מעורבותן של רשויות מקומיות בהקניית חינוך לערכים לבני נוער

​חינוך חברתי, ערכי וקהילתי לבני נוער (להלן - חינוך לערכים) נועד לחזק את זיקתם של בני נוער לקהילה, לחברה ולמדינה, תוך כדי התנסות בתחומי עשייה כמו פעילות התנדבותית, סיוע לאוכלוסיות חלשות, פעילות והדרכה בתנועות נוער ופעילות ציבורית. הפעילויות להקניית חינוך לערכים, חלקן מתקיימות במסגרת הבית-ספרית וחלקן במסגרות אחרות בתחום הרשות המקומית, כגון מתנ"סים, מרכזים קהילתיים, מרכזי נוער וסניפי תנועות נוער (להלן - מסגרות פנאי מוניציפליות).

בשנים האחרונות עלה נושא הנוער לשיח הציבורי, בין השאר, בנוגע לדפוסי התנהגות שליליים, כמו אלימות, עבריינות רכוש, שימוש בסמים וצריכת אלכוהול (להלן - התנהגויות סיכון). התגברות תופעות אלו הביאה את גורמי החינוך והקהילה לידי ההכרה שקיים קשר ברור בין היעדר מסגרות פנאי מוניציפליות לבני נוער לאחר שעות הלימודים בבתי הספר ובין עלייה בשיעור התנהגויות סיכון, ויש לפעול לחיזוק הקשרים הבין-אישיים בקרב בני נוער ולטיפוח הקשר שלהם עם הקהילה, בין היתר, באמצעות פעילויות להקניית חינוך לערכים.

פעולות הביקורת

בחודשים ינואר-דצמבר 2009 בדק משרד מבקר המדינה, לסירוגין, מספר היבטים במעורבותן של רשויות מקומיות בנושא הקניית חינוך לערכים לבני נוער ואת יחסי הגומלין בינן לבין משרד החינוך בתחום זה. הבדיקה נעשתה ב-21 עיריות , ב-11 מועצות מקומיות  ובשתי מועצות אזוריות . בדיקות השלמה נעשו במטה משרד החינוך ובלשכות המחוזיות של המשרד, בחברה למתנ"סים ובמרכז השלטון המקומי.

עיקרי הממצאים

נושא הקניית חינוך לערכים והפעלת מסגרות פנאי מוניציפליות לבני נוער אינם מוסדרים במלואם, לא ברמת השלטון המרכזי ולא ברמת השלטון המקומי. כמו כן חסרים הסדרים הכוללים תחומי סמכות ואחריות בין השלטון המרכזי לשלטון המקומי ולממשקים ביניהם. כתוצאה מכך קיימים הבדלים ניכרים בין רשויות מקומיות שונות הנוגעים לאופן מעורבותן ולמידת מעורבותן בנושא הקניית חינוך לערכים לבני נוער. הבדלים אלה נובעים אף ממצבן הכלכלי של הרשויות המקומיות המשפיע על המדיניות ועל סדרי העדיפות שהן קבעו לעצמן בתחום זה.

משרד החינוך

על פי חוק חינוך ממלכתי, התשי"ג-1953, משרד החינוך הוא הגוף הממונה על הבטחתו וקידומו של החינוך במדינת ישראל, על תכניו ועל רמותיו. מינהל חברה ונוער (להלן - המינהל) אחראי מטעם המשרד להקניית חינוך לערכים לבני נוער במסגרת הבית-ספרית, ופועל לקידום החינוך לערכים גם במסגרות הפנאי המוניציפליות.

1. המינהל לא גיבש תכנית עבודה מפורטת להקניית חינוך לערכים במסגרות פנאי מוניציפליות הנגזרת מהיעדים שהוא קבע לעצמו לשנות הלימודים התשס"ט-התש"ע (2008 - 2010).

2. התקציב שייעד המינהל להפעלת תכנית "הנוער במרכז העניינים"  במסגרות הפנאי המוניציפליות, לא היה בו די כדי להפעיל את התכנית בכל הרשויות המקומיות שעמדו בדרישות המינהל וביקשו להפעילה.

3. המינהל מקיים פיקוח חלקי בלבד על הרשויות המקומיות בכל הנוגע להעסקת מנהלי יחידות נוער רשותיים  ומדריכי נוער, ואין בידו מידע מלא ועדכני בדבר היתרי הדרכה  שהוא הוציא להם, כמו סוג ההיתר, התפקידים שהם רשאים לעסוק בהם וההשתלמויות שעברו.

הרשויות המקומיות

מחוק לימוד חובה, התש"ט-1949, וכן מחוק הרשויות המקומיות (מנהל מחלקת חינוך), התשס"א-2001, ומחיקוקים אחרים עולה כי הרשות המקומית אחראית, למעשה, להפעלת כל מערכות החינוך בתחומה, ובידה הסמכות ליזום ולתכנן פעילויות נוספות בתחום החינוך, לרבות הקניית חינוך לערכים.

1. מצבן הכלכלי הקשה של רשויות מקומיות רבות  והקיצוץ במענקי האיזון של משרד הפנים , מגביל את מעורבותן בהפעלת מסגרות פנאי מוניציפליות, בין היתר, לצורך הקניית חינוך לערכים לבני נוער.

2. בכ-25% מהרשויות המקומיות לא מונה מנהל יחידת נוער רשותי שישמש גורם מקצועי האחראי לתיאום בין הגורמים השונים העוסקים בבני נוער, ליצירת שיתופי פעולה אִתם ולבניית מסגרות פנאי מוניציפליות לבני נוער.

3. כמה מהרשויות המקומיות אינן מעסיקות כלל מדריכי נוער שתפקידם, בין היתר, ליזום, לבנות ולהפעיל תכניות להקניית חינוך לערכים. רשויות מקומיות אחרות מעסיקות מספר מדריכים שאין בו די כדי לתת מענה ראוי לצורכי הנוער בתחומן.

4. חלק ממנהלי יחידות הנוער הרשותיות וחלק ממדריכי הנוער מועסקים על ידי רשויות מקומיות בלי שיש בידם היתר הדרכה, וזאת בניגוד להסכם הקיבוצי  ולאוגדן התפקידים  שפרסמו משרד החינוך ומרכז השלטון המקומי.

5. ברוב הרשויות המקומיות לא פועלות מועצות תלמידים ונוער רשותיות שהן הגוף הייצוגי הנבחר של כלל בני הנוער בתחום הרשות. בכמה מן העיריות שפועלת בהן מועצת תלמידים רשותית, נציגה אינו חבר בוועדת החינוך ו/או בוועדה לקידום מעמד הילד של העירייה, כנדרש על פי פקודת העיריות.

6. רק כ-30 רשויות מקומיות (כ-12% מכלל הרשויות המקומיות) הצטרפו לאמנת תנועות הנוער הבאה להתוות דרכי פעולה לביסוס הקשרים בין משרד החינוך, מרכז השלטון המקומי, מרכז המועצות האזוריות ותנועות הנוער בישראל.

7. היעדר תבחינים מחייבים, אחידים ושיוויוניים לתמיכה כספית ולהקצאת מבנים לפעילותן של תנועות הנוער הביא לידי שונות בין רשויות מקומיות הנוגעת לתבחינים שהן קבעו בנושאים אלו ובתקציבים שהן ייעדו להם.

סיכום והמלצות

לחינוך לערכים השפעה רבה על עיצוב דפוסי התנהגות חיוביים בקרב בני נוער ועל חיזוק זיקתם לקהילה, לחברה ולמדינה. על משרד החינוך והרשויות המקומיות לגבש וליישם מדיניות לאומית שתעסוק בהקניית חינוך לערכים. המדיניות תקבע, בין היתר, ממשקי סמכות ואחריות בין השלטון המרכזי לשלטון המקומי, סדרי עדיפויות ותקציבים. באופן הזה תוסדר מעורבותן של הרשויות המקומיות בנושא הקניית חינוך לערכים לבני נוער ותצומצם השונות הניכרת ביניהן הקיימת כיום.

על הרשויות המקומיות לפעול לפיתוח מערך הפנאי המוניציפלי ולהרחבת הפעילות להקניית חינוך לערכים לבני נוער. הכול כדי למצות את הפוטנציאל הטמון בבני הנוער ולטפח אותם כדור העתיד. עליהן גם לפעול לשיתוף מועצת הנוער הרשותית בהחלטותיהן הנוגעות לנוער, לעודד את פעילותן של תנועות הנוער בתחומן ולתמוך בהן.