דן - חברה לתחבורה ציבורית בע"מ (להלן - חברת דן, החברה או דן) מתפעלת 18% מענף התחבורה הציבורית במדינה, והיא המפעילה הגדולה ביותר בתחבורה הציבורית בגוש דן.
המדינה מסבסדת, בין היתר, את רכישת האוטובוסים על ידי חברת דן. ההסכם האחרון בין המדינה לדן נחתם במאי 2007 לתקופה של עשר שנים (להלן - הסכם הסובסידיה); בהסכם נקבע כי היקף התמיכה השנתית יהיה 87 מיליון ש"ח. הסכם זה אף כולל נספח ולפיו את תקציב ההצטיידות באוטובוסים תנהל הקרן לחידוש משק האוטובוסים, המורכבת מנציגי דן והממשלה (להלן - הקרן). בשנים 2007-2011 העבירה הממשלה לקרן זו 458 מיליון ש"ח בקירוב עבור רכש אוטובוסים.
עד מועד סיום הביקורת, דצמבר 2012, יובאו לארץ כל האוטובוסים של דן כשלדות ועליהן נבנו מרכבים על ידי שתי חברות ההרכבה בישראל - חברה א' וחברה ב' (להלן - חברות ההרכבה). דן משלמת עבור הרכבת השלדות לחברות ההרכבה מתקציב הקרן.
פעולות הביקורת
בחודשים יוני-דצמבר 2012 בדק משרד מבקר המדינה את סדרי רכישת האוטובוסים עבור חברת דן. הביקורת נעשתה בדן, במשרד התחבורה, התשתיות הלאומיות והבטיחות בדרכים (להלן - משרד התחבורה) ובמשרד האוצר.
עיקרי הממצאים
1. ב-30 השנים האחרונות ביצעה דן רכישות של שלדות ואוטובוסים מחברה מחו"ל (להלן - ספקית השלדות או הספקית) בלי שקיימה לצורך כך הליכים תחרותיים. זאת אף שבהסכם הסובסידיה מ-2007 נקבע כי רכישת אוטובוסים מכספי הקרן תיעשה בהליך תחרותי. במשך שנות העבודה עם הספקית התגלו כשלים בתפקודה, ובהם בין היתר איחורים באספקת שלדות, בעיות במנועים, חסרים במשלוחים של השלדות ותמיכה טכנית לקויה. למרות זאת המשיכה דן לשמש לקוחה נאמנה לאותה ספקית. גם משרד התחבורה ומשרד האוצר לא עמדו על ביצוע הליכי רכישה תחרותיים, חרף האמור בהסכם וחרף הערה דומה בדוח על ביקורת שעשה מבקר המדינה בחברת אגד.
2. חברת דן לא הכינה נוהל רכישות לצורך אישורו על ידי הקרן, ולמותר לציין כי הנהלת הקרן לא אישרה נוהל כאמור. הפרוטוקולים של ישיבות הקרן אינם כוללים הסברים בדבר מספר האוטובוסים (מהסוגים השונים) שהוחלט לרכוש באותה שנה.
3. בסוף כל שנה בשנים 2007-2010 הצטברו בקרן עודפים שבין 72% ל-100% מסכום התמיכה השנתית של המדינה. סכומם הכולל של העודפים - בין 62 ל-87 מיליון ש"ח.
4. בשנת 2009 ייבאה דן שלושה דגמים של אוטובוסים משלושה ספקים (בהם הספקית) לשם בחינתם. לא נמצא כי דן השתמשה בממצאי ההשוואה בין הדגמים, אף שציוניו של אחד הספקים בחלק מתחומי ההשוואה לא נפלו מציוני הספקית.
5. דן רוכשת מדי שנה בשנה אוטובוסים מהספקית בכ-100 מיליון ש"ח לפחות. כל הרכישות מבוססות על חוזה בסיס (עוד משנת 1994) שלא אותר בחברה. יש במצב דברים זה כדי להקשות על דן לעמוד על ביצוע של כל תנאי החוזה על ידי הספקית. הדבר אף מצביע על זלזול לכאורה של החברה בחובתה לפעול בצורה מסודרת ושקופה, דבר הנדרש במיוחד נוכח כספי הציבור המרובים שהיא מוציאה בכל שנה.
6. בשנים האחרונות פנתה דן לחברות ההרכבה בבקשה לקבל הצעות מחיר לבניית מרכבים לשלדות האוטובוסים שהיא מייבאת מחו"ל. בדן אין מסמכים המתעדים ניהול משא ומתן עם חברות ההרכבה, כנדרש על פי סדרי מינהל תקין, לרבות פרוטוקולים.
7. דרכי הבקרה של משרד התחבורה על פעילות הקרן אינן מספקות, אינן יעילות דיין ואינן מקיפות את כל תחומי פעילותה; הדבר בא לידי ביטוי בבקרה לא מספקת על העודף התקציבי בקופת הקרן ובאי-הבקרה על יישום הליך תחרותי על פי ההסכם בין הממשלה לדן.
סיכום והמלצות
בדוח זה הועלו ליקויים של ממש בסדרי ההצטיידות של דן באוטובוסים ובפעילות הקרן בדן. נמצא כי משרד התחבורה - המשקיע בכל שנה עשרות מיליוני ש"ח בציוד דן באוטובוסים - אינו מקיים פיקוח ובקרה נאותים על רכישת אוטובוסים.
לדעת משרד מבקר המדינה, נוכח ההיקף הגדול של העסקאות שבהן מדובר והעובדה שהמימון מקורו כמעט כולו בקופה הציבורית, היה על משרד התחבורה לחייב את דן, גם במסגרת הסכם הסובסידיה, לפעול לפי נורמות ציבוריות, ובכלל זה לבצע הליכי רכש תחרותיים ושוויוניים באופן הוגן שיבטיחו שוויון הזדמנויות למתמודדים ואת מרב התועלת הכלכלית לדן.