רשות שדות התעופה (להלן - הרשות) הוקמה על פי חוק רשות שדות התעופה, התשל"ז-1977. נמל התעופה על שם בן גוריון (להלן - נתב"ג) הוא נמל התעופה הבין-לאומי המרכזי בישראל. ב-2011 עברו בו כ-12 מיליון נוסעים בטיסות בין-לאומיות, גידול של כ-46% לעומת 2005. הכנסות הרשות ב-2011 הסתכמו בכ-2,468 מיליון ש"ח. הממשלה מאשרת מדי שנה את תקציב הפיתוח השנתי שהכינה הרשות. תקציבי הפיתוח של הרשות לפעילות תעופתית לשנים 2010 ו-2011 היו כ-666 מיליון ש"ח וכ-983 מיליון ש"ח בהתאמה; התקציב המאושר לשנת 2012 היה כ-767 מיליון ש"ח.
הרשות השקיעה בשנים האחרונות את עיקר תקציב הפיתוח שלה בשדרוג מערך המסלולים בנתב"ג, בהקמת מגדל פיקוח חדש ובהקמת מערכת משולבת חדשה לבידוק, מיון ושינוע של כבודת נוסעים בנתב"ג. הרשות החלה גם בתכנון שדה תעופה חדש בתמנע.
פעולות הביקורת
בחודשים מרץ-דצמבר 2012 בדק משרד מבקר המדינה היבטים שונים בביצוע תכנית הפיתוח ופרויקטים גדולים של הרשות ובאופן שבו היא עוקבת אחר ביצועם ומקיימת בקרה עליהם. הבדיקה נעשתה ברשות ובדיקות השלמה נעשו במשרד התחבורה, התשתיות הלאומיות והבטיחות בדרכים (להלן - משרד התחבורה) וברשות התעופה האזרחית.
עיקרי הממצאים
1. הרשות לא השלימה בשנים 2010-2012 את תכניות העבודה שלה בתחום פיתוח הפעילות התעופתית וניצלה רק 55%-73% מתקציבי הפיתוח השנתיים שאישרה הממשלה לשנים אלה.
2. ברשות לא היו נהלים לניהול פרויקטים. רק בדצמבר 2012, לקראת סיום הביקורת, אישר מנכ"ל הרשות מדריך רשותי לניהול פרויקטים, החל משלב ייזום הפרויקט, בתחולה מינואר 2013.
3. הרשות האריכה פעמים מספר התקשרויות עם יועץ וחברת ייעוץ לקבלת שירותי ייעוץ שונים. בכך נפגעה יכולתה לשמור על ידע מקצועי, כדי להימנע ככל האפשר מתלות בגורמים חיצוניים ומהעסקתם לתקופה ארוכה בהיקף תשלומים ניכר.
4. הרשות החליטה ב-2005 על הקמת מערכת משולבת חדשה לבידוק, מיון ושינוע של כבודת נוסעים (להלן - מערכת משולבת); מועד השלמתה נדחה כמה פעמים. במועד סיום הביקורת העריכה הרשות כי מועד הקבלה הסופי של המערכת יהיה בדצמבר 2013. הליכי בחירת החברות שיקימו את המערכת המשולבת והחתימה על חוזי התקשרות עמן ארכו זמן רב, והיקפי ההתקשרות גדלו במהלך השנים.
5. תקציב הקמת המערכת המשולבת גדל והגיע לכ-400 מיליון ש"ח, לעומת האומדן המקורי של כ-300 מיליון ש"ח.
6. בדצמבר 2012 חתמו הרשות וחברה האחראית להקמת מערך השינוע במערכת המשולבת על תיקון להסכם ההתקשרות ביניהן, והרשות נאלצה לשלם לחברה 1.5 מיליון אירו נוספים בגין הנזקים שגרמו לה העיכובים בביצוע הפרויקט - עיכובים שחלקם גרמה הרשות עצמה.
7. הרשות השקיעה כ-26 מיליון ש"ח בהקמת מערכת אפיון טכנולוגי שמטרתה לשפר את השירות לנוסע היוצא. הרשות לא עשתה בדיקת כדאיות לפני פיתוח המערכת ובמהלכו. פיתוח המערכת הוקפא ובמועד סיום הביקורת הרשות הפעילה רק עמדה אחת.
8. הרשות החליטה כבר ב-2009 להקים מגדל פיקוח חדש בנתב"ג כדי לשפר את הבטיחות, אך רק בפברואר 2012 חתמה על הסכם עם חברה להקמת המגדל. באוקטובר 2012 הופסקה ההתקשרות עם חברה זו מסיבות שונות, והרשות בחרה בחברה אחרת לביצוע הפרויקט.
9. ביולי 2010 החליטה הממשלה כי הרשות תהיה אחראית לתכנון המפורט של שדה תעופה בין-לאומי ופנים ארצי חדש בתמנע (להלן - שדה התעופה החדש). בפועל החלה הרשות בתכנון רק ביוני 2011. בדצמבר 2011 החליטה הרשות כי שדה התעופה החדש יוקם בתוך שלוש שנים. במועד סיום הביקורת, יותר משנה לאחר החלטת הרשות וכשנתיים וחצי לאחר החלטת הממשלה, טרם השלימה הרשות את התכנון המפורט. אומדן עלות הקמתו של שדה התעופה החדש עלה מכ-1.54 מיליארד ש"ח בהחלטת הממשלה לכ-1.9 מיליארד ש"ח ב-2012 (גידול של כ-16%). במרץ 2013 הנחה מנכ"ל הרשות להקטין את עלות הקמת שדה התעופה החדש, כך שלא תעלה על כ-1.65 מיליארד ש"ח.
סיכום והמלצות
רשות שדות התעופה לא השלימה את תכניות הפיתוח שאישרה הממשלה במהלך השנים, תכניות שהיקפן הכספי גדול. תהליך הקמתה של מערכת משולבת חדשה לבידוק, מיון ושינוע של כבודת נוסעים, שתעמוד בתקנים בין-לאומיים, התמשך; עלות הקמתה גדלה וכדאיותה הכלכלית קטנה, והצטבר פיגור בלוח הזמנים לביצועה. נדחה מועד השלמת מגדל פיקוח חדש בנתב"ג, הנחוץ לשיפור שדה הראייה בנמל, וטרם החלה הקמתו של שדה תעופה חדש בתמנע. יכולתה של הרשות לבצע פרויקטים גדולים טעונה שיפור.
על הרשות להפיק לקחים ולעשות את כל הנדרש לתיקון הליקויים, ובכלל זה עליה להשלים בהקדם את הפרויקטים שהחלה בביצועם - הטמעת המערכת המשולבת לבידוק, מיון ושינוע של כבודת נוסעים בנתב"ג והקמת מגדל פיקוח חדש - המיועדים בין השאר לפתור בעיות בתחומי הבטיחות והביטחון, והקמת שדה תעופה חדש.