הכשרה מקצועית לנוער - אוכלוסייה של כ-20,000 בני נוער בני 14-17, שיש לשלבה במסגרת ההכשרה המקצועית לנוער, אינה משולבת בגלל אי איתורה או בשל היעדר משאבים כספיים לקליטתה.
משרד העבודה והרווחה ומשרד החינוך והתרבות בסיוע גורמים נוספים, כגון הרשויות המקומיות ושירות התעסוקה, לא הצליחו במרוצת השנים להקים מערכת שתאתר, תרכז ותשווה נתונים אודות בני נוער שנשרו ממערכות החינוך הפורמליות ומהווים אוכלוסיית יעד להשמתם במסגרות הכשרה ולימודים חלופיות.
רק כשליש מבין כ-3,000 התלמידים שסיימו בשנת הלימודים התשמ"ה את לימודיהם בבתי הספר שבפיקוח האגף להכשרה ולהשתלמות מקצועית הצליחו בכל הבחינות וקיבלו תעודת מקצוע ממשלתית. מצב זה מצביע על אי הצלחת מערכת ההכשרה המקצועית לנוער להקנות לתלמידים ידע ומיומנות מקצועית שיאפשרו למרביתם להגיע לרמה הנדרשת.
בבתי ספר רבים שבפיקוח האגף לא היו מורים יועצים ועובדי ליווי בעבודה. הצורך בעובדים אלה חשוב במיוחד מאחר שמערכת הכשרת נוער שבפיקוח האגף מטפלת באוכלוסייה חלשה מבחינה חברתית וכלכלית שנשרה, ברובה המכריע, ממערכת בתי הספר שבפיקוח משרד החינוך והתרבות.
בשנת הלימודים התשמ"ה חרג המשרד מתקציבו וביצע פעולות הכשרה לנוער בהיקף גדול מכפי שאושר בחוק התקציב. כתצואה מחריגה זו נוצר גירעון של כ-2 מיליון דולר בתקציב ההכשרה המקצועית לנוער, וזאת בשעה שממוצע התלמידים הרשומים בכיתה היה נמוך מהתקן לאכלוס כיתה.
פעולות למניעת מוקדי אבטלה - מאז ראשית שנות השמונים חלה החמרה במצב האבטלה בישראל. בשנת 1985 הגיע שיעור הבלתי מועסקים ל-6.7% מכוח העבודה האזרחי, ובשנת 1986 ל-7.2% (נתון ארעי) ממנו.
האבטלה בשנים האלו הינה אבטלה של העדר ביקושים- מצב בו מספר גורשי העבודה עולה על מספר הדרישות לעובדים.
האבטלה פוגעת בעיקר בשתי קבוצות מבין קבוצות כוח העבודה האזרחי: 1. קבוצת גילאי 18-24; שיעור האבטלה בקבוצת גיל זו הגיע בשנת 1985 ל-18%, פי שלושה משיעור האבטלה בממוצע ארצי. 2. ערים "חדשות" (שהוגדרו על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה כערים שאוכלסו ביהודים משנת 1948 אילך) ובכללן 25 ערי פיתוח; שיעור האבטלה בערי הפיתוח בשנים 1984/85 הגיע ל-9.4% בהשוואה לממוצע ארצי של 6.7% באותה תקופה.
משרד העבודה והרווחה ושירות התעסוקה פעלו בדרכים אחדות להקטנות שיעור האבטלה, והן: הקמת מטות תעסוקה לתיאום בין הגופים השונים המטפלים בבעיות אבטלה, הכשרה והסבה מקצועית למובגרים ונוער, מינוי ועדת מנכ"לים לטיפול נקודתי באבטלה בערי פיתוח.
הפעולות שננקטו אופיינו בכך, שהן כוונו להקלת מצוקת האבטלה בטווח הקצר. פעולות אלו בלבד אינן תורמות לפתרון הבעיה בטווח הארוך, שכן אין בהן, כשלעצמן, כדי ליצור מקומות תעסוקה חדשים.