הקצאת קרקע למוסדות ציבור - הביקורת בנושא הקצאת קרקע למוסדות ציבור נערכה בחודשים אוגוסט 1984 - ינואר 1985 ופורסמה בדו"ח השנתי 35, עמ' 399-405.
הביקורת שפורסמה התמקדה בעיקר בנושאים האלה: המינהל לא פעל בהתאם לעיקרון, שנקבע בהחלטת הממשלה מ-1972 ואומצה באותה שנה בידי מועצת מקרקעי ישראל (להלן-המועצה), ולפיו יקצה המינהל קרקע למוסדות ציבור אך ורק אם ישולם לו מלוא ערך הקרקע, או דמי חכירה ראשוניים בהתאם לשומת השמאי הממשלתי; שיעור דמי החכירה הראשונים היה, בדרך כלל, 40% או 80% מערך הקרקע, בהתאם לאזור בו נמצאה הקרקע שהוקצתה. בתקופה שנבדקה היקצה המינהל, בכל המקרים, קרקע למוסדות ציבור תמורת תשלום של דמי חכירה שנתיים בשיעור 2% בלבד מערך הקרקע, בלא שגבו דמי חכירה ראשוניים. המינהל לא הכין הוראות נוהל בדבר הקצאת קרקע למוסדות ציבור, כנדרש בהחלטת המועצה מ-1972.
במרבית התיקים שנבדקו, לא נמצאו אסמכתאות לכך שמי שיקבלו את הקרקע הם אמנם מוסדות ציבור, על פי ההגדרה שבהחלטת הממשלה. בכמה מקרים היקצה המינהל קרקע להקמת מוסדות ציבור בלא שקיבל המלצה של משרד ממשלתי, כנדרש. המינהל לא בדק את מהותם ומעמדם המשפטי של הגורמים שפנו אליו לקבל קרקע; בכמה מקרים הוא היקצה קרקע להקמת מוסדות ציבור, לחברות עסקיות שהיו קשורות לכאורה בגופים ציבוריים שפנו אליו וביקשו את הקרקע. המינהל לא דרש מהגורמים, שפנו אליו בבקשה לקבל קרקע להקמת מוסד, כי ימציאו לו את הפרוגרמות או את תכניות הבנייה שלהם כדי שיוכל לבדוק אם שטח הקרקע המבוקש הוא בהיקף הנחוץ לשם ביצוע פרוייקט. לא תמיד הביא המינהל את הבקשות להקצאת קרקע למוסדות ציבור לדיון ולאישור בוועדה למוסדות ציבור, שהיא ועדת משנה של המועצה ושהוסכמה על ידה להחליט על הקצאת קרקע למוסדות ציבור. בנובמבר 1986 ערך משרד מבקר המדינה במינהל ביקורת מעקב כדי לבדוק באיזה מידה תוקנו ליקויים שהועלו בדו"ח 35.
הקצאת קרקעות תמורת דירות - הביקורת בנושא הקצאת קרקעות תמורת דירות נערכה בחודשים ספטמבר-אוקטובר 1984 ופורסמה בדו"ח שנתי 35, עמ' 414.
הביקורת, שפורסמה בדו"ח השנתי 35, התמקדה בעיקר בתנאים, שבהם החכיר מינהל מקרקעי ישראל קרקע תמורת דירות לקבלן שזכה במכרז: תמורת החכרת קרקע יקבל המינהל שבע דירות שייבנו באחריותו של משרד הבינוי והשיכון. הקבלן יעביר את הדירות למינהל באמצעות חברת ערים או משרד הבינוי והשיכון או ישירות למינהל.
1. מההתכתבות הין המינהל לחברת ערים עלה, ששלוש מבין שבע הדירות יימסרו לחברת ערים על חשבון פיתוח השטח. הסדר זה בין המינהל לחברת ערים לא עוגן בהסכם, ולא נמצא גם כל תיעוד שיצביע, על מה התבסה חלורקת הדירות, מי החליט על כך ומתי.
2. בדצמבר 1982 נחתם בין חברת ערים לבין הקבלן הסכם, שלפיו ימסור הקבלן חמש דירות גדולות יותר במקום שבע דירות, כפי שנקבע במכרז. על הסכם זה לא חתם המינהל ולא נמצא, שהסמיך את חברת ערים לחתום על חוזה, שתנאיו שונים מאלה שבמכרז. חברת ערים קיבלה את חמש הדירות הגדולות.
בדצמבר 1986 ערך מבקר המדינה מעקב, שתכליתו לבדוק, באלו פעולות נקט המינהל בעקבות דו"ח מבקר המדינה.