במארס 1978 פורסם חוק הפיקוח על המטבע, התשל"ח-1978 (להלן- החוק), שהחליף את המסגרת החוקית של הפיקוח על מטבע חוץ (להלן מט"ח), מורשת המנדט הבריטי *. על פי חוק זה הוציא שר האוצר את היתר הפיקוח על המטבע, התשל"ח-1978 (להלן- ההיתר הכללי). ההיתר הכללי איפשר לתושבי ישראל ולתושבי חוץ בישראל לעשות עסקאות במט"ח, באמצעות סוחרים מוסמכים, בלא צורך בהיתר אישי ובלא התערבות מנגנון הפיקוח על מט"ח. התרת פעילויות אלו היא ביטוייה המעשי של הליבראליזציה בפיקוח על מט"ח, שהונהגה באוקטובר 1977 . עם זאת, נותרו תחומי פעולות במט"ח האסורות בלא היתר אישי (לחברות וליחידים)- בעיקר בתחום יצוא ההון לחוץ לארץ.
מתן היתרים אישיים לייצוא הון לחוץ לארץ הוא בסמכותו של המפקח על מט"ח (להלן המפקח). הפיקוח על מט"ח, הועבר, בספטמבר 1978 , ממשרד האוצר לבנק ישראל. במסגרת מחלקת הפיקוח על מט"ח, שבבנק ישראל פועלת יחידת החברות (להלן היחידה),
העוסקת במתן היתרים להקמת חברות ומשרדים בחוץ לארץ. יחידה זו פועלת כיחידה עצמאית מקיץ 1981 , ולפני כן היא היתה חלק מיחידה, שטיפלה בכל סוגי ההיתרים האישיים. המפקח על מטבע חוץ הסביר למשרד מבקר המדינה, שבעת העברת תפקידי הפיקוח לבנק ישראל, בעקבות הליבראליזציה, רווחה תפישה, שאין צורך בהתארגנות מינהלית לעניין ההיתרים האישיים. על יסוד הנסיון שנצבר ביחידת החברות היא
גיבשה את עקרונות עבודתה ואת מערכת ההתניות הקשורה במתן ההיתרים. באוקטובר 1983 מנתה היחידה ארבעה עובדים מקצועיים, העוסקים במתן ההיתרים ובמעקב אחר העמידה בתנאים שנקבעו בהם.
העברת תפקידי הפיקוח לבנק ישראל לא היתה מלווה בהעברה מסודרת של התיקים על החברות הישראליות שהורשו לפעול בחוץ לארץ. עד תחילת 1982 לא ריכזה יחידת החברות באופן סדיר נתונים על סכום ההשקעות, ההיתרים שניתנו ואלה שנוצלו בפועל. החל בינואר 1982 מרכזת בידיה היחידה נתונים, באופן שוטף, על ההיתרים הניתנים.