ב-11.11.08 התקיימו בחירות של ראשי רשויות ושל חברי מועצות ב-159 רשויות מקומיות, והתמודדו בהן כ-1,600 רשימות וכ-640 מועמדים לראשות הרשות. מספר בעלי זכות הבחירה ברשויות המקומיות הללו הסתכם בכ-4.7 מיליון והוצבו בהן כ-7,500 קלפיות.
ב-31 רשויות מקומיות לא קיבל אף מועמד לראשות הרשות 40% מהקולות הכשרים, ולפיכך התקיים בהן ב-25.11.08 סיבוב בחירות שני.
הארגון וההכנה של מערכת הבחירות לרשויות המקומיות והפיקוח עליה הוטלו, על פי חוק הרשויות המקומיות (בחירות), התשכ"ה-1965 (להלן - חוק הבחירות), על שר הפנים בסיוען הארגוני והכספי של הרשויות המקומיות. בחוק הבחירות נקבעו גם בעלי התפקידים שיש למנות, הפעולות שיש לבצע ולוחות הזמנים שיש לעמוד בהם כדי לקיים את הבחירות כהלכתן.
בתקציב המדינה המאושר לשנת 2008 הוקצו כ-67 מיליון ש"ח לניהול מערכות הבחירות לרשויות המקומיות בשנת 2008.
פעולות הביקורת
נציגי משרד מבקר המדינה ביקרו ביום הבחירות בכ-350 קלפיות ביותר מ-40 רשויות מקומיות כדי לבדוק את פעילותן ואת סדרי עבודתן וכן ביקרו במוקד הבקרה והשליטה של מטה הבחירות בבנייני האומה בירושלים.
בחודשים ינואר-מרס 2009 אספו עובדי משרד מבקר המדינה ממנהלי בחירות ומרשויות מקומיות מסמכים הנוגעים לבחירות ב-38 רשויות מקומיות. בחודשים אפריל-אוקטובר 2009 בדק משרד מבקר המדינה את היערכותן לבחירות של יחידת המפקח הארצי על הבחירות הפועלת במשרד הפנים (להלן - המפקח הארצי) ושל הרשויות המקומיות וכן את פעילותן ביום הבחירות עצמו.
עיקרי הממצאים
אין חולק כי הארגון, ההכנה והביצוע של מערכת הבחירות הן משימות מורכבות וחשובות הדורשות הפעלת אלפי עובדים, תיאום בין גופים ממשלתיים רבים, הפצת מידע לציבור, מאמץ לוגיסטי רב, כל זאת בסד זמנים קצר וקשיח הקבוע בחוק ובמגבלות תקציביות, ארגוניות ומינהליות.
עם זאת, דוח זה מעלה ממצאים המצביעים על כשלים בסיסיים, חלקם כבדי משקל באופן ההיערכות של המפקח הארצי ושל הרשויות המקומיות לקראת הבחירות.
1. לא נקבעו היעדים והתפקידים ושיעורי התקציבים הרב-שנתיים שיועמדו לרשות המפקח הארצי בשנים שבין תקופות בחירות כוללות ובשנת בחירות כוללת. נוסף על כך פעל המפקח הארצי בתקופת הבחירות במתכונת מצומצמת והתקשה לטפל בכלל הפעולות לארגון וביצוע מערכת הבחירות.
2. תקציב המדינה שיוחד לניהול הבחירות היה כוללני בלבד ולא אפשר קיום בקרה תקציבית נאותה על ההוצאות לסוגיהן, כך שלמעשה לא היו בידי משרד הפנים נתונים על העלות הממשית של הבחירות לרשויות המקומיות שהתקיימו בנובמבר 2008. הכנתו והגשתו של תקציב באופן כזה הביאו לידי בזבוז וחוסר תכנון מראש בפעולותיו של המפקח הארצי. להלן כמה דוגמאות לכך:
(א) לראשונה בבחירות מונו עשרות סגנים למנהלי הבחירות, ולכל אלה שולמו משכורות.
(ב) תכנון ראשוני לקוי, היערכות מאוחרת, הימנעות מחיפוש פתרונות חלופיים ונקיטת הליכי התקשרות לא נאותים גרמו לכך כי שולמו כ-294,000 ש"ח עבור שכירות לשלושה ימים לקיום מטה בחירות ובכלל זה כ-80,000 ש"ח עבור שירותי הסעדה.
(ג) נרכשו 50,000 סוגרי מתכת לתיבות הקלפי ("פלומבות") אף שלפי "תכנית ההפצה" היה צורך בפחות מ-20% מכמות זו.
(ד) מנכ"ל משרד הפנים דאז מינה 148 עובדים של משרד הפנים לתפקיד שהוגדר "מנהל בחירות מטה" לפרק זמן של חודש עד ארבעה חודשים וחצי, בכלל זה גם כל עובדי יחידת המפקח הארצי. מנכ"ל משרד הפנים לא קבע את סמכויותיו וחובותיו של כל עובד ואת אופן המינוי. לכל עובד שמונה לתפקיד שולם בכל תקופת כהונתו, נוסף על משכורתו החודשית, שכר בשיעור 70% משכר דרגה אחת מעל דרגתו הקבועה. התנאי היחיד לתשלום השכר הנוסף היה שכל עובד יעבוד עשר שעות נוספות בכל חודש. העובדים לא נדרשו לדווח אם אכן עבדו בשעות הנוספות שאושרו להם.
3. המפקח הארצי לא בדק כלל שתי מגבלות מהותיות המונעות זכאות להיכלל ברשימת מועמדים לבחירות למועצה: הרשעה פלילית שיש עמה קלון ופשיטת רגל. מנהלי הבחירות והמפקח הארצי הסתמכו על הצהרת המועמד בלבד. שטחיות הבדיקה גרמה במישרין למקרים שבהם נבחרו מועמדים שאינם כשירים לפי החוק להיות חברי מועצה. כך, 29 מהמועמדים לא היו זכאים להיכלל ברשימת המועמדים מאחר שהוכרזו פושטי רגל. יתרה מזו, שניים מהם נבחרו לחברי מועצה. 44 מהמועמדים לא היו זכאים להיכלל ברשימת המועמדים, מאחר שנדונו לעונשי מאסר בפועל לפרק זמן העולה על שלושה חודשים, וביום הגשת רשימת המועמדים טרם עברו שבע שנים מהיום שגמרו לרצות את עונש המאסר בפועל. לא זו בלבד, אלא שאחד ממועמדים אלה, שריצה עונש מאסר בפועל לפרק זמן העולה על שלושה חודשים, נבחר, והוא מכהן כחבר מועצה.
4. המפקח הארצי לא קיים כלל את הוראות החוק הנוגעות למסירת מידע מפנקס הבוחרים, שנועדו לשמור על הפרטיות של ציבור הבוחרים ולמנוע זליגת מידע וניצולו לצרכים מסחריים ואחרים. בעקבות כך אין בידי המפקח שום מידע על גורלם של אלפי תקליטורים המכילים פרטים רגישים מאוד העלולים להגיע לידי גורמים שישתמשו בהם לרעה.
5. התקבלו תלונות רבות מאזרחים ולפיהן הם לא קיבלו כלל לבתיהם את ההודעות לבוחר. המפקח הארצי לא קיים בדיקה ומעקב מטעמו, ולא היה ניסיון לברר באופן מדגמי ביישובים שונים אם ההודעה לבוחר אכן הגיעה לתושבים ומתי.
6. המפקח הארצי לא היה מעורב בכל שלבי התהליך של רכישת הציוד הקשיח. מרבית הציוד שבו השתמשו הרשויות המקומיות נרכש מספק אחד שקבע מחיר קשיח ושלא היה ביכולתו לספק את הכמויות הגדולות ואת האיכות הנדרשת בתוך פרק זמן קצר. הנחיות בנדון גם לא ניתנו בחוזרים שפרסם המפקח הארצי בתקופת הבחירות. כתוצאה מכך אירעו תקלות חמורות בנוגע למועדי האספקה ולאיכות של הציוד שסופק; כך, למשל, סופקו פתקים שלא היו בגודל ובמשקל הדרוש; ברשויות מקומיות שבהן כל אחת מהרשימות הדפיסה בעצמה את הפתקים, הפקיעו הספקים את מחירי הייצור; נרכשו 50,000 סוגרי מתכת לתיבות הקלפי ("פלומבות") בלא שהוצא על ידי המפקח הארצי חוזר או הנחיה למנהלי הבחירות או לרשויות המקומיות בדבר כוונתו לחלק סוגרים. לא ניתן אף לדעת כמה סוגרים נמצאים היום ברשות המפקח הארצי או ברשות המחוזות והיכן הם מאוחסנים.
7. משרד האוצר החליט על קיצוץ שכר מזכירי ועדות הקלפי. הסכמת משרד הפנים לכך גרמה במישרין להפחתה בנכונות למלא את התפקיד, בעיקר ברשויות המקומיות במרכז הארץ, ולבחירה בלית ברירה במזכירים שאיכותם ורמת עבודתם, על פי דוחות הפקת לקחים שסוכמו, היו נמוכות מהמצופה.
8. המפקח הארצי לא הנחה את מנהלי הבחירות בנוגע לאופן האיתור והגיוס של המועמדים הפוטנציאליים המתאימים למשרת מזכיר ועדת קלפי, וכל רשות פעלה אפוא לפי הבנתה.
9. המפקח הארצי לא הנחה את הרשויות המקומיות בנוגע לאופן גיוס הסדרנים והדרכתם לקראת התפקיד המוטל עליהם ביום הבחירות. הוא עצמו לא הגדיר בחוזר את תפקידו של הסדרן ביום הבחירות עצמו (לרבות זמן סגירת הקלפיות לפני ספירת הקולות) ואת מכסת שעות עבודתו.
10. הפרוטוקולים של ועדות הקלפי לא היו מרווחים, לא היו ידידותיים למשתמש ואין בהם די מקום לרישום הפרטים הנחוצים באופן שניתן יהיה ללמוד מהם על כל מה שהתרחש במקום הקלפי במשך כל יום ההצבעה. הרישום והטיפול בפרוטוקולים לא היה מניח את הדעת. נראה כי לא ניתנו הנחיות מתאימות ואחידות למזכירים בדבר אופן מילוי הפרוטוקולים, וגם רמתם של חלק מהמזכירים לא אפשרה מילוי הפרוטוקולים כהלכה.
11. תוצאות הבחירות לא פורסמו בילקוט הפרסומים במועד כפי שנקבע בחוק (בתוך 21 ימים מיום הבחירות).
ליקויים חמורים לא פחות הועלו גם באופן שבו נערכו הרשויות המקומיות לבחירות. ואלו העיקריים שבהם:
1. האופן שבו תקצבו הרשויות המקומיות שנבדקו את מערכת הבחירות לרשויות המקומיות היה לא תקין: כמה עיריות לא ייחדו בספר התקציב לשנת 2008 סעיף ייעודי להוצאות הכרוכות בבחירות; ואילו עיריות שייעדו תקציב להוצאות הבחירות, הקצו לכך סכום כולל שהתבסס בדרך כלל על הוצאותיהן במערכת הבחירות בשנת 2003. בידי מרביתן לא נמצא תחשיב מפורט של הוצאות הבחירות הצפויות לסוגיהן; מרבית הרשויות המקומיות שנבדקו לא אמדו כראוי את הוצאות הבחירות והתקציב שהן הקצו להן היה חסר.
2. ארבע רשויות מקומיות העדיפו להעסיק את עובדי הרשות המקומית כמזכירי ועדות קלפי. בארבע עיריות אחרות ובמועצה מקומית אחת שיעור עובדי הרשות שהועסקו בתפקידי מזכירי ועדות קלפי עלה על 17%. בכמה רשויות גייסו מנהלי הבחירות את המועמדים באופן אישי מקרב חוג מכריהם, עובדיהם וקרובי משפחתם. יצוין כי בקלפיות רבות ברחבי הארץ נמצאו בתחילת יום הבחירות ולפרקים במהלכו המזכירים לבדם. לכן ראוי היה, ולו למראית עין, לצמצם ככל האפשר את העסקתם של עובדי אותה רשות.
3. רמת ההדרכה לקראת הבחירות הייתה נמוכה ולעתים נעשתה אף ללא עזרים נלווים. בכמה רשויות מקומיות אף הועסקו מזכירים אשר לא השתתפו בשום השתלמות, לא קיבלו כל הכשרה ולא נבחנו בבחינות כלשהן. עוד נמצא כי שישה מנהלי בחירות העבירו הדרכות למזכירים באותה תקופה בה שימשו כמנהלי בחירות, וקיבלו בעד עבודה זו תשלום נוסף באותה עת. אחת מהן אף הדריכה במשך 19 ימים באותו פרק זמן.
4. התעוררה בעיה בשימוש במערכת לומדה שפותחה למזכירי ועדת הקלפי ולמנהלי הבחירות כדי לשפר את אמצעי ההדרכה ואת הישגיה; החברה שהפעילה את הלומדה לא התקינה אותה באתר של משרד הפנים בעת ביצוע הפיילוט, ולכן לא נבדק העומס בזמן אמת; בלומדה לא אומתו הנתונים של המשתמשים, ולכן לא נמנע השימוש בה ממי שאינו מורשה לכך; בחלק מהרשויות לא נדרשו המועמדים לתפעל את הלומדה; חלק ממנהלי הבחירות גם לא דרשו מהם להציג את אישורי הפעלת הלומדה.
5. הקלפיות הוצבו במספר מקרים במקומות שאינם ראויים או מרוחקים. בעניין זה הועלה גם כי מנהלי הבחירות של עשרות רשויות מקומיות לא הגישו למפקח את טופסי רישום התוצאות של בדיקת הקלפיות; בחלק מהמקומות חסר בקלפיות אף הציוד המזערי הנדרש.
6. ביישובים הלא יהודיים הסתכם שיעור ההצבעה ב-86% - גבוה בהרבה משיעור ההצבעה ביישובים היהודיים (48%). המפקח הארצי ומנהלי הבחירות באותם יישובים לא נערכו לכך בעוד מועד, וכתוצאה מכך ההמתנה להצבעה וההצבעה עצמה ביישובים הלא יהודיים נמשכו זמן רב וגרמו להיווצרות תורים שהגבירו את החיכוך בין מחנות המצביעים.
7. בחוק נקבע מספר מזערי של קלפיות נגישות לאנשים המוגבלים בניידות שיש להציבן ברשויות מקומיות. נמצא כי היחס בין מספר הקלפיות הנגישות למספר התושבים היה גדול ביותר. גם היחס בין מספר הקלפיות הנגישות לסך הקלפיות ביישוב לימד על חוסר אחידות בולט; אף שהחוק קבע שיוצבו שתי קלפיות נגישות ביישוב שבו יותר מ-20 קלפיות, בתשעה יישובים שבכל אחד מהם הוצבו 21-42 קלפיות הוצבה רק קלפי נגישה אחת; מספרם הממוצע של המצביעים בקלפי נגישה (ב-12 מהיישובים שנבדקו) היה קטן ביותר ולא עלה על חמישה; בחלק מהיישובים הוצבו במקצת האתרים שתי קלפיות נגישות ומספר המצביעים באחת מהן (או בשתיהן) היה זעום ביותר; קלפיות נגישות הוצבו גם במקומות שסידורי הגישה אליהם לא התאימו למוגבלי ניידות כלל.
8. רק שלוש עיריות פרסמו גם מחוץ לתחומי הרשות המקומית שיש צורך בסדרנים ליום הבחירות. בכמחצית הרשויות שנבדקו משמשים הסדרנים עובדים של הרשות המקומית בכל ימות השנה. מרבית הרשויות המקומיות לא הוציאו לסדרנים הנחיות בכתב בנוגע לתפקידם ביום הבחירות. ועוד - בהיעדר הנחיות ברורות בנוגע לשכרם של הסדרנים קבעה כל רשות מקומית את השכר לפי משאביה. בפועל היו הבדלים ניכרים בין הרשויות בשכר ששולם לסדרנים ובמכסת שעות עבודתם.
9. בניגוד להנחיות של המפקח הארצי, ארבע עיריות (מתוך 18 שנבדקו) לא העסיקו מאבטחים כלל, שמונה רשויות (מתוך 13 שנבדקו) לא שריינו סכום כסף לאבטחה. זאת בעיקר משום שההנחיות בעניין האבטחה הגיעו בסמוך לקיום הבחירות, ואילו תקציב הרשות כבר אושר בתחילת השנה; עוד נמצא כי התשלום עבור העסקת מאבטחים היה שונה בכל רשות.
10. בעשר רשויות מקומיות שנבדק בהן זמן פתיחת הקלפיות היו איחורים ניכרים בפתיחת הקלפיות, ואין ספק שבשל כך נפגעה תקינותו של תהליך הבחירות; קלפיות רבות נפתחו בנוכחות המזכיר בלבד ובחלקן נכח המזכיר לבדו במשך שעות ארוכות. היעדרם של חברי ועדת הקלפי בעת פתיחת הקלפיות ובמשך היום נגרמה בראש ובראשונה בשל כך שהם אינם מקבלים שכר עבור פעילות זו.
הועלתה פגיעה ממשית בשמירה על טוהר המידות מצד הממונים על הליך הבחירות ברשויות המקומיות. כך הועלה כי ב-92 רשויות מקומיות העסיקו מנהלי הבחירות קרובי משפחה מדרגה ראשונה (מדובר בקרבה בין מזכירי ועדות הקלפי ובינם לבין מנהלי הבחירות), למרות הנחיה ברורה מצד המפקח הארצי שלא לנהוג כך. נדגמו כ-4,500 מזכירי ועדות קלפי, ונמצא כי מספר קרובי המשפחה שהועסקו בתפקיד מזכירי ועדות קלפי הסתכם בכ-2,300; בעשרות מקרים הועסקו בתפקיד יותר משני בני משפחה שקרבתם המשפחתית מדרגה ראשונה. נמצא גם כי 20 מנהלי בחירות, ששימשו "זרועו הארוכה של המפקח", העסיקו אף הם קרובי משפחה מדרגה ראשונה. עוד עלה כי בשמונה רשויות מקומיות כיהנו עובדים בכירים וקרובי משפחתם מדרגה ראשונה בתפקיד מזכירי ועדות קלפי.
המפקח הארצי או מי מטעמו לא עמדו בפרץ ולא קיימו פעולות פיקוח ואכיפה לצורך אכיפת המגבלות שקבע המפקח עצמו בעניין העסקת קרובי משפחה מקרבה ראשונה.
נמצאו ליקויים גם באופן קבלת ההחלטות בנוגע לקיום לימודים ביום הבחירות לרשויות המקומיות במוסדות חינוך (בעיקר בתי ספר) שבהם מוצבות אלפי קלפיות דרך קבע במערכות הבחירות. הועלה כי בחודשים ספטמבר-אוקטובר 2008 התקבלו כמה החלטות, חלקן סותרות, על ידי ממשלת ישראל ומשרד החינוך לגבי קיום לימודים במוסדות החינוך. בגלל ההוראות הסותרות היו שיבושים בקיום הלימודים באותו יום בכל הארץ. במשרד החינוך לא נמצאו נתונים מפורטים בדבר מספר בתי הספר שלא קיימו לימודים ביום הבחירות. גם לא נמצאו נתונים בנוגע לבתי הספר שקיימו פעילות לימודית חוץ-בית ספרית באותו יום, אם בכלל.
בבדיקה שנעשתה בעניין זה בשלושה מחוזות של משרד החינוך עלה כי במחוז הצפון לא התקיימו לימודים כסדרם ב-194 בתי ספר (שבהם לומדים עשרות אלפי תלמידים), שהם כ-30% מכלל בתי הספר במחוז; במחוז הדרום לא התקיימו לימודים כסדרם ב-235 בתי ספר שבהם לומדים כ-100,000 תלמידים; במחוז ירושלים לא נאספו נתונים כלל ולא היה מידע לגבי בתי הספר שביצעו פעילות כלשהי ביום הבחירות.
סיכום והמלצות
הבחירות ככלל התקיימו כהלכתן. במערכת הבחירות של 2008 שולבו שיפורים לעומת מערכות הבחירות שקדמו להן, כגון: הכנת לָמדה ומערכי הדרכה למזכירי ועדות קלפי; שימוש בתשדירי הסברה חדשים לציבור; הקמת אתר אינטרנט ייעודי שכלל מידע רב.
עם זאת, בדוח זה הועלו ליקויים, חלקם חמורים, הנוגעים לתפקודם של המפקח הארצי ושל הרשויות המקומיות בהיערכות לבחירות ברשויות המקומיות שהתקיימו בנובמבר 2008 ולתפקודם ביום הבחירות עצמו.
נוכח הממצאים שהועלו, על משרד הפנים להסדיר את הנושאים שנבדקו ולנקוט את הפעולות הנדרשות על מנת לשפר את ההיערכות והתפקוד במערכות הבחירות הבאות, לחסוך בעלויות הבחירות ולצמצם ככל הניתן את התופעות הפסולות שהובאו בדוח. להלן הפעולות העיקריות הנדרשות:
1. יש להקפיד על הפרדה בין התקציבים של מערכות הבחירות השונות ועל חלוקה לתתי-תקציבים, על מנת שתתאפשר בקרה תקציבית נאותה על ידי משרד הפנים ומשרד האוצר.
2. יש לבצע את הבקרות הנדרשות, לפני קיום מערכת הבחירות, על מנת לאתר מועמדים פסולים שאינם זכאים להיכלל ברשימת המועמדים לבחירות למועצת הרשות המקומית.
3. יש לשמור בהקפדה על קיום הוראות חוק הבחירות וההנחיות הנוגעות למסירת פנקס הבוחרים לרשימות המועמדים.
4. יש לגבש תכנית פעולה שמטרתה להעלות את אחוזי ההצבעה בבחירות.
5. על משרד הפנים ומשרד האוצר לבחון את נושא מינוי מנהלי בחירות המטה בתקופת בחירות כוללות לרשויות המקומיות. יש לבחון היטב גם את היקף בעלי התפקידים הנדרש בכל אחת מיחידות המשרד, להגדיר אמות מידה ברורות למינוי לתפקיד זה ולהגדיר תכנית עבודה מפורטת לכל עובד שיתמנה לתפקיד. על העובדים שיתמנו למנהלי בחירות מטה להגיש דיווח מפורט על הפעולות שביצעו במסגרת העבודה הנוספת. התמורה שתשולם תהיה לפי הנהוג במשרדי ממשלה בעת ביצוע עבודה נוספת.
6. יש לקבוע אמות מידה ברורות וקבועות מראש למינוי סגן נוסף על מנהל הבחירות.
7. יש לקיים פיקוח צמוד על כל שלבי הכנת ההודעות לבוחר, מרגע הפקת פנקס הבוחרים ועד מועד מסירת ההודעה לבתי התושבים על מנת להבטיח שכל בעלי זכות הבחירה יקבלו את ההודעות לבוחר במועד.
8. יש לקיים הליך מסודר לרכישת הציוד הקשיח באמצעות מכרז שינצל יתרונות לגודל וגם יבטיח את יכולת המציע לספק את הסחורה בזמן ובאיכות הנדרשת. יש לבחון גם את הצורך בשינוי התקנות של סדרי הבחירות, כדי להבטיח שהדפסת פתקי ההצבעה תיעשה באופן מרוכז וכך יוזלו עלויות ההדפסה ויצומצם מספר התקלות בהליך זה. יש לשקול גם הצורך לפרסם מכרז מרכזי לכלל הרשויות בנושא העסקת מאבטחים ביום הבחירות לרשויות המקומיות.
9. הרשויות המקומיות יונחו במפורט לגבי ההוצאות השונות הצפויות במערכת הבחירות כדי לוודא שהתקציב שישוריין למטרה זו יהיה ריאלי. על הרשויות המקומיות לדאוג להקצאה מראש של המשאבים הנחוצים לקיום הבחירות ולייעד אותם לסוגי ההוצאות הצפויים.
10. יש להגדיר תפקידי מזכיר ועדת הקלפי ותנאי עבודתו, לרבות העלאת התמורה המשולמת לו ליום הבחירות ותקצוב העלות של אספקת מזון ושתייה למזכירים.
11. יש לגבש הוראות ברורות ומפורטות בנוגע לאופן הפרסום לתפקיד מזכיר ועדת קלפי, למקומו ולמועדיו, זאת כדי להגדיל את המאגר הפוטנציאלי של המועמדים ולתת הזדמנות שווה ככל האפשר למועמדים נוספים, וגם כדי לצמצם תופעות בלתי רצויות, כגון התבססות על עובדי הרשות המקומית ואף תופעות שליליות כגון גיוס של בני משפחה, קרובים ומכרים בשיטת "כל הקודם זוכה".
12. תפקידו המרכזי של המזכיר וסמכותו המקצועית מחייבים קביעת אמות מידה ברורות של דרישות לתפקיד ותנאי סף להעסקת מזכיר ועדת קלפי. כן ייקבעו אמות מידה ברורות יותר למינוי קולטי הקלפיות בסיום הבחירות, מספרם בכל רשות ואופן הכשרתם לתפקיד.
13. יש למצוא דרך לאפשר לכל מזכיר לממש את זכות ההצבעה.
14. יש להכין נוהל ובו יפורטו כל הפעולות והאמצעים הנדרשים לתהליך הכשרת מדריכי הקלפי, לרבות לוח זמנים מפורט.
15. ראוי להשקיע מחשבה נוספת בעניין מיקום הקלפיות כדי שבעתיד הן ימוקמו באופן שיאפשר למלא את צורכי האוכלוסייה ואת פיזורה; על בודקי הקלפיות לבדוק אחת לפרק זמן מוגדר את מצבם הפיזי של המקומות שבהם מוצבות הקלפיות ולאתר מקומות ציבוריים הולמים חלופיים להצבת קלפיות.
16. רצוי להגדיל את מספר הקלפיות ביישובים הלא יהודיים, כדי להקטין את מספר בעלי זכות הבחירה וממילא גם את זמן ההמתנה בכל קלפי.
17. על ועדת הבחירות המרכזית והמפקח הארצי לקבוע בצוותא אמות מידה למספר הקלפיות הנגישות שיוצבו בכל יישוב בהתחשב במספר התושבים הכולל ובמאפייניהם (כגון גילם) ובמספר הקלפיות במערכות בחירות קודמות. יבוטלו קלפיות נגישות באזורים שאין בהם צורך בקלפיות נגישות מצד אחד, ויוספו קלפיות נגישות באזורים שבהם יש צורך רב באותן קלפיות מצד אחר.
18. יש לפשט את הפרוטוקולים לנוחות המשתמשים ולדאוג לכך שבמסגרת ההדרכות הניתנות למזכירים בעתיד הם יתַרגלו, באמצעות טיוטת פרוטוקול, את השימוש במונחים מוסכמים שיאפשרו למועמדים למלא את הפרטים באופן אחיד.
19. חשיבות רבה יש לפתיחת הקלפיות במועד הנקבע בחוק. יש ליזום פתרונות יצירתיים לשם כך.
20. יש לתת את הדעת על בעיית היעדרות חברי ועדת הקלפי בעת פתיחת הקלפיות ובמשך היום. יש ליזום שינוי של החוק כך שיוצבו שני מזכירים, והם ישמשו חברי ועדת קלפי.
21. על משרד החינוך והמפקח הארצי למצוא פתרון למניעת פגיעה במערכת החינוך ביום הבחירות,כגון הוצאת הקלפיות ממוסדות חינוך, קיום פעילות לימודית חוץ-בית ספרית, הפחתת שעות ההצבעה בכל הקלפיות או פתרונות יצירתיים אחרים על מנת שמספר מוסדות החינוך שיושבתו יהיה מצומצם ככל האפשר.
22. על המפקח הארצי להקפיד כי תוצאות הבחירות יפורסמו במועדן כחוק על מנת למנוע את עיכובם של כל ההליכים הנדרשים לפי החוק, שניתן לבצעם רק לאחר פרסום התוצאות ברשומות.