משרד החינוך
פעולות הביקורת
במשרד החינוך נבדקו ההליכים המינהליים הנוגעים להענקת פרס ישראל. בדיקות השלמה נעשו בנציבות שירות המדינה ובחברה למתנ"סים.
נבדק ניצול שעות הלימוד בבתי הספר היסודיים ובחטיבות הביניים. הבדיקה נעשתה במטה משרד החינוך, בשלושה ממחוזותיו - מחוז צפון, מחוז תל אביב ומחוז ירושלים - ובמינהלה לחינוך ירושלים (מנח"י). הנושאים העיקריים שנבדקו הם ניצול תקן השעות והבקרה על ניצולו; הטיפול בממצאי בקרה שקיים משרד החינוך על ניצול שעות הלימוד שהקצה; תקן השעות בחינוך הממלכתי דתי; שעות הלימוד שהוקצו במסגרת רפורמת "אופק חדש".
נבדקו היבטים שונים הנוגעים לניצול משאבי ההדרכה במערכת החינוך. הבדיקה נעשתה במשרד החינוך ובשניים ממחוזותיו, מחוז המרכז ומחוז תל אביב, ובמינהל לחינוך התיישבותי. בדיקות השלמה נעשו בנציבות שירות המדינה ובמשרד האוצר. בין השאר נבדקו הנושאים האלה: העסקת מדריכים והבקרה על עבודתם; תקצוב ימי הדרכה, מימונם והקצאתם; השימוש בימי הדרכה; והכנת תכנית עבודה להדרכה.
במשרד החינוך ובבית הספר להוראת השואה ב"יד ושם" נבדק נושא הוראת השואה והנחלת לקחיה במערכת החינוך. בין היתר נבדקו נושאים אלה: ההוראות והפעולות הפדגוגיות של משרד החינוך להוראת השואה, לפי מקצועות לימוד, קבוצות גיל ומגזרים (ממלכתי, ממלכתי-דתי, עצמאי וערבי) וקשרי הגומלין של המשרד עם מכונים להנצחת זכר השואה וקרבנותיה.
נבדקו היבטים של ניהול מינהל תקשוב ומערכות מידע שבמשרד החינוך. נבדקו בעיקר תכנון תכנית העבודה ותקצובה; תפקוד ועדת ההיגוי לענייני מחשוב; סדרי העסקת עובדי חברות כוח אדם ובתי תכנה; הסכם עם חברה; ואבטחת מידע. הביקורת נעשתה במשרד החינוך, במשרד האוצר וברשות מקומית.
עוד נבדקו היבטים של ביצוע חוזה בין משרד החינוך לבין קבלן.
פרס ישראל
פרס ישראל (להלן - הפרס) מוענק מאז 1953 בכל שנה ביום העצמאות על ידי שר החינוך לאישים שגילו מצוינות מיוחדת והגיעו להישגים ראויים להערכה. במהלך השנים קיבל הפרס מעמד ממלכתי המבטא את הערכתה ואת הוקרתה של המדינה לאזרחים ולמוסדות ישראלים אשר בפעילותם בתחומים שונים תרמו תרומה חשובה לחברה ולמדינה. משרד החינוך אחראי להליכים שבסופם מוענק הפרס. מטרת הפרס עם ייסודו הייתה לעודד ולחזק את ידי החוקרים, הסופרים והאמנים היושבים במדינת ישראל ופועלים בה. הפרס ניתן בתחומי חקר מדעי הרוח והחברה, חקר מדעי היהדות, חקר מדעי החיים והמדעים המדויקים ובתחומי האמנות והתרבות. משנת 1972 מוענק הפרס גם על מפעל חיים למי שתרמו תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה. עד מאי 2009 הוענקו כ-620 פרסים ליחידים וכ-30 לתאגידים. הזוכים בפרס נקבעים בוועדות ייעודיות שמרבית החברים בהן הם מומחים בתחומים שבהן הוא מוענק.
פעולות הביקורת
משרד מבקר המדינה בדק בחודשים יוני-אוגוסט 2009 את ההליכים שבסופם מוענק הפרס. הבדיקה התמקדה בצד המנהלי של חלוקת הפרס ולא בבחירת הזוכים ובזכאותם לפרס. הביקורת נערכה במשרד החינוך: בגף פרסי ישראל; בלשכת היועצת המשפטית; בלשכת החשב; באגף מנו"ף . בדיקות השלמה נעשו בנציבות שירות המדינה ובחברה למתנ"סים. כמו כן התקיימו פגישות עם בעלי תפקידים שנוגעים לעניין.
עיקרי הממצאים
1. תקנון לבחירת זוכים בפרס ישראל: הזוכים בפרס נבחרים על פי תקנון לפרסי ישראל המפרט את התחומים שבעבורם מוענקים הפרסים ומתווה את הליכי בחירתם. מאז השינוי האחרון של התקנון בשנת 2002 המשרד לא עדכן אותו למרות שינויים חברתיים, כלכליים, תרבותיים וטכנולוגיים שחלו במדינה.
2. העסקת פרופ' דב גולדברגר: בין השנים 1988-2008 הוא היה יועץ לעניין פרס ישראל, במרבית הזמן בהתנדבות. בעבודתו התרכז בעיקר בבחירת השופטים לוועדות השונות לבחירת הזוכים ובליווי עבודתן ותרם רבות למשרד בכל הנוגע להענקת הפרס.
החשב הכללי באוצר פרסם ב-1988 חוזר בנושא העסקת יועצים שאינם עובדי מדינה ובו צוין שיש לחתום על הסכם עם כל יועץ גם אם הוא יועץ ללא שכר. נציב שירות המדינה פרסם בשנים 1996 ו-1997 הודעות בדבר הימנעות מהעסקת יועצים בהתנדבות, מלבד במקרים חריגים שיאושרו על ידי הנציבות מראש. אף על פי כן העסיק משרד החינוך את פרופ' גולדברגר בין השנים 1990 ל-2004 בהתנדבות בלא שביקש את אישור הנציבות לכך ובלא שחתם עמו על חוזה העסקה, כנדרש לפי חוזר החשב הכללי.
3. תקנות חובת המכרזים, התשנ"ג-1993, קובעות כי התקשרות לעבודה הדורשת יחסי אמון מיוחדים כמו ייעוץ אינה טעונה מכרז, אך המשרד יתקשר לשם כך עם נותן שירות "לאחר בדיקת מספר הצעות". עוד קובעות התקנות כי בפנייה למתן ייעוץ יצוינו אמות המידה ומשקלן היחסי בבחירת ההצעה הזוכה.
מספטמבר 2002 עד יולי 2003 ומ-2005 עד 2008 העסיק משרד החינוך את פרופ' גולדברגר כיועץ בשכר בעניין הפרס. ועדת הרכישות במשרד החינוך אישרה את ההתקשרות עמו בשנת 2002 בלי שהמשרד פנה לקבלת הצעות מאחרים ובלי שנקבעו אמות המידה שלפיהן נבחר. בשנים 2005 ו-2006 פנה המשרד לפרופ' גולדברגר ולמועמדים נוספים בבקשה להגיש הצעה לייעוץ. ועדת היועצים ששימשה כוועדת רכישות לעניין יועצים, שבה ובחרה בו. הוועדה נימקה את החלטתה בשקלול התוצאות על פי אמות המידה שהיו בפניה. בדיקת מסמכי הוועדה העלתה שלא צוינו המשקלות של אמות המידה שלפיהן נבחנו המועמדים.
לקראת הענקת הפרס ב-2009 פנה המשרד לשישה מועמדים בבקשה שיגישו הצעות לייעוץ. אחד המועמדים, עו"ד נחום לנגנטל, קיבל את הציון המשוקלל הגבוה ביותר. בטרם קיבלה ועדת הרכישות את החלטתה, ביקשה יו"ר הוועדה, הסמנכ"לית למינהל ולמשאבי אנוש, להתייעץ בנוגע לבחירה עם מנכ"לית המשרד דאז, הגב' שלומית עמיחי. הוועדה דחתה את הצעת המנכ"לית שפרופ' גולדברגר ימשיך לשמש כיועץ ויחנוך את עו"ד לנגנטל ובחרה לתפקיד היועץ את עו"ד לנגנטל.
עד לבחירתו של עו"ד לנגנטל עסק פרופ' גולדברגר בין החודשים נובמבר 2008-ינואר 2009 בענייני הפרס, מבלי שהעסקתו אושרה והוסדרה בוועדת היועצים ובלא חוזה העסקה.
4. העסקת עו"ד לנגנטל: מפברואר עד מאי 2009 הוא הועסק בלי שהמשרד חתם עמו הסכם הכולל התחייבות לשמירת סודיות - בניגוד לאמור בחוזר החשב הכללי, ובלי ששילם לו את שכר עבודתו.
5. ועדות השופטים: קביעת החברים לוועדות השופטים נעשית בהליך חשאי נטול פרוטוקולים ובלתי-שקוף. על פי התקנון, האחריות לבחירת חברי ועדות השופטים היא בידי השר, אולם המשרד העסיק את פרופ' גולדברגר לשם כך במשך שנים רבות ואפשר לו שליטה כמעט בלעדית בבחירת חברי ועדות השופטים, בלי שהמשרד קבע אמות מידה כלשהן לבחירה.
התקנון אינו קובע אמות מידה לבחירת הזוכים. התקנון קובע כי: דיוני ועדות השופטים חשאיים; אין נרשמים פרוטוקולים בדיונים אלה; כל פרטי הדיונים ושמות המועמדים, למעט שמות הזוכים בפרס, נשארים כמוסים.
6. התפלגות הזוכים: בדיקת זהות מקבלי הפרסים מעלה שהתהליך שלפיו נבחרים הזוכים מוביל לכך שאין הלימה בין התפלגות האוכלוסייה לבין מקבלי הפרס במהלך השנים. לדוגמה, מכ-620 זוכים יחידים רק כ-90 הן נשים, ורק חמישה ממקבלי הפרס אינם יהודים.
7. ניגוד עניינים: בשנת 1988 פרסם החשב הכללי באוצר חוזר על העסקת יועצים שאינם עובדי מדינה. צוין בו שלעובד ציבור אסור להימצא במצב שיש בו אפשרות ממשית של ניגוד עניינים, וכלל זה חל גם על יועץ; לכן לפני ההתקשרות עמו יש לבדוק אם קיים חשש לניגוד עניינים. לפי הנחיית היועץ המשפטי לממשלה מ-2006, גיבשה נציבות שירות המדינה נוהל בעניין. בשלושה מקרים שנמצאו לא הקפיד משרד החינוך על שמירת הכללים למניעת ניגוד העניינים של העוסקים בפרס, כמפורט להלן:
(א) בשנים 1990-2002 היה פרופ' גולדברגר מנכ"ל החברה למתנ"סים - חברה ממשלתית ששר החינוך אחראי לפעילותה ובמקביל יעץ בהתנדבות לשרי החינוך בעניין הפרס. כפיפותו לשר במקביל להיותו יועץ יש בה סממן של אי-תקינות וחשש למראית עין של ניגוד עניינים.
(ב) בינואר 2007 נבחר פרופ' גולדברגר לתפקיד יו"ר (בהתנדבות) של ארגון המאגד עמותות ומלכ"רים בישראל שפעילותו מומנה בחלקה על ידי חברה לתועלת הציבור העוסקת בפרויקטים חברתיים (להלן - חל"ץ). במרס אותה שנה זכתה חל"ץ בפרס על מפעל חיים. פרופ' גולדברגר היה משקיף בוועדת השיפוט שהחליטה על הענקת הפרס לחל"ץ. לא נמצאו מסמכים המעידים כי פרופ' גולדברגר הצהיר על זיקתו לחל"ץ.
(ג) במשך כשנתיים וחצי שקדמו לבחירתו לתפקיד היועץ נתן עו"ד לנגנטל שירותי ייעוץ בשכר ל"מכון הישראלי לדמוקרטיה". נמצא שלקראת חלוקת הפרס ב-2007 הציעו עו"ד לנגנטל וקבוצת ממליצים את המכון ואת נשיאו כמועמדים לפרס ישראל על מפעל חיים, אולם המכון לא זכה בפרס. לקראת חלוקת הפרס ב-2009 הוצעה שוב מועמדותו של המכון לפרס על מפעל חיים. עו"ד לנגנטל הרכיב את ועדת השופטים ובהמשך השתתף בה כמשקיף. הוועדה החליטה להעניק למכון את הפרס על מפעל חיים.
יום לפני שהתכנסה ועדת השופטים להחלטה בדבר זוכי פרס ישראל על מפעל חיים לשנת 2009, פנה עו"ד לנגנטל ליועצת המשפטית של משרד החינוך באמצעות מנהל האגף האחראי על הפרס בבקשה לקבל הנחיה כיצד עליו לפעול, מאחר שלדבריו היו בין המועמדים לפרס גופים שהוא קשור עמם. עד מועד הישיבה לא קיבל עו"ד לנגנטל את תשובת היועצת המשפטית לבקשה ואף לא הנחייה כלשהי ממנהל האגף למרות שהובא לידיעתם כי קיים חשש למראית עין של ניגוד עניינים.
סיכום והמלצות
פרס ישראל מבטא את תודת המדינה ואת הוקרתה למי שתרמו לה בתחומי עשייה מגוונים. יוקרתו של הפרס נובעת מההכרה שפעילותם של הזוכים בו היא תרומה גדולה לחברה ולמדינת ישראל.
בחירת הזוכים בפרס ישראל מקובלת על הכול וזוכה לאהדת הציבור אולם, כמה פעמים התעוררו ויכוחים ציבוריים על הזוכים, בייחוד כאלה שקיבלו פרס על מפעל חיים. יוקרתו של הפרס והעובדה שהפך להיות סמל להוקרה לאומית מחייבת שתהליך בחירת הזוכים יהיה הוגן, שוויוני, נטול כל עניין אישי ויעורר כבוד כלפי הזוכים.
ראוי שהמשרד ימנה ועדה מקצועית אשר תהיה אחראית לקביעת התקנון ולשינויים בו וכן תבחן מעת לעת את התאמתו לשינויים המתחוללים בחברה הישראלית כך שירחיבו את מעגל מקבלי הפרס ויאפשרו את הענקתו גם לבאים מקבוצות אוכלוסייה נוספות מבלי לפגוע במצוינות הנדרשת לקבלתו.
משרד מבקר המדינה סבור כי סדרי המינהל התקין מחייבים שבנושא רגיש כמו בדיון על מועמדים לפרס ראוי שינוהל פרוטוקול שיסווג "סודי" ולא יהיה חשוף למי שאינו קשור לבחירה עצמה. הדבר יאפשר קיום בקרה על התהליך אם יתעורר צורך בכך. כדאי ששר החינוך ייתן את דעתו על כך במועד שלא ירחק מדי.
הגם שלא ניתן להטיל ספק בתרומתו של פרופ' גולדברגר לניהול הליכי הפרס, כדי להבטיח שהליך בחירת הזוכים בפרס יהיה תקין ומאוזן ראוי שהאחריות על הקמת ועדות השופטים לא תינתן בידי אדם אחד - מהימן ככל שיהיה. יש לשקול הקמה של ועדה מייעצת בראשות אישיות ציבורית דוגמת שופט בדימוס של בית המשפט העליון או אישיות ממלכתית רמת מעלה אשר תרכז את תהליך בחירת השופטים.
יש מקום שהממשלה תבחן אפשרות להעברת האחריות להענקתו לגורם ממלכתי דוגמת נשיא המדינה שישמור על הצביון הממלכתי-יוקרתי שלו ואף יעצימו. אנו כותבים זאת בשולי דוח זה ומשאירים את העניין, כאמור, ב"צריך עיון".