רבני שכונות המועסקים במועצות הדתיות

המשרד לשירותי דת
פעולות הביקורת

במשרד ובשש מועצות דתיות - אשדוד, ירושלים, כפר סבא, לוד, ראשון לציון ותל אביב-יפו נבדקו היבטים הנוגעים להעסקת רבני השכונות ובכללם: מינויים; מצבת כוח האדם; הגדרת התפקיד; דיווח על נוכחות בעבודה ועל היעדרות ממנה והפיקוח על עבודת הרבנים; עבודה נוספת ופרישה לגמלאות.

רבני שכונות המועסקים במועצות הדתיות

תקציר

המועצות הדתיות (להלן גם - המועצות) מוסמכות ואחראיות, מכוח חוק שירותי הדת היהודיים [נוסח משולב], התשל"א-1971, לספק את שירותי הדת היהודיים בישראל, בין היתר באמצעות רבני העיר ורבני השכונות. הרבנים מספקים לתושבים שירותי דת במגוון תחומים כמו נישואין, כשרות, אבלות, תפילות ושיעורי תורה. בארץ פועלות 112 מועצות דתיות בתחומי הרשויות המקומיות. מנתוני המשרד לשירותי דת (להלן גם - המשרד) המעודכנים ליולי 2009 עולה כי ב-52 מ-112 המועצות הדתיות מכהנים 207 רבני שכונות.

פעולות הביקורת

בחודשים פברואר-ספטמבר 2009 בדק משרד מבקר המדינה היבטים הנוגעים להעסקת רבני השכונות ובכללם: מינויים; מצבת כוח האדם; הגדרת התפקיד; דיווח על נוכחות בעבודה ועל היעדרותם ממנה והפיקוח על עבודתם; עבודה נוספת ופרישה לגמלאות. הבדיקה נעשתה במשרד ובשש מועצות דתיות - אשדוד, ירושלים, כפר סבא, לוד, ראשון לציון ותל אביב-יפו.

עיקרי הממצאים

המשרד לא בחן את צורכי הדת של תושבי השכונות ולא הגדיר את מהות התפקיד של רב השכונה, את דרישות היסוד המתחייבות מכך, את סמכויותיו ואת תקן המשרה. כפועל יוצא מכך מוקנית לרב היכולת לפעול במסגרת תפקידו על פי יזמתו, השקפתו ושיקול דעתו.

בשנים האחרונות גדל במידה ניכרת שטחן ומספר תושביהן של שכונות קיימות, וסביר להניח שרב שכונה אחד אינו יכול לספק את שירותי הדת לכלל התושבים בשכונה. נמצא כי נוסף על רבני השכונות פועלים בחלק מהערים גם רבני קהילות (רבני בית כנסת) הממלאים חלק מתפקידיו המסורתיים של רב שכונה.

נמצא כי הרבנים אינם מדווחים על נוכחותם בעבודה ועל פעילותם בשכונות, וכי המשרד והמועצות אינם מחייבים אותם לעשות כן, אף שלנוכח העצמאות, הגמישות ומרחב הפעולה המוקנים להם מעצם תפקידם ראוי לבצע בקרה ופיקוח על פעילותם. רק חלק מהמועצות הכירו בחשיבות הדיווחים וניהלו רישום נוכחות ידני.

לפי חוזר מנכ"ל המשרד מיוני 2001 המועצות הדתיות מחויבות לנהל רישום של ימי חופשה או מחלה של עובדים ואמורות לנכות ימים אלו ממאזן ימי החופשה או המחלה של העובד, ולעתים אף משכרו השוטף. נמצא כי 43 מ-68 רבני שכונות המכהנים בשש המועצות הדתיות שנבדקו יצאו לחו"ל בשנים 2007-2008 למשך שלושה עד 311 ימים, כי סכומם הכולל של ימי ההיעדרות שלהם היה 2,039 ימים , וכי מרביתם לא דיווחו על היעדרותם מהעבודה למועצות שבהן הם מכהנים. עשרה מ-43 הרבנים האמורים שהו בחו"ל באותן שנים יותר מ-52 ימים - מכסת ימי החופשה השנתית לאותה תקופה. בהיעדר דיווח לא ניכתה המועצה את הימים שבהם נעדרו הרבנים מעבודתם ממכסת ימי החופשה שלהם ושילמה להם שכר עבורם, אף שחלקם לכאורה לא היו זכאים לכך.

נמצא כי נוכח אי-הדיווח על היעדרותם מהעבודה של רבני השכונות כל מועצה דתית פועלת לפי הסדרים פנימיים שקבעה לעניין פדיון ימי חופשה ומחלה שלא נוצלו המשולם לרבנים בעת פרישתם לגמלאות. נוסף על כך בתקופת היעדרות הרבנים אין באפשרות המועצה לבצע בקרה על מתן שירותי הדת לתושבי השכונה. ממצאים אלה מחזקים את הצורך שהמועצות הדתיות יבצעו מעקב אחר היעדרויותיהם של הרבנים מעבודתם.

חוקת העבודה של עובדים ברשויות המקומיות, החלה על עובדי המועצות הדתיות , מחייבת את רבני השכונות המעוניינים לעבוד בעבודה נוספת לקבל את אישור המועצה לכך. האישור נדרש גם כדי לאפשר למועצה לבדוק אם יש בעבודה הנוספת משום ניגוד עניינים לתפקיד רב שכונה ואם העבודה הנוספת אינה פוגעת בזמינותו של הרב, בהיקף השירותים שהוא נותן לתושבים וברמתם. נמצא כי 25 רבני שכונות עובדים, בד בבד עם עבודתם במועצות הדתיות, גם בגופים פרטיים שונים; חלקם מקבלים שכר עבור העבודה הנוספת, ומרביתם לא ביקשו את אישור המועצה הדתית לעבוד בעבודה נוספת.

נמצא כי ל-25 מ-207 רבני השכונות המכהנים (כ-12%) כבר מלאו 67 שנים, ואף על פי כן הם לא פרשו לגמלאות וממשיכים לעבוד. יצוין כי בבית הדין הארצי לעבודה בירושלים תלויה ועומדת עתירה  בנושא גיל הפרישה של רבני שכונות. במועד סיום הביקורת טרם ניתן פסק דין בעתירה.

ועדת תקינה הפועלת במשרד היא המוסמכת לאשר למועצות הדתיות איוש משרות של רבני שכונות. נמצא כי המשרד אישר העסקת רבני שכונות במועצה הדתית בתל אביב-יפו אף שחברי ועדת התקינה לא חתמו על פרוטוקול הדיון. יצוין כי בסופו של דבר לא אוישו התקנים והמשרד דרש להקפיא אותם. עוד יצוין כי ממאי 2008 לא אישרה הוועדה משרות לרבני שכונות כיוון שטרם גובש נוהל לבחירתם. בשל כך ובשל פרישת רבנים או פטירתם פחת מספר רבני השכונות המכהנים.

נמצא כי כמה רבנים המכהנים במועצות הדתיות אינם רשומים במצבת כוח האדם של המשרד, וכמה רבנים הרשומים במצבת כוח האדם של המשרד אינם מכהנים במועצות. במצב זה נפגעת יכולתו של המשרד, האמור לפקח על פעילותן של המועצות בתחום כוח האדם, לבצע מעקב תקציבי ולקיים בקרה על כוח האדם המועסק במועצות הדתיות.

סיכום והמלצות

רבני השכונות הם נציגיה של המועצה הדתית בשכונות האחראים לספק לתושבים שירותי דת במגוון תחומים במעגלי החיים. משרד מבקר המדינה העלה ליקויים הן במישור המהותי, הנוגע לתפקידו של רב שכונה ולסמכויות המוקנות לו, והן במישור המינהלי, הנוגע לסדרי העבודה כמתחייב מכללי מינהל תקין.

על המשרד לבחון ולמפות את הצרכים הדתיים של התושבים בשכונות, ולפיהם להגדיר את סמכויותיהם של רבני השכונות ואת תפקידיהם, ובכלל זאת את תפקידם כמתווכים בין המועצה לתושבים ולרבני הקהילות הפועלים בחלק מהשכונות תוך שיתוף ותיאום אתם. לנוכח הצמצום במספר רבני השכונות והתרחבות השכונות מצד אחד והשיפורים הטכנולוגיים באמצעי התקשורת מצד אחר, על המשרד לבחון את האפשרות להרחיב את אזורי הפעילות של רבני השכונות. על המשרד לקבוע את התקן של מספר הרבנים שיכהנו בכל מועצה דתית ולהקפיד כי העסקתם תאושר רק בהתאם להחלטת ועדת תקינה ועל פי אמות מידה מפורטות שייקבעו בנוהל. כמו כן עליו לפעול לכך שמצבת כוח האדם במועצות הדתיות תהיה מעודכנת ואמינה.

על המשרד לפתח נוהלי עבודה מתאימים לרבני השכונות, לגבש נוהלי דיווח ובקרה על נוכחות והיעדרות מהעבודה ולקבוע כללים לעניין זכאותם לפדיון ימי חופשה ומחלה במועד הפרישה לגמלאות ולקיים בקרה ומעקב בעניין על מנת להבטיח שרבני השכונות ימלאו את תפקידם כראוי ויספקו תמורה הולמת בעד השכר המשולם להם.

על המועצות הדתיות להקפיד על יישום הנחיות המשרד לעניין עבודה נוספת שפורסמו בשלהי שנת 2009 כדי לוודא שאין בה משום ניגוד עניינים או פגיעה בזמינותם של הרבנים ובהיקף השירותים שהם מחויבים לתת לתושבי השכונה. נוכח תופעת עיסוקם הנוסף של רבני השכונות, על המשרד לבחון מחדש את מהות התפקיד ואת היקף המשרה של רב שכונה.