מינהל כספי, התקשרויות וסדרי מינהל - המועצה האזורית מטה יהודה

רקע כללי

המועצה האזורית מטה יהודה (להלן - המועצה האזורית או המועצה) הוקמה ב-1964. המועצה ממוקמת במחוז ירושלים של משרד הפנים ומשתרעת על שטח של כ-460,000 דונם. לפי נתוני משרד הפנים לשנת 2012 , במועצה 57 יישובים, והיא המועצה הגדולה ביותר בישראל מבחינת מספר היישובים השייכים אליה . בסוף שנת 2012 מנתה אוכלוסיית המועצה כ-48,000 תושבים, ובכך הייתה למועצה האזורית השנייה בישראל מבחינת גודל אוכלוסייתה. הרמה החברתית-כלכלית של תושבי המועצה בשנת 2008 הייתה 6 מתוך 10, אולם קיימים פערים גדולים בין יישובי המועצה בהיבט הזה.

ראש המועצה מר משה דדון (להלן גם - ראש המועצה) מכהן בתפקיד משנת 2009, ונבחר לקדנציה שנייה בדצמבר 2013. לראש המועצה יש שני סגנים בשכר. המועצה מעסיקה 255 עובדים מוניציפליים.

פעולות הביקורת

בחודשים אוקטובר 2013 עד מרץ 2014 עשה משרד מבקר המדינה ביקורת על פעילות המועצה בשנים 2013-2010. הביקורת התמקדה בנושאים האלה: המינהל הכספי, התקשרויות המועצה עם שתי חברות, וניגוד עניינים בקרב העובדים הבכירים - מבקר הפנים של המועצה וסגני ראש המועצה בשכר. ביקורת משלימה נעשתה במשרד הפנים.

הליקויים העיקריים

המינהל הכספי

1. מהביקורת עלה כי שיעור עומס המלוות של המועצה כבר מגיע ליותר מ-40% מהכנסותיה השנתיות, מצבה הפיננסי הולך ומידרדר והדבר עלול להשית עליה בעתיד נטל כלכלי כבד באופן שיקשה עליה לתת שירותים לתושביה. זאת בפרט נוכח ההוצאות הצפויות למועצה בשנים הקרובות בשל פרויקטים בתשתית הביוב ובתחום החינוך. עוד עלה בביקורת כי לא מבוצעת במועצה עבודת מטה לגבי ההלוואות שהמועצה נוטלת לביצוע פרויקטים או למטרות אחרות, ואין במועצה גורם האחראי לתכנון וחיזוי יכולתה להחזיר את ההלוואות בעתיד.

2. מהביקורת עלה כי הגירעון בתקציב המועצה בשנת 2012 נבע מפיגור בהעברת הדיווחים למשרד החינוך ומניהול התקציב בצורה לא תקינה, שכן המועצה קיבלה מקדמות כל חודש בחודשו על פי אומדן השנה הקודמת.

3. אף שרוב הוועדים המקומיים ביישובי המועצה לא הגישו למועצה תקציב שנתי כלל או לא הגישו אותו במועד שנקבע לכך בצו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות), התשי"ח-1958 (להלן - צו המועצות האזוריות או הצו), היא לא עשתה שימוש בסמכותה על פי הצו לדרוש מהוועדים להגיש תקציב או להכין תקציב במקומם. עוד עלה מהביקורת כי רוב יישובי המועצה לא הגישו בשנים 2012-2011 דין וחשבון מפורט כאמור בסעיפים 132(ג) ו-239 לצו, ואף יישוב לא הגיש דוח מבוקר כאמור בסעיף 134ד לצו. כתוצאה מכך לא הייתה בידי המועצה יכולת בקרה על פעולותיהם הכספיות של הוועדים המקומיים, המבוססת על המידע שבדוחות האמורים.

4. נמצא כי בשנים 2012 ו-2013, ולמעשה עד מועד סיום הביקורת במרץ 2014, לא מינתה המועצה ועדת השקעות. ביצוע השקעות בסכומים של עשרות מיליוני שקלים ללא מינוי ועדת השקעות וללא כל פיקוח ובקרה הוא מנוגד לדין ועלול לגרום נזקים והפסדים כספיים לקופת המועצה ופגיעה בכספי הציבור שהמועצה אמונה עליהם.

התקשרויות

1. נמצא כי למועצה האזורית לא היה רישום מרוכז של החוזים שעליהם חתמה עם נותני שירותים שונים ולא היה לה מידע מסודר על מועד סיום ההתקשרויות עמם.

2. בנובמבר 2006 התקשרה המועצה בהסכם עם חברה לקבלת שירותי הנהלת חשבונות, הכנת דוחות כספיים עבור המועצה בתום כל שנת כספים וקבלת ייעוץ וסיוע בהכנת התקציב השנתי (להלן - חברה א'). התקשרות המועצה עם חברה א' משנת 2007 ועד מועד סיום הביקורת במרץ 2014 נעשתה בהסכם שנוסח על ידי חברה א', בלי שהמועצה פעלה לשינויו חרף הערות רבות שהיו לה לנוסח ההסכם.

 הועלה כי תנאי הסף למכרז שהמועצה התכוונה לפרסם בעקבות הנחיית משרד הפנים הוקשחו על מנת לצמצם את מספר המשתתפים במכרז עוד לפני אפיון השירותים המבוקשים ובדיקת החברות הפועלות בשוק כדי לקבוע קריטריונים. יש חשש שמא הקשחת תנאי הסף נועדה לאפשר למועצה האזורית להעדיף ספק או נותן שירותים מסוים על פני אחר.

 מהביקורת עלה כי מזכיר המועצה בירר טענות חמורות ביותר שהעלה הגזבר דאז בעניין תפקוד לקוי של הגזברות, שמנוהלת על ידי חברה א', והציע דרך לטיפול בליקויים שהועלו ומעקב של הגזבר דאז אחרי תפקוד חברה א'. ראש המועצה החליט לא לאמץ המלצת הדרג המקצועי במועצה, דהיינו מזכיר המועצה, בלי לקיים דיון בעניין ותוך התייחסות מקלה לטענות ולליקויים שהועלו. בפעולתו זו אפשר ראש המועצה את המשך תפקודה הלא תקין של הגזברות, שכן מרבית הליקויים שעליהם הצביע הגזבר לשעבר עלו מחדש זמן רב לאחר מכן הן במסמכי המועצה והן בדוח הביקורת של משרד הפנים.

3. באוקטובר 2012 התקשרה המועצה ללא מכרז בהסכם עם חברה לייעוץ וניהול בע"מ (להלן - חברה ב') לקבלת שירותי ייעוץ כלכלי, כספי, ארגוני וניהולי בתחום המוניציפלי באמצעות מר ג', שהיה אחראי גם לניהול הגזברות במועצה מטעם חברה א' בחלק מתקופת ההתקשרות. מהביקורת עלה כי המועצה משלמת תשלום כפול לחברה א' ולחברה ב' עבור אותם שירותים. החלוקה בין השירותים שמעניקות החברות היא מלאכותית ותכליתה אינה ברורה, וקיים חשש כי נועדה לאפשר המשך העסקתו של מר ג' במועצה, גם אם ההתקשרות עם חברה א' תסתיים. עוד עולה כי ההתקשרות עם חברה ב' נעשתה תוך עקיפת דיני המכרזים (כולל דיני המכרזים לאיוש משרות) - שכן למר ג' אין השכלה ומומחיות ייחודיות.

ניגודי עניינים בתפקידי בכירים

1. מהביקורת עלה כי ראש המועצה מינה שני חברי מועצה לסגנים בשכר ומנהלי אגפים בפועל תוך יצירת מצב של ניגוד עניינים.

2. מבקר הפנים של המועצה האזורית מטה יהודה מכהן בתפקיד במשרה מלאה מיוני 2011. בביקורת נמצא כי נוסף על עיסוקיו כמבקר הפנים הוא משתתף השתתפות פעילה בניהול המועצה ועסוק בנושאים שאינם מתיישבים עם תפקידו בתחום הביקורת, שכן הוא עלול לעמוד בעתיד במצב שבו יהיה עליו לבקר פעולות אשר להן היה שותף.

ההמלצות העיקריות

על המועצה האזורית לבצע עבודת מטה לגבי ההלוואות שהיא נוטלת לביצוע פרויקטים או למטרות אחרות ולעשות תכנון וחיזוי לגבי יכולתה להחזיר את ההלוואות בעתיד.

על המועצה להסדיר את עניין הדיווח להעברת התקבולים שמגיעים לה ממשרד החינוך על מנת להימנע מגירעון נוסף.

על המועצה להבטיח כי הוועדים המקומיים יגישו לה את התקציב השנתי במועד הקבוע בצו המועצות האזוריות ולהכין תקציב עבור הוועדים שלא הכינו אותו, כדי שיהיה אפשר להפיק ממנו תועלת לשנת התקציב המיועדת.

על המועצה לפרסם ללא דיחוי מכרז לשירותי הנהלת חשבונות תוך שמירה על עקרון השוויון וההגינות.

לנוכח הממצאים הנוגעים להתקשרות עם חברה ב', על המועצה להימנע מתשלום כפול לחברה א' וחברה ב' עבור אותם שירותים ולשקול לסיים ההתקשרות עם חברה ב' ולהפסיק את העסקתו של מר ג'.

על המועצה להבטיח כי חבריה לא יכהנו גם בתפקידים ביצועיים בה, בין בהגדרה זו ובין בהגדרה אחרת.

על הנהלת המועצה להקפיד כי מבקר הפנים של המועצה לא יעסוק בפעילות שאינה מתיישבת עם תפקידו כמבקר, כאמור בפקודת המועצות המקומיות.

סיכום

משרד מבקר המדינה מצא ליקויים חמורים בפעילותה של המועצה האזורית מטה יהודה בנושאים שבדק בתחומי המינהל הכספי, התקשרויות וניגוד עניינים בתפקידי בכירים. על המועצה האזורית לפעול ביתר שאת לתיקון הליקויים בתחומים שנבדקו ולמניעת ליקויים דומים בעתיד.