הוראת השואה והנחלת לקחיה במערכת החינוך

​שואת העם היהודי במלחמת העולם השנייה היא אירוע טראומטי ומכונן בהיסטוריה האנושית בכלל ובתולדות העם היהודי בפרט. השואה הפכה מרכיב מרכזי בתודעת הזהות הלאומית של היהודים בישראל ובתפוצות. היא חוליה מרכזית בחוויה הישראלית ומרכיב מהותי בעיצוב הזהות הקולקטיבית הישראלית-יהודית.

פעולות הביקורת

בחודשים אפריל עד יוני 2009 בדק משרד מבקר המדינה את הוראת השואה והנחלת לקחיה במערכת החינוך. נבדקו ההוראות והפעולות הפדגוגיות של משרד החינוך (להלן - המשרד) והמסגרת המחייבת להוראת השואה לפי מקצועות לימוד ולפי קבוצות גיל בכל מגזר (להלן: ממלכתי - מ"מ, ממלכתי-דתי - ממ"ד, עצמאי וערבי); הנחיות שונות של המשרד וקשרי הגומלין שלו עם מכונים להנצחת זכר השואה וקרבנותיה. הבדיקה נעשתה במשרד: באגף הבחינות, באגף שירות פסיכולוגי ייעוצי (שפ"י), במינהל חברה ונוער, באגף מפקחים מרכזים (המפמ"רים), באגף תכניות לימודים, ביחידת חוזרי מנכ"ל ובבית הספר להוראת השואה ב"יד ושם".

עיקרי הממצאים

התפתחויות בהוראת השואה

1. בשנת 1979 החליט המשרד להחיל את חובת הוראת השואה כפרק בלימודי ההיסטוריה בהיקף של 30 שעות בחטיבה העליונה בבתי הספר החל משנה"ל התש"ם  (1979-1980). הוראת השואה בחטיבה העליונה החלה מבלי שהמשרד קבע לכך מטרות חינוכיות, ללא תכנית לימודים מוגדרת וללא ספרי לימוד.

2. בשנת 1980 התקבל תיקון לחוק חינוך ממלכתי, התשי"ג-1953, שהפך את השואה לנושא לימוד שחובת הוראתו מעוגנת בחוק חינוך ממלכתי.

את השואה אפשר להורות מכמה נקודות מבט: עיונית, רגשית, חברתית ועוד. השואה רלוונטית לתחומי דעת שונים כמו היסטוריה, ספרות, מחשבת ישראל ואמנות. חוץ מהוראת הנושא במסגרת לימודי ההיסטוריה בחטיבה העליונה, המשרד לא חייב את הוראתו בתחומי דעת נוספים.

3. בשנת 1991 מינה שר החינוך דאז (זבולון המר ז"ל) ועדה לבדיקת מצב לימודי היהדות בחינוך הממלכתי - "ועדת שנהר". הוועדה המליצה, בין היתר, לעסוק במקומה של האנטישמיות בעולם המודרני, במשמעותה ובלקחיה של השואה ולהבטיח שתקופת השואה תוסיף להיות נושא מרכזי "במערך ההוראה והחינוך בבית הספר ובקהילה". המלצות הדוח לא יושמו בבתי הספר היסודיים ובחטיבות העליונות; בחטיבות הביניים יושמו מקצתן לאחר כמה שנים.

תכניות הלימודים העוסקות בהוראת השואה

תכנית לימודים של המשרד בתחום דעת כלשהו מגדירה מתווה לימודי ברור, מלא ותקני לכל התלמידים במדינה. בדיקת תכניות לימודים העוסקות בהוראת השואה בכל המגזרים ובכל הגילים (הגיל הרך, בתי הספר היסודיים, חטיבות הביניים והחטיבה העליונה) העלתה שהמשרד לא הכין תכניות לימודים מחייבות להוראת השואה פרט לתכנית הלימודים בהיסטוריה בחטיבה העליונה, ובספרות - בממ"ד. המשרד לא הנחה את הגננות והמורים שעסקו בהוראת השואה ולא סיפק להם אמצעים פדגוגיים כדי להתמודד עם השאלות המורכבות הכרוכות בהוראת נושא רגיש זה.

הוראת השואה במגזר הערבי

1. הוראת השואה במגזר הערבי נתקלת בקשיים. המשרד לא גיבש תכנית מקיפה ללימוד הנושא במגזר זה וחלק רב מתכניות הלימודים הייחודיות למגזר הערבי ישנות מאוד.

המשרד לא שיתף נציגים מהמגזר הערבי בדיונים ובוועדות העוסקות בהוראת השואה. המשרד גם לא התאים את תכניות הלימוד למגזר הערבי לתפיסות עדכניות בנושא.

2. היסטוריה היא מקצוע חובה בכל המגזרים. כדי לקבל תעודת בגרות יש להיבחן בחינת בגרות בהיסטוריה לפחות בשתי יחידות לימוד, ונושא השואה נכלל באחת מהן. במגזר הערבי משקל נושא השואה בבחינת הבגרות בהיסטוריה נמוך מאוד, ובחלק מהשנים הוא אפילו לא נכלל בבחינות. הופעת תחום לימוד מסוים בבחינת הבגרות בשאלות חובה או רשות ומשקלן של השאלות בבחינה משפיעים על מידת ההשקעה באותו תחום לימוד מצד המורים והתלמידים כאחד.

3. במסעות לפולין שותפים בני נוער מהמגזר הממלכתי ומן המגזר הממ"ד; מינהל חברה ונוער במשרד לא פעל בעניין במגזר העצמאי ובמגזר הערבי.

4. המשרד מעודד את השתתפות בתי הספר בפעילויות של המכונים להנצחת זכר השואה וקרבנותיה (להלן - מכוני שואה או מכונים), אך נמצא שהתלמידים המגיעים למכונים ממערכת החינוך משתייכים בעיקר למגזר הממלכתי ולמגזר הממ"ד, ואילו תלמידי המגזר הערבי כמעט אינם מגיעים אליהם.

חוזרי מנכ"ל המשרד העוסקים בהוראת השואה ובהנחלת לקחיה

1. חוזר המנכ"ל הוא ערוץ תקשורת עיקרי בין המשרד ובין מוסדות החינוך ועובדי החינוך ובו מועברים עדכונים והנחיות. ב-21 השנים האחרונות (השנים 1988-2008) פרסם המשרד כ-10 חוזרים בממוצע, בנושא השואה, לכל שנת לימודים. חוזרי מנכ"ל אלה אינם יכולים להוות תחליף לתכנית לימודים מסודרת.

2. חוזרי המנכ"ל העוסקים בנושא השואה מפנים בין היתר לספרים, לסרטים, לתערוכות ולתכניות וידאו אך הם אינם מפרטים למי הם מיועדים, אינם ממיינים אותם לפי גיל או מגזרים ואינם מפרטים את הפעילות הנוספת הנדרשת בכיתות הלימוד לאחר היחשפות להם.

3. חוזרי המנכ"ל הפנו תלמידים לימי עיון בנושא השואה שמתקיימים בעיקר במכונים. המשרד לא בחן את מהות ימי העיון ולא בדק לאילו קבוצות גיל הם מתאימים.

4. בחוזרי מנכ"ל הפנה המשרד את בתי הספר לביקורים ב"יד ושם" והדגיש את חשיבותם. אף שהמשרד ייחס להם חשיבות גדולה, הוא לא בדק אם הנחיותיו מיושמות.

5. בחוזר מנכ"ל מאוקטובר 1998 הודיע המשרד כי מונתה עובדת אחראית ללימודי השואה במזכירות הפדגוגית, לריכוז הנושא ולייעוץ למוסדות החינוך וליחידות המטה. נמצא, כי היא הועסקה בתפקיד רק כמה חודשים, ולאחר עזיבתה לא מונה עובד אחר תחתיה. יותר מעשר שנים אין במשרד אחראי לנושא.

הכשרת מורים להוראת השואה

1. בפברואר 2009 מינתה המנכ"לית דאז של המשרד ועדה במטרה לגבש עמדה להוראה מקיפה של השואה. לוועדה לא מונו נציגים מהמגזר הערבי, מהמגזר העצמאי ומהאגף להכשרת מורים.

2. באוגוסט 2009 הגישה הוועדה את מסקנותיה והצביעה, בין היתר, על אי-פיתוח תכנית לימודים רב-תחומית מחייבת מגן הילדים עד כיתה י"ב ועל העדר יחידת מטה במשרד שלה האחריות להנחיה המקצועית להוראת השואה מהגיל הרך ועד כיתה י"ב.

3. הוועדה ציינה שאין חובה להכשיר מורים בנושא השואה במוסדות להכשרת מורים. יוצא אפוא שמורים חדשים מגיעים לבתי הספר מבלי שהייתה להם נגיעה לנושא השואה במהלך הכשרתם.

מכונים להנצחת זכר השואה

במהלך השנים החלו לפעול המכונים ומוסדות ההנצחה שהוקמו בידי קבוצות התיישבות, ארגוני ניצולים, ארגונים של יוצאי ארצות, ערים ועיירות, רשויות מקומיות וביזמות משפחתיות.

1. המשרד נוהג להפנות תלמידים ומורים לפעילויות חינוכיות במכונים ללא תיאום והכוונה עמם וללא בקרה על הפעילויות שעליהן הוא ממליץ.

2. המשרד העביר למעשה חלק ניכר מהעיסוק בנושא מבתי הספר למכונים והפך אותם ל"סוכנויות משנה" שלו מבלי שבדק אם הם ראויים לכך.

3. המשרד תומך בחלק מהמכונים על ידי הקצאת שעות הוראה, ובשנת 2007 הקצה להם כ-1,000 שעות ששוויין נאמד בכ-3.8 מליון ש"ח. נוסף על "יד ושם" הקצה המשרד שעות הוראה רק לחמישה מכונים נוספים: "אות ועד", "בית לוחמי הגטאות", "יד מרדכי", "משואה" ו"יד לעד"; אחרים כגון "בית טרזין", "מורשת", "אייבשיץ" ו"שם עולם", אינם נתמכים בידי המשרד. במשרד אין הסברים לבחירת המכונים שבהם הוא תומך.

4. המשרד מחלק את שעות ההוראה בין המכונים מבלי שהכין תבחינים לקביעת אלה שלהם יוקצו השעות ומבלי שקבע את השיטה להקצאת השעות. המשרד לא הקפיד על שמירת איזון והתאמה בין מספר שעות ההוראה שהקצה למכונים השונים לבין מספר השעות שהם מקדישים לפעילות של תלמידים ועובדי הוראה. כך יצר המשרד עיוות בהקצאת השעות למכונים.

5. יותר מחמש שנים בוחן המשרד שיטות נוספות לתקצוב המכונים ולתמיכה בהם. אי-הסדרת הקשרים עם המכונים גורם להמשך אי-השוויון בין המכונים שהמשרד הכיר בהם ותומך בהם ובין שאר המכונים.

סיכום והמלצות

התלמידים בישראל נחשפים למוראות השואה עוד בטרם החלו בלימודים מסודרים על הנושא ומגיעים למערכת החינוך עם מטען חוויות ורשמים שמתעצמים במשך השנים. הנחלת זכר השואה היא אתגר חינוכי מורכב, ויש להטמיע את "תודעת השואה" במערכת החינוך כחלק בלתי-נפרד מתחומי הלמידה. בהוראת השואה חשוב לעודד את התלמידים להתמודד עם שאלות קשות. מממצאי הביקורת עולה שהמשרד לא השכיל להקנות באופן שיטתי את הנושא בכל שכבות הגיל.

על המשרד לפעול להוראת נושא השואה באופן מובנה, ולדאוג שייכלל באופן קבוע בבחינות הבגרות, לרבות במגזר הערבי. מוטלת עליו החובה להכין תכניות לימודים להוראת השואה לכל המגזרים ולכל הגילים, להרחיב את לימודה גם לתחומי דעת נוספים על היסטוריה, להנחות את המורים ולספק להם אמצעים פדגוגיים כדי להתמודד עם השאלות המורכבות הכרוכות בהוראת נושא רגיש זה.