שטח השיפוט של קריית שמונה משתרע על כ-14,000 דונם. לפי נתוני משרד הפנים לאוקטובר 2011, באותו מועד מנתה אוכלוסיית העיר 24,724 נפש, ומספר משקי הבית בעיר באותו מועד היה כ-7,690. העיר משמשת מרכז אזורי ליישובי הסביבה.
העיר קריית שמונה הייתה במשך שנים רבות עיר ספר למודת סבל, נוכח המצב הביטחוני המיוחד ששרר בגבול הלבנון וההפגזות שפקדו אותה. מצב זה וכן ריחוקה הגיאוגרפי ממרכז הארץ השפיעו לרעה על פיתוחה והתפתחותה של העיר הצפונית, גרמו לפגיעה בשגשוגה בתחומים חיוניים שונים כמו כלכלה, תעסוקה, תעשייה ותרבות, ועקב כך הוגבלו מקורות ההכנסה העומדים לרשות העירייה.
העירייה מדורגת ברמה 5 בדירוג החברתי-כלכלי , ולפי הנתונים המעודכנים לסוף שנת 2011 באותו מועד טיפלה מחלקת הרווחה בכ-35% מהמשפחות המתגוררות בעיר.
ראש העירייה המכהן, מר ניסים מלכה, ו-12 חברי מועצת העירייה נבחרו בבחירות לרשויות המקומיות שהתקיימו בנובמבר 2008. לראש העירייה שני סגנים בשכר, כל אחד בחצי משרה, וממלא מקומו פועל בלא שכר.
פעולות הביקורת
בחודשים יולי 2011 עד מרץ 2012 עשה משרד מבקר המדינה ביקורת בעיקר על פעולות העירייה בשנים 2009-2011 בתחומים אלה: המינהל הכספי, מענק האיזון, שירותים מוניציפליים, היערכות מוסדות החינוך לכיבוי אש, תכנון בניין העירייה החדש וניהול מערך השכירות של נכסי העירייה על ידי החברה הכלכלית לקריית שמונה בע"מ. בדיקת השלמה נעשתה במשרד הפנים.
עיקרי הממצאים
המינהל הכספי
הסדר הבראה: לנוכח גירעונה המצטבר של העירייה לסוף שנת 2006, שהסתכם בכ-42.9 מיליון ש"ח, היא חתמה בדצמבר 2006 על הסדר הבראה עם משרד הפנים שנועד לכסות את גירעונה המצטבר ואת גירעונותיה החזויים לשנים 2006-2008 ובכך לאזן את תקציבה משנת 2008 ואילך. אמנם העירייה הצליחה לצמצם את הגירעון המצטבר אך לא עמדה ביעדי ההסדר, וגירעונה המצטבר לסוף שנת 2008 הסתכם בכ-21.5 מיליון ש"ח, חריגה של כ-5 מיליון ש"ח מהגירעון שנקבע בהסדר ההבראה.
באוקטובר 2006 מינה שר הפנים חשב מלווה לעירייה, וכהונתו הוארכה בכל פעם בשנה נוספת עד סוף שנת 2012. כל הוצאה כספית או התחייבות כספית של העירייה מותנות באישורו מראש של החשב המלווה. הבדיקה העלתה כי למרות הסדר ההבראה ומינוי החשב המלווה צברה העירייה בתקציבה בשנים 2009-2011 גירעונות נוספים שהקשו על תפקודה.
מענק איזון : זהו המענק העיקרי שמעבירה הממשלה לרשויות המקומיות. מהבדיקה עולה כי משרד הפנים חישב את מענק האיזון לעירייה לשנת 2010 בהתבסס על נתונים לא מעודכנים שהעבירה העירייה למשרד בנושא עומס מלוות וחיובי ארנונה לסוף שנת 2008.
השירותים המוניציפליים שהעירייה מספקת לתושביה
ניקיון העיר וטיפוח חזותה
1. פינוי אשפה: לפי נתוני העירייה מוצבים בעיר 515 פחים לאשפה ביתית. תדירות פינוי האשפה בעיר (שלוש פעמים בשבוע, בכל פעם בכמחצית משטח העיר) אינה מספיקה, ועקב כך רבים מהפחים המוצבים בעיר גדושים ובסביבתם נערמת כמות גדולה של אשפה.
בעירייה לא נמצאו מסמכים שיאשרו כי היא או אגף שיפור פני העיר (להלן - שפ"ע), שאחראי בין היתר לנושא זה, בחנו את הצרכים הנוגעים לפינוי אשפה ובדקו חלופות לפתרון הבעיות בנושא כגון הגדלת מספר פחי האשפה בעיר או הגדלת תדירות פינוי האשפה.
2. עשבייה, גרוטאות ופסולת בנייה בשטחים פתוחים: בחלק מהשטחים הפתוחים בעיר צמחו עשבים גבוהים ובחלקם נערמו אשפה, פסולת בנייה וגרוטאות הפוגעות בחזות העיר. העשבייה גורמת למפגע חזותי ואף למפגע בטיחותי, שכן היא עלולה להתלקח ואף משמשת בית גידול נוח לעקרבים ולנחשים.
3. גינון ציבורי: בחלק משטחי הגינון הציבוריים של העירייה, ובכלל זה במוסדות חינוך, צמחו עשבייה סבוכה, צמחייה רעילה ועצים דוקרניים, עד כדי היווצרות מפגעים בטיחותיים, והעירייה לא טיפלה בהם כראוי.
4. תאורת רחובות: הועלה כי רבות מהמנורות בכביש הראשי של העיר נשרפו בשנים 2010-2012, והדבר עלול לגרום למפגע בטיחותי שיסכן נהגים והולכי רגל בשעות הלילה. העירייה לא פעלה לתיקונן ולתחזוקתן של הנורות ולא טיפלה בפניותיהם הרבות של התושבים בנושא זה.
מתקני משחקים בגנים ציבוריים
ביקורת שעשה מכון התקנים בשנים 2009-2011 ב-31 מתקני המשחקים שהיו מוצבים באותה עת בגנים הציבוריים בעיר העלתה כי מצבם הבטיחותי של תשעה מהם היה חמור; רק שמונה מתקנים היו מתאימים לדרישות התקן שתוקפן היה עד מאי 2012; וכי יתר המתקנים לא התאימו לדרישות התקן והיו בהם ליקויים בטיחותיים. על אף האמור לעיל העירייה לא פעלה לתיקונם או לחילופין לבטלם והותירה אותם נגישים לציבור.
תחזוקת כבישים
שיקום ושדרוג של כבישים: לפי נתוני העירייה, 12 מכבישי העיר נזקקו לשיקום ו-12 כבישים אחרים בעיר נזקקו לשדרוג . לפי נתונים אלה, עלות השיקום נאמדה ב-2.5 מיליון ש"ח, ועלות שדרוג הכבישים - בכ-27 מיליון ש"ח. בחלקם יש מפגעים רבים, כגון מחסור בתאורה ובמפרצוני חנייה, ואף התרחשו בהם תאונות דרכים עם נפגעים.
אי-ביצוע עבודות בגלל היעדר תקציב: משרד התחבורה מתנה את השתתפותו בשיקום ובשדרוג של כבישים בכך שהרשות המקומית תישא ב-10% מהעלות. הועלה כי מאחר שלעירייה לא היו מקורות למימון חלקה בשיקום ובשדרוג של כבישים, לא בוצעו עבודות לסלילת כביש שמשרד התחבורה אישר את תקצובו, וכביש אחר - שמשרד התחבורה אישר תקציב לשדרוגו - שודרג באיחור ניכר.
היערכות מוסדות חינוך לכיבוי אש
בתחום שיפוטה של העירייה פועלים שמונה בתי ספר ו-35 גני ילדים. העירייה לא התקינה במוסדות החינוך שבתחום שיפוטה ציוד כיבוי אש על פי דרישת איגוד ערים לשירותי כבאות גליל עליון, המזרחי והגולן. אמנם העירייה הכינה תכנית להשלמת ציוד כיבוי לשנים 2008-2011 בסכום כולל של כ-3.6 מיליון ש"ח, אולם היא לא הקצתה מקורות כספיים להשלמת החוסרים במוסדות החינוך שבתחום שיפוטה.
בניין העירייה
רק 144,000 ש"ח מ-4.5 מיליון ש"ח שקיבלה העירייה ממס רכוש עוד בשנים 2001 ו-2002 לשיפוץ בניין העירייה הישן, שנפגע מטיל בשנת 1999, שימשו לשיפוץ חלק ממשרדיה. ביתרת הסכום השתמשה העירייה למטרות אחרות.
העירייה ביצעה עוד בשנים 1999 ו-2000 תכנון מפורט בעלות כוללת של 4.3 מיליון ש"ח להקמת בניין עירייה חדש ואף קיבלה ממשרד הפנים מימון לכך. אולם היא לא קידמה את בנייתו, והדבר הכביד על הקופה הציבורית בלא שהביא כל תועלת.
במועד סיום הביקורת עדיין לא פעלה העירייה לשיפוץ המבנה הישן, להרחבתו ולהתאמתו לצרכיה. לעירייה אין מבנה חלופי למשרדיה, והיא משתמשת בבניין שבבעלות הסוכנות היהודית בתור בניין למשרדיה על אף התנגדותה המפורשת של הסוכנות היהודית לשימוש זה.
ניהול מערך השכירות של נכסי העירייה על ידי החברה הכלכלית
בהתאם לסמכויותיה לפי סעיף 249(30) לפקודת העיריות [נוסח חדש] ייסדה העירייה בשנת 1988 את החברה הכלכלית לקריית שמונה בע"מ (להלן - חכ"ל) . מטרותיה של חכ"ל על פי תזכיר ההתאגדות שלה הן בין השאר ליזום, לתכנן, להכין ולקדם תכנית לפיתוחה הכלכלי של קריית שמונה.
1. התקשרות העירייה עם חכ"ל: ביולי 1998 חתמה העירייה עם חכ"ל על הסכם לקבלת שירותים לניהול מערך השכירות של נכסיה ולטיפול בו, אולם במשך תקופת ההתקשרות לא בדקה העירייה אם ההתקשרות כדאית ולא שקלה חלופות אחרות לניהול יעיל ורווחי של מערך השכירות של נכסיה.
2. היעדר נהלים להשכרת נכסים: חכ"ל לא קבעה נוהל או כללים לטיפול בהשכרת הנכסים כמו פרסום מכרז להשכרת הנכס וקביעת דמי שכירות על בסיס הערכת שמאי.
3. אי-חתימה על חוזי שכירות: חכ"ל אפשרה לחלק מהשוכרים להחזיק בנכסים גם לאחר שפג תוקף החוזים שחתמה עמם. השוכרים סירבו לחתום על חוזים חדשים על פי דרישת חכ"ל, אולם למעט משלוח מכתבי התראה, חכ"ל לא נקטה נגדם צעדים.
4. קביעת דמי שכירות נמוכים: חכ"ל גבתה מרוב שוכרי הדירות דמי שכירות נמוכים בהרבה מאלה שגבתה חברת עמידר בקריית שמונה.
5. אי-נקיטת צעדים נגד שוכרים שבנו תוספות ללא אישור חכ"ל וללא היתר בנייה: חכ"ל לא נקטה צעדים נגד כמה שוכרים שבנו תוספות בנייה בנכסים ללא אישורה ובלי שביקשו היתר בנייה כחוק. חלק מהשוכרים אף לא שילמו דמי שכירות במשך שנים, בלא שחכ"ל, העירייה והוועדה המקומית - כל אחת בתחום אחריותה ובהתאם לסמכויותיה - נקטו צעדים נגדם.
6. ביצוע שיפוצים בנכסים: חכ"ל השכירה לשני שוכרים מבנים מסחריים במחירים מופחתים בתמורה לכך שהם ישפצו את הנכסים, בלי שהיה בידיה אומדן לגבי ההוצאות הכרוכות בשיפוץ, בלי שנציגיה ביקרו בנכסים כדי לוודא שהם נזקקים לשיפוצים ובלי לוודא שבסופו של דבר בוצעו השיפוצים. נמצא כי אחד השוכרים לא ביצע את השיפוצים, ואף על פי כן רק שנתיים לאחר שהושכר הנכס דרשה חכ"ל מהשוכר לפנותו.
7. טיפול חכ"ל בנכסים הפנויים: חכ"ל טיפלה באופן לקוי בנכסים שהתפנו. היא לא פעלה למציאת יזם שייזום פרויקט מסחרי באחד המתחמים הפנויים ששייכים לעירייה, ומתחם זה היה פנוי משנת 2004 ואילך. חכ"ל אף לא דאגה לגדר את המתחם ולא דאגה לתחזוקתו ולניקיונו, אף שהיה בו משום מטרד לסביבה.
סיכום והמלצות
מממצאי הבדיקה עולה תמונת מצב עגומה בכל הנוגע לרמת השירותים שמעניקה העירייה לתושביה, עד כדי היווצרות מפגעים תברואתיים ובטיחותיים בתחום שיפוטה. על העירייה לפעול למציאת דרכים למילוי הצרכים המוניציפליים של קריית שמונה ולוודא כי רמת השירותים הניתנים לתושבים נאותה. בפרט עליה לפעול לתיקון מיידי של מתקני המשחקים בתחומה או לחילופין לבטלם. אל לה לעירייה להותיר מתקנים המסכנים את שלום הילדים המשתמשים בהם.
הועלו ליקויים חמורים לגבי האופן שבו חכ"ל מנהלת את נכסי העירייה המושכרים, הן בהיבט של הניהול הכספי מול השוכרים, והן בהיבט התכנוני לאיתור חריגות הבנייה החמורות בנכסים של העירייה, כל אלה מקורם בניהול לא תקין של מערך השכירות של נכסי העירייה. נוכח ליקויים אלה, על העירייה לבדוק את התקשרותה עם חכ"ל תוך בחינה של חלופות אחרות לניהול מערך השכירות של נכסיה וכן לבחון נקיטת פעולות נוספות למימוש זכויותיה על פי ההסכם שלה עם חכ"ל.
על חכ"ל, העירייה והוועדה המקומית - כל אחת בתחום אחריותה ובהתאם לסמכויותיה - לנקוט את האמצעים שעומדים לרשותן נגד אותם שוכרים שבנו תוספות בלתי חוקיות בנכסים שבבעלות העירייה.
ראוי שמשרדי הממשלה הנוגעים בדבר ייתנו את הדעת על המצוקות של קריית שמונה שהוצגו בדוח - לנוכח העובדה שמדובר בעיר ספר שסבלה מהאירועים הביטחוניים שפקדו אותה בעבר - שבגינן סופקו לתושבי העיר שירותים ברמה ירודה, וכן ראוי שהם יירתמו למציאת דרכים לסייע לעיר ובכך לאפשר מתן שירותים ראויים לתושביה.