תחנות התדלוק הן, מעצם מהותן, מוקדים של מפגעי רעש ושל מפגעי ריחות, והן אף עלולות לגרום לדלקות ולזיהומים שונים, כגון זיהום קרקע, זיהום מי תהום וזיהום האוויר (מפליטת אדי דלק רעילים).
בסוף שנת 2011 פעלו בתחום השיפוט של עיריית תל אביב-יפו 62 תחנות תדלוק: 50 תחנות תדלוק ציבוריות ו-12 תחנות תדלוק פנימיות (לצריכה עצמית בלבד). בתחנות תדלוק אלה מאוחסנים מיליוני ליטרים של בנזין, סולר, נפט וגז.
פעולות הביקורת
בחודשים ספטמבר 2011 עד פברואר 2012 ביצע משרד מבקר המדינה ביקורת בנושא הפעולות הנעשות למניעת מפגעים מתחנות התדלוק בתחום שיפוטה של עיריית תל אביב-יפו (להלן - העירייה). הביקורת נעשתה בכמה יחידות בעירייה - ברשות העירונית לאיכות הסביבה, באגף רישוי עסקים ובמחלקת כיבוי אש - וכן במשרד להגנת הסביבה.
עיקרי הממצאים
מהממצאים שהועלו בביקורת זו מצטיירת תמונה עגומה המלמדת על היעדר אמצעי בטיחות מספקים בתחנות התדלוק בתל אביב-יפו, על היותן מוקדים של זיהום אוויר, קרקע ומים ועל סכנתן הרבה לסביבתן. להלן עיקרי הממצאים:
1. תשע תחנות תדלוק - שלוש מהן בבעלות העירייה עצמה - פעלו שנים רבות ללא רישיון עסק כמתחייב מחוק רישוי עסקים, התשכ"ח-1968 (להלן - חוק רישוי עסקים); חלקן אף פעלו ללא אמצעי בטיחות אש, אף שרשות הכבאות העירונית דרשה מהן להתקינם, ולמרות סירובה לאשר את המשך פעילותן.
2. בשבע תחנות תדלוק פנימיות, שאינן בבעלותן של חברות מתחום הדלק, לא נעשתה ביקורת שנתית של מחלקת כיבוי אש. תחנות אלה המשיכו לפעול, חלקן למרות התנגדות המחלקה לפעילותן, ובלא שהיו בהן אמצעי גילוי אש ואמצעי כיבוי כנדרש, ולכן הייתה בהן סכנה הן לעובדיהן, הן לציבור והן לסביבתן.
3. לתחנות התדלוק שלא התקינו במועד שנקבע אמצעים לגילוי אש ולכיבויה, לאחר ביקורות שנתיות שנעשו בהן ועל פי דרישותיה של מחלקת כיבוי אש, ניתן היתר זמני להמשך פעילותן. ואולם נמצא כי תוקפו של ההיתר הזמני הוארך בחלק מהתחנות ליותר משנה, אף שהדבר אסור על פי חוק רישוי עסקים. במשך תקופה זו פעלו תחנות אלה בלא שהיו בהן אמצעי הכיבוי הנדרשים על פי הוראת מפקח כבאות ראשי.
אף שבעלי תחנות אלה לא הציבו בהן במועד אמצעי כיבוי כפי שדרשה מהם מחלקת כיבוי אש, לא הציבה בהן המחלקה אמצעי כיבוי אלה בעצמה, לא הביעה את סירובה להמשך פעילותן ולא המליצה לגורמים האחראים לכך בעירייה להוציא נגדן צווי סגירה מינהליים.
4. מתחנות התדלוק נפלטים אדי דלק היוצרים מפגעי ריחות ועלולים לפגוע בבריאות הנחשפים אליהם. תחנות התדלוק חויבו להתקין מערכות לספיגת אדי הדלק, אולם נמצא כי חלק מהן לא התקינו את המערכות, וחלקן התקינו מערכות שאינן עומדות בדרישות התקן.
מחוז תל אביב של המשרד להגנת הסביבה לא הכין תכנית תקופתית לבדיקת זיהום האוויר בתחנות התדלוק, ובשנים 2008-2011 בוצעו ביקורות רק בתשע מ-49 תחנות תדלוק המוכרות בנזין.
גם הרשות העירונית לאיכות הסביבה לא הכינה תכנית ביקורת תקופתית בתחנות התדלוק ולא ביצעה בהן ביקורות יזומות לבדיקת רמת זיהום האוויר בהן ולבדיקת הפעולות שנקטו למניעתו. גם כשהועלו ממצאים בביקורות שכן נעשו - בעקבות תלונות שכנים או כליווי לביקורות שביצע המשרד להגנת הסביבה - לא קיימה הרשות העירונית מעקב כדי לוודא שהליקויים שהתגלו בהן אמנם תוקנו.
5. לפי נתוני המשרד להגנת הסביבה מפברואר 2012, ב-35 מ-50 תחנות התדלוק הציבוריות שבתחום שיפוטה של העירייה קיים זיהום קרקע; ב-15 מ-35 תחנות אלה נמצא זיהום גם במי התהום.
האמצעים הקיימים בתחנות רבות למניעת זיהום קרקע ומים אינם עומדים בדרישות תקנות המים (מניעת זיהום מים) (תחנות דלק), התשנ"ז-1997 (להלן - תקנות המים), או בתנאי רישיון העסק שניתן לתחנות.
המשרד להגנת הסביבה והרשות העירונית לאיכות הסביבה לא הכינו תכנית תקופתית לביקורות יזומות בתחנות התדלוק וגם לא תכנית מעקב אחר תקינות אמצעי המניעה ואמצעי הניטור הנדרשים מהן.
6. בשנים 2008 עד 2011 לא הוציא המשרד להגנת הסביבה צו הפסקה מינהלי לשום תחנה מתחנות התדלוק שהפרו את תנאי רישיון העסק או את תקנות המים, והתראות על הפרת חוק רישוי עסקים או חוק המים, התשי"ט-1959, נשלחו באותן שנים לשמונה תחנות בלבד. עוד נמצא, כי בשנים אלה הוגשו כתבי אישום נגד ארבע חברות דלק, שבתחנות תדלוק השייכות להן לא בוצעו בשנים 2001-2004 בדיקות אטימות, או שלא דווח על תוצאותיהן כנדרש ולא הותקנו בהן אמצעי ניטור. גם העירייה לא הוציאה בשנים 2009 עד 2011 צווי סגירה מינהליים לשום תחנה מתחנות התדלוק שהפרו את תנאי רישיון העסק.
סיכום והמלצות
תחנות התדלוק בתל אביב-יפו, שמאוחסנים בהן מיליוני ליטרים של בנזין, סולר, נפט וגז, הן מוקדים של מפגעי רעש וריחות, והן אף עלולות להיות מקור רב-סכנה לזיהומים שונים. לפיכך פעילותן של תחנות תדלוק ללא רישיון עסק או ללא אישור תקף ממחלקת כיבוי אש היא תופעה חמורה מאוד, ובייחוד כשמדובר בתחנות שהן בבעלותה של העירייה. חובה על העירייה לנקוט את האמצעים הדרושים, לרבות הוצאת צווי סגירה מינהליים, כדי למנוע תופעה זו.
מכיוון שתחנות התדלוק מוגדרות עסקים ברמת סיכון גבוהה, קבעה העירייה שיש לבצע בהן בדיקה מדי שנה בשנה. על מחלקת כיבוי אש העירונית להעמיד לאלתר את המשאבים הדרושים לביצוע הבדיקות בתדירות הנדרשת, בייחוד בתחנות הפועלות ללא רישיון.
על המשרד להגנת הסביבה ועל הרשות העירונית לאיכות הסביבה להכין תכנית ביקורת תקופתית יזומה בתחנות התדלוק ולעקוב בשיטתיות אחר תיקון הליקויים שהתגלו בביקורת, אחר תקינות המתקנים בתחנות ואחר יישומם של התנאים הנוספים שנקבעו להן הנוגעים למניעת זיהום האוויר. על המשרד ועל הרשות העירונית גם למנוע מתן רישיון לתחנות שאינן מיישמות את התנאים הנוספים ושאינן מתקנות את הליקויים שהועלו. כמו כן מוטלת עליהם החובה לוודא כי האמצעים למניעת זיהום הקרקע והמים יותקנו בתחנות התדלוק כנדרש, ובתחנות שכבר הותקנו - לוודא שיהיו תקינים.