בית החולים הכללי בנהריה - עד לאמצע 1962 הופעל בית החולים הכללי בנהריה על ידי "מוסדות לטיפול בעולים נחשלים (מלב"ן)- שירותי הג'וינט בישראל". באותה שנה, כאשר היו בו 180 מיטות אשפוז, הוא הועבר לניהולו של משרד הבריאות (להלן- המשרד). בסוף שנת 1982 היה תקן המיטות של בית החולים 337, ופעלו בו 12 מחלקות אשפוז, וכן מרפאות, מכונים ומעבדות.
בית החולים משמש בית חולים אזורי, והוא מספק שירותי אשפוז כללי לאוכלוסיית הגליל המעערבי, המונה כ-172,000 נפש. בשנת 1982 נתקבלו המחלקות האשפוז של בית החולים, על פי נתוניו, כ-18,000 חולים, ומספר ימי האשפוז היה כ-97,000; השהייה הממוצעת של חולה בבית החולים היתה 5.5 ימים; במרפאות בית החולים ביקרו יותר מ-51,000 חולים.
בנייה ופיתוח בבתי חולים כלליים - בחודשים מארס- יולי 1983 נערכה, לסירוגין ביקורת על פעולות משרד הבריאות הנוגעות לכמה עבודות בנייה ופיתוח בבית חולים אסף הרופא בצריפין וברזילי באשקלון. הבדיקה נערכה בהנהלת משרד הבריאות בירושלים, באגף לתכנון מוסדות רפואה ביפו, ובשני בתי החולים. בדיקות השלמה נעשו במשרדי מע"צ.*
חדר מיון בקרית שמונה - עד למבצע שלום הגליל (יוני 1982) סבלה קרית שמונה מבעיות בטחוניות קשות; הורגש מחסור בטיפול רפואי למקרים דחופים, שכן בית החולים הממשלתי בצפת, שהוא הקרוב ביותר לאיזור, מרוחק -כ40 ק"מ מקרית שמונה, והנסיעה אליו אינה נוחה. עקב המצב הבטחוני והריחוק ממרכז הארץ, הורגש בקרית שמונה במשך שנים מחסור ברופאים מקצועיים, במיוחד במקצועות הטראומטולוגיים (כגון: אורטופדיה וכירורגיה).
השירותים הרפואיים האמבולטוריים לתושבי קרית שמונה והסביבה ניתנים מרביתם על ידי קופות החולים, במיוחד על ידי קופת החולים של ההסתדרות הכללית, ועל ידי סניף מגן דוד אדום במקום, שנותן גם שירות נט"ן*. שירותי אשפוז ניתנים על ידי בית החולים הממשלתי האזורי בצפת. בית חולים ליולדות, שהפעיל משרד הבריאות בקרית שמונה, נסגר עוד ב1978. באוקטובר 1981 סוכם בין שר הבריאות, יושב ראש הוועדה הקרואה בקרית שמונה וקופת חולים של ההסתדרות הכללית, על הפעלת יחידת מיון בקרית שמונה. יחידה זו תפעל כשלוחה של בית החולים הממשלתי האזורי בצפת, בגיבוי בית החולים הממשלתי רמב"ם שבחיפה, ובשילוב עם מגן דוד אדום.