לוגו מדינת ישראל
ספריית הפרסומים משרד מבקר המדינה ונציבות תלונות הציבור

רכישת שירותי ייעוץ - חברת החשמל לישראל בע"מ

הגעת לתוכן כרטיסייה על מנת להמשיך בנייוט דלג עם החיצים למטה ולמעלה
מסגרת פרסום:
תאריך הפרסום:
סוג הפרסום:
התקשרויות; דירקטוריון; ועדת מכרזים

תקציר

חברת החשמל לישראל בע"מ
פעולות הביקורת

בחברת החשמל לישראל בע"מ וברשות החברות הממשלתיות, נבדקו התקשרויות החברה לרכישת שירותי ייעוץ עבור יחידות המינהל הכללי של החברה.

רכישת שירותי ייעוץ

תקציר

חברת חשמל לישראל בע"מ (להלן - חח"י או החברה) מתקשרת - לצורך פעילותה השוטפת ולצורך ביצוע פעילויות מיוחדות מול גורמי חוץ, לרבות רשויות מדינה - עם יועצים חיצוניים ועם מומחים בתחומים שונים: אסטרטגיה תקשורתית ויחסי ציבור; ליווי תהליכי שינוי מבני; ייעוץ ותקשורת פוליטית לליווי תהליכי קבלת החלטות ותהליכים סטטוטוריים בכנסת, ברשויות המקומיות ובגופים סטטוטוריים ("שירותי לובינג"). על חח"י כחברה ממשלתית חלים, בין היתר, חוק חובת המכרזים, התשנ"ב-1992 (להלן - חוק חובת המכרזים או החוק), ותקנות חובת המכרזים, התשנ"ג-1993 (להלן - תקנות חובת המכרזים או התקנות). לחברה נוהל התקשרויות המתעדכן מפעם לפעם (העדכון האחרון בוצע בתחילת יוני 2009)- "התקשרות החברה בחוזה לביצוע עסקה בטובין או במקרקעין לביצוע עבודה או לרכישת שירותים (להלן - הנוהל או נוהל התקשרויות).

בסוף שנת 2008 מספר ההתקשרויות בין הנהלת חח"י, הדירקטוריון שלה, חטיבותיה ואגפיה השונים ובין יועצים שונים (לא כולל יועצים משפטיים) היה כ-60. הסכום המצטבר ששילמה חח"י ליועצים במסגרת אותן התקשרויות ממועד תחילת ההתקשרות עמם ועד סוף שנת 2008 הסתכם בכ-3.9 מיליון דולר  (כ-15.6 מיליון ש"ח), בכלל זה 1.9 מיליון דולר (כ-7.5 מיליון ש"ח) ששילמה החברה בפרק הזמן האמור עבור התקשרויותיה עם יועצים ליחידות המינהל הכללי.

פעולות הביקורת

בחודשים מרס-אוגוסט 2009 בדק משרד מבקר המדינה את התקשרויות החברה, שהיו בתוקף בתקופת הביקורת לרכישת שירותי ייעוץ עבור יחידות המינהל הכללי. הביקורת נעשתה בחח"י וברשות החברות הממשלתיות שבמשרד האוצר (להלן - רשות החברות).

עיקרי הממצאים

1. דיווחי ההנהלה לדירקטוריון לסוף שנת 2008 (במסגרת הדיווח החצי-שנתי) בנוגע להתקשרויות של יחידות המינהל הכללי עם יועצים לקו בחסר. סכום ההתקשרות המצטבר שצוין בדיווחי ההנהלה לסוף שנת 2008 היה קטן מזה שצוין בדיווחיה למחצית הראשונה של שנת 2008.

2. אין ביחידות המינהל הכללי בסיס נתונים שבו מרוכז מידע, בין היתר, על היקפן הכספי של ההתקשרויות בין החברה ליועציה השונים ועל תקופת ההסכמים עם היועצים, אף שכבר בשנת 2008 העיר מבקר המדינה על כך.

3. מינואר 2007 התבצע תהליך ההתקשרות של החברה עם יועץ אסטרטגי שלא לפי נוהלי החברה . במשך כל תקופת ההתקשרות לא דרשה החברה בהסכמים עם היועץ תוצרי עבודה בכתב, ולכן לא ניתן לעמוד על היקפם ומהותם של השירותים שהוא סיפק. מתחילת ההתקשרות (ינואר 2007) עד סוף יוני 2009 שילמה לו חח"י 900,000 ש"ח.

4. ההתקשרות מאוגוסט 2008 עם יועץ לביצוע שינוי מבני וארגוני בחברה התבצעה ללא אישור ועדת מכרזים תקנית כפי שמחייב הנוהל. ההחלטות הנוגעות להתקשרות ולחתימת ההסכמים (ובכללן ההחלטות למימוש האופציה להארכת תקופת החוזה) התקבלו ואושרו בדיעבד. הסכום המצטבר ששילמה חח"י ליועץ מתחילת ההתקשרות עמו ועד סוף דצמבר 2009 הוא כ-600,000 ש"ח.

5. יועץ תקשורתי ופוליטי נתן לחח"י שירותי ייעוץ במשך כ-14 שנה משנת 1995 ועד סוף שנת 2008 בסכום כולל של כ-1.4 מיליון דולר (כ-5.6 מיליון ש"ח). במשך תקופה זו סווגה ההתקשרות כפטורה ממכרז. לא נמסר לדירקטוריון מידע מלא על הפעילויות שביצע היועץ במסגרת ההתקשרויות ועל ההישגים שהשיג במסגרתן. החברה לא דרשה מהיועץ לספק לה תוצרים בכתב (דוחות, חוות דעת וכו') במסגרת ההסכמים שנחתמו עמו. ואף לא במהלך תקופת ביצוע ההסכמים.

6. תהליך התקשרות החברה עם בודק חיצוני לבדיקת ההדלפות מדיוני הדירקטוריון על הדוחות הכספיים של החברה, מצביעה על התנהלות לא ראויה מבחינת סדרי מינהל תקין.

7. חח"י העסיקה את המבקר הפנימי הקודם שלה כנותן שירותי ביקורת מיד לאחר שפרש מחח"י מסוף שנת 2007 ועד ספטמבר 2008. הממונה על שכר וכוח אדם ברשות החברות הממשלתיות אישרה את הסכם העסקתו, אף כי הדבר לא התיישב עם הוראתה המפורשת של הרשות עצמה  שלא להעסיק עובדים שפרשו פרישה מוקדמת , ועם הוראות פנימיות של אגף משאבי אנוש בחברה מינואר 2006.

סיכום והמלצות

הביקורת העלתה ליקויים מהותיים רבים בהתקשרויותיה של חח"י עם יועצים ליחידות המינהל הכללי. דפוס הפעולה החוזר של אישור התקשרויות בדיעבד, שמבקר המדינה העיר עליהן כבר בדוחות קודמים, מעיד שהחברה לא הפיקה לקחים מטעויותיה, לא תיקנה את הליקויים שהעלתה הביקורת ואף לא את החלטותיה היא . משרד מבקר המדינה רואה בחומרה את התופעה של התקשרות עם יועצים בלא לקבוע מראש את התוצרים הנדרשים מהם ואת אופן הגשת הדיווחים והוכחת התמורה שהם נותנים עבור התשלום שהם מקבלים.