פיקוח מתאים על תחום זה. עוד נמצא כי יש כיום בישראל כ-20 זירות מסחר שאינן מפוקחות המאפשרות למשקיעים לסחור מול מפעילי הזירה במוצרים פיננסים שונים ובהם מטבע חוץ. הפעולות שנעשות בזירות אלה יכולות להביא את בעלי הזירה להיכנס לגדר של נותן שירותי מטבע.

סיכום והמלצות

יש חשיבות רבה לפיקוח על נותני שירותי מטבע הרשומים והלא רשומים כאחד הן מפאת החשש שסכומי הכסף הגדולים המעורבים בתחום זה ובתחומים משיקים נוספים עלולים לשמש להלבנת הון ולמימון פעולות טרור, והן מפאת הקשרים הקיימים לעתים בין כספים אלה ובין עולם הפשע. הממצאים שמעלה דוח זה מלמדים כי תחום זה אינו מפוקח ומוסדר דיו, וכי אמצעי האכיפה הקיימים אינם אפקטיביים. לדעת משרד מבקר המדינה על רשויות הפיקוח והאכיפה לתת לנושא זה את העדיפות הראויה ולשתף פעולה ביניהן כדי להבטיח פיקוח ואכיפה נאותים.