פקודת מס הכנסה [נוסח חדש] התשכ"א-1961 (להלן - הפקודה), אינה פוטרת ממס הכנסה שהופקה ממקור בלתי חוקי; גם על פי הפסיקה וההנחיות המקצועיות של רשות המסים בישראל (להלן - הרשות או רשות המסים), הכנסה ממקור זה חייבת במס.
פעולות הביקורת
בחודשים ינואר-ספטמבר 2009 לסירוגין בדק משרד מבקר המדינה את פעולותיה של רשות המסים בתחום מיסוי ההכנסות הבלתי חוקיות. הביקורת נעשתה בהנהלת רשות המסים, במשרדים אזוריים של מס הכנסה ובמשרדים אזוריים של מע"מ. בירורי השלמה נעשו במשרד האוצר, במשטרת ישראל, במשרד המשפטים, וברשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור.
עיקרי הממצאים
1.בהחלטות ממשלה מ-2003 ו-2006 הוטל גם על הרשות להיאבק בפשיעה החמורה. הרשות לא קיימה דיונים ליישום החלטות הממשלה. בשנים 2007-2009 לא כללה הרשות בתכניות העבודה שלה ביקורי שטח לשם איתור עסקים בלתי חוקיים, ולא אספה מידע לצורך הכללת בעליהם ברשת הנישומים. אם כבר בוצעו חקירות, הרי שברובן הייתה התייחסות רק לאחד מהיבטי המס (מס הכנסה או מע"מ). הרשות לא קבעה הנחיות בשאלה אילו הוצאות מותרות בניכוי בעת עריכת שומה לעסק בלתי חוקי.
2.הביקורת מצאה שורה של ליקויים בסיסיים בפעילות הרשות ובטיפולה במיסוי ההכנסות הבלתי חוקיות: היעדר אחזור מידע מתקדם; מידע חסר במערכת המחשב; היעדר סיווג מודיעיני מתאים לעובדי החקירות; היעדר סיווג ענפי ממוחשב לפעילות הכלכלית הבלתי חוקית; היעדר גמישות בטיפול במידע המודיעיני; וחוסר תיאום בין אגפי המס בעת הוצאת שומות.
3.החוק לאיסור הלבנת הון, התש"ס-2000, חל על "עברות מקור", שהן עברות המתאפיינות בחומרה יתרה. העלמת מס אינה כלולה בעברות אלה, ולכן, משנאסף במשטרה או ברשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור מידע הקשור להעלמות מס, הוא אינו מועבר באופן שגרתי לרשות. אי לכך לא מועבר לרשות המסים מידע בעל ערך רב שנצבר ברשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור ובמשטרה אגב חקירות הלבנת הון. בימים אלה מופץ במשרד המשפטים תזכיר לתיקון החוק, אך אין בו פתרון למצב האמור.
4.הרשות לא נקטה הליכים לחייב במס אנשים שהורשעו בביצוע עברה פלילית ואגב כך הפיקו הכנסה.
5.חלק גדול מהתקיפה הכלכלית נגד העבריינים אמור להתבצע נגד עסקים שבשליטתם, ושבאמצעותם הם מלבינים ומסווים את כספי הפשע. הועלה כי עצם הזיקה העבריינית של עסקים אינה מהווה לכשלעצמה אמת מידה או סימן מחשיד על מנת להכלילם בתכנית העבודה.
6.הרשות לא עשתה שימוש בסעיף 223 בפקודה, שבו נקבעה חזקת אשמה (כלומר, העברת נטל ההוכחה מהרשות לנישום) למי שרמת מחייתו עולה על רמת הכנסותיו המדווחת, ללא הסבר מניח את הדעת מצידו. משרד מבקר המדינה בדק פרטים של 82 אנשים שהמשטרה מנהלת חקירה פלילית נגדם. ככלל, לא נדרשה הגשת הצהרות הון עוקבות מהאנשים שנבדקו. בבדיקה נמצא שיעור גדול של תאגידים קשורים שלא היו רשומים במס הכנסה או במע"מ.
7.הרשות לא גיבשה נהלים לחילופי מידע ולתיאום ושיתוף פעולה בין הרשות לרשויות שלטוניות רלוונטיות כמו בנק ישראל, רשות ניירות ערך, רשם נותני שירותי מטבע, רשם העמותות, הרשות להגבלים עסקיים ועוד. זאת בכפוף למגבלות המשפטיות הקיימות. בהקשר זה, בדוח 59ב' הועלו ליקויים הנוגעים לשיתוף הפעולה בין הרשות למשטרה. הועלה כי טרם תוקנו רוב הליקויים שהועלו בדוח.
8.כדי למנוע הברחת נכסים צריכה הרשות להוציא שומות לעבריין ולעקל את נכסיו כבר בשלב החקירה. הועלו ליקויים ביישום ההליך. מתוך עשרות אנשים ותאגידים שנישומו בגין הכנסותיהם הבלתי חוקיות, הרשות גבתה רק שיעור מזערי מסכומי המס בשומות שהוצאו להם ושלגביהם נמצאו ממצאים פליליים.
9.הועלה כי יכולת הרשות לטפל בענף נותני שירותי המטבע, המוגדר על ידי הרשות כקבוצת סיכון בתחום הלבנת כספי פשיעה, לוקה בחסר. מבין 1,335 נותני שירותים אלה, ל-358 (כ-27%) אין תיק במס הכנסה.
סיכום והמלצות
הרשות אינה משקיעה מאמצים משמעותיים לגביית מס שמקורו בפעילות בלתי חוקית. מכלל פוטנציאל המיסוי של אלפי אנשים שהכנסתם נובעת מפעילות מעין זו, הוצאו ברשות שומות לכמה עשרות בלבד, ולגבי רובן אף לא נגבו המסים.
מן הראוי שרשות המסים תפעל להיערכות מקיפה, יעילה ואפקטיבית בתחומים האלה: תכניות העבודה; איסוף ועיבוד של מידע על הכנסותיהם של מורשעים בעברות פליליות; משלוח דרישות להגשת הצהרות הון ודוחות על ההכנסה מעבריינים; איתור פעילותם העסקית; טיפול בליקויים הבסיסיים ובכלי הפעולה; וטיפול במי שמוגדרים קבוצת סיכון בתחום הלבנת כספי העבריינים.