ניהול הקניין הרוחני במערכת הבריאות הממשלתית

במשרדי הבריאות, האוצר והמשפטים, במשרד החקלאות ופיתוח הכפר, בנציבות שירות המדינה ובכמה בתי חולים ממשלתיים נבדקה הפעילות הממשלתית בעשור האחרון להסדרת זכויות הקניין הרוחני במערכת הבריאות הממשלתית. נבדקו בין היתר ביצוע החלטת ממשלה והמעקב אחר ביצועה, מינוי ועדות להסדרת הנושא ויישום המלצותיהן.

במשרד הבריאות, בקופות החולים ובכמה מרכזים רפואיים נבדקו סדרי עבודתם של חדרי המיון - המרכזים לרפואה דחופה (מלר"דים); בכלל זה נבדקו פעולות משרד הבריאות להסדרת פעילות המלר"דים ולפיקוח עליהם; זיהוי הסיבות לעומס במלר"דים והפעולות להקלתו; היבטים של תכנון מלר"דים והתאמתם לצורכי החולים והצוות המטפל; מיומנות כוח האדם הרפואי והסיעודי במלר"דים והכשרתו; הפעולות שעשו בתי החולים לפרסום הסדרי התשלום עבור הטיפול במלר"דים; ואופן הנפקת מכתבי שחרור מהמלר"דים.

במשרד הבריאות, בבתי חולים ממשלתיים אחדים ובארבע קופות החולים נבדקו ההסדרים שלפיהם אמורות הקופות להעמיד למבוטחיהן אפשרות לבחור נותני שירותים, כגון בית חולים שבו הם מעוניינים להינתח; אופן פרסום ההסדרים לציבור וסדרי הבאתם לידיעת שר הבריאות; אופן קביעת מחירי השירותים הרפואיים שהקופות רוכשות מבתי החולים וההתחשבנות לגבי שירותים אלה.

במשרד הבריאות ובמועצה הארצית לשיקום נכי נפש בקהילה נבדקו כמה סוגיות בתחום בריאות הנפש ובהן: שירותי המרפאות בקהילה, שיקום נכי הנפש בקהילה ומערכת האשפוז של פגועי נפש. במסגרת זו נבדקו פעולות משרד הבריאות להעברת האחריות למתן שירותים פסיכיאטריים ממנו לקופות החולים, נושאי כוח אדם, הבקרה של המשרד על מסגרות שיקום והתאמתן לצורכי נכי הנפש. כמו כן נבדקו ענייני תקציב וסדרי מינהל.

במשרד הבריאות נעשתה ביקורת על פרויקט נמ"ר - פרויקט לפיתוח ולהקמה של מערכת ממוחשבת שאמורה לסייע ל-11 בתי חולים ממשלתיים בניהול פעולות מינהליות וקליניות, בהן: תהליכי קבלת מטופלים בחדר המיון, ניהול מכוני דימות, ניהול חדרי ניתוח וניהול מעבדות. את הפרויקט יזמו הנהלת משרד הבריאות ובתי החולים הממשלתיים. נבדקו בעיקר עלויות הפרויקט והעמידה בלוחות הזמנים שנקבעו לו, יישום ההסכמים עם הספק שנבחר לביצועו, תקינות ההתקשרות עם הספק והתשלומים ששולמו לו.

ניהול הקניין הרוחני במערכת הבריאות הממשלתית

תקציר

"קניין רוחני" הוא שם כולל לזכויות על נכסים לא מוחשיים שהם פרי יצירתו של האדם. בתחילת שנות השמונים של המאה העשרים החלו המדינות המתועשות בעולם לפעול להסדרת נושא הקניין הרוחני שהפיקו גופים ממשלתיים וציבוריים במטרה להביא לניצולו היעיל מבחינה כלכלית.

נושא זכויותיה של המדינה על תוצרי ידע שנוצרו אגב פעילות של עובדי המדינה מוסדר במערכת חוקים ובהם חוק הפטנטים, התשכ"ז-1967, הקובע, בין היתר, כי עובד חייב להודיע למעבידו על כל המצאה שהמציא עקב שירותו או בתקופת שירותו אצל המעביד, וזכות הקניין על ההמצאה תקום למעביד. הגופים העיקריים שבהם נוצרים בארץ תוצרי ידע הם מרכזי המחקר והפיתוח הנמצאים בגופים הממשלתיים והציבוריים, כגון אוניברסיטאות, מרכזים רפואיים ומכוני מחקר.

משרד הבריאות מפעיל 11 מרכזים רפואיים כלליים ממשלתיים וממשלתיים-עירוניים. כל מרכז רפואי כולל בית חולים ותאגיד בריאות הפועל לידו (להלן - תאגיד) ומאוגד כעמותה. תפקידם העיקרי של בתי החולים הוא מתן שירותי בריאות, אך בבתי החולים ובתאגידים נעשית גם פעילות מחקרית ענפה שהיא בעלת חשיבות רבה לקידום הרפואה ולשיפור שירותי הבריאות וטמון בה פוטנציאל כלכלי רב.

פעולות הביקורת

בחודשים אפריל-נובמבר 2009 בדק משרד מבקר המדינה את הפעילות הממשלתית בעשור האחרון בנושא הסדרת זכויות הקניין הרוחני במערכת הבריאות הממשלתית. בין היתר נבדקו ביצוע החלטת ממשלה בנושא והמעקב אחר ביצועה, מינוי ועדות להסדרת הנושא ויישום המלצותיהן. הביקורת נעשתה במשרדי הבריאות, האוצר והמשפטים ובנציבות שירות המדינה (להלן - נש"ם). בדיקות השלמה נעשו במשרד החקלאות ופיתוח הכפר ובבתי חולים ממשלתיים אחדים.

עיקרי הממצאים

1. אף שנושא הקניין הרוחני מוסדר זה שנים בגופים ממשלתיים וציבוריים אחדים - מינהל המחקר החקלאי שבמשרד החקלאות ופיתוח הכפר (מכון וולקני), אוניברסיטאות ומכוני מחקר, כמו מכון ויצמן למדע - המדינה לא פעלה להגן על תוצרי הידע שמפיקה מערכת הבריאות הממשלתית ולא הביאה להסדרת הנושא.

2. בשנים 2004-2005 קיבלה הממשלה כמה החלטות להסדרת הקניין הרוחני, ובהן החלטה מאוגוסט 2005, אשר קבעה מדיניות בנושא הקניין הרוחני במערכת הבריאות והטילה על שר האוצר ושר הבריאות ליישם אותה ולקבוע תקנות והסדרים לשם כך. אולם חילוקי דעות בין משרדי האוצר והבריאות מנעו את הסדרת הנושא.

3. מזכירות הממשלה, המופקדת בין היתר על מעקב אחר ביצוע החלטות הממשלה, לא עקבה אחר ביצועה של החלטת הממשלה מאוגוסט 2005 - למעט פנייה חד-פעמית לשר הבריאות ולשר האוצר שנתיים לאחר קבלת ההחלטה.

4. בשנים 1999-2005 פעלו גם כמה ועדות וצוותים שדנו בנושא והגישו המלצות לשר האוצר, למנכ"ל משרד הבריאות ולחשב הכללי במשרד האוצר (להלן - החשכ"ל), אולם גם ועדות וצוותים אלה לא הביאו להסדרת הקניין הרוחני במערכת הבריאות.

5. במרס 2004 הקים החשכ"ל  ועדת היגוי בין-משרדית להסדרת נושא הקניין הרוחני במשרדי הממשלה. אף שחלק נכבד מהנושאים שהיה צורך בהסדרתם נגעו לקניין הרוחני במערכת הבריאות, לא נכלל נציג של מערכת הבריאות הממשלתית בוועדת ההיגוי עצמה אלא רק בוועדת משנה של ועדת ההיגוי. בהיעדר נציג כאמור הוועדה לא נתנה ביטוי הולם לעמדתה של מערכת הבריאות הממשלתית ובכך נפגעה יכולתה להביא להסדרת הנושא.

ועדת ההיגוי הגישה לחשכ"ל בדצמבר 2005 המלצות להסדרת הנושא במערכת הבריאות הממשלתית. אולם מנכ"ל משרד הבריאות ומנהלי בתי החולים הממשלתיים, שלא שותפו בוועדה כאמור, התנגדו להמלצות האמורות וטענו כי מימושן יגרום נזק בלתי הפיך לפיתוח הקניין הרוחני במערכת הבריאות הממשלתית. גם ההסתדרות הרפואית בישראל התנגדה להמלצות ועדת ההיגוי.

סיכום והמלצות

הגורם העיקרי לאי-הסדרת נושא הקניין הרוחני הוא מחלוקת בין משרד האוצר למשרד הבריאות שנמשכת כבר כעשור, בין היתר לגבי מודל חלוקת התמלוגים והליך המסחור. עקב זאת נגרמים למדינה נזקים כספיים ניכרים שקשה לאמוד אותם . היעדר הסדרה גם עלול לגרום ל"בריחת מוחות" ולזליגת ידע מהמערכת הממשלתית, שפירושן נזק מתמשך נוסף למדינה, שאינו בר תיקון, הן מהבחינה הכספית והן מבחינת ההון האנושי.

אין זה סביר ואין זה ראוי - ניהולית וכלכלית - שנושא הקניין הרוחני לא הוסדר במשך שנים רבות. בעולם ואף בארץ קיימות שיטות לתגמול עובדי מחקר על תוצרי הידע, הנהוגים בגופים כגון המוסדות להשכלה גבוהה ומרכזים רפואיים אחדים, וראוי לבחון את האפשרות ליישמם במערכת הבריאות הממשלתית. על הממשלה בכלל ועל משרדי האוצר והבריאות בפרט לפעול להסדרת הנושא בהקדם.