לוגו מדינת ישראל
ספריית הפרסומים משרד מבקר המדינה ונציבות תלונות הציבור
הגעת לתוכן כרטיסייה על מנת להמשיך בנייוט דלג עם החיצים למטה ולמעלה
מסגרת פרסום:
תאריך הפרסום:
סוג הפרסום:
התייעלות אנרגטית; בנייה; גז טבעי

רקע

​התייעלות אנרגטית (התייעלות באנרגייה) מוגדרת כניצול מושכל של משאבי האנרגייה, כלומר הפקת מוצרים ותועלות כלכליות ושמירה על איכות החיים המודרנית תוך שימוש מופחת באנרגייה. התייעלות אנרגטית היא המפתח להבטחת משק אנרגייה עתידי בטוח, אמין, זול ונקי, תורמת לחיסכון בעלויות, לשיפור איכות החיים, להפחתת זיהום האוויר ומקורות המים, ובמישור הלאומי - להפחתת הנטל הכלכלי והתלות ביבוא אנרגייה ולקידום העצמאות האנרגטית של המשק הישראלי.

נתוני מפתח

  • 10.9 מיליארד ש"ח

    היקף הנזק השנתי המשוער מפליטות גזי חממה בישראל בשנת 2019

  • 7.5% לעומת יעד של 20%

    שיעור ההתייעלות הצפוי בצריכת החשמל בשנת 2020 היה 7.5%, לעומת יעד של 20% שנקבע בשנת 2008

  • 17%

    יעד ההתייעלות האנרגטית של ישראל 2 לשנת 2030, בתרחיש "עסקים כרגיל"

  • 8.1 מיליארד ש"ח

    פוטנציאל החיסכון הגלום מהתקנת 3 , "מנייה חכמה" המביאה להסטה והפחתה של ביקושים לחשמל ודחיית השקעות בהקמת תחנות כוח בשנים 2011 - 2027 כתוצאה מכך

  • 47%

    ממשרדי הממשלה לא דיווחו למשרד האנרגייה על צריכת האנרגייה שלהם ו-44% מהרשויות המקומיות לא דיווחו לו על צריכת החשמל שלהן בשנת 2018 כמתחייב בחוק ובתקנות

  • 20%

    שיעור ההפחתה הנדרש בנסועה הפרטית בשנת 2030 לעומת היקפה לפי התרחיש "עסקים כרגיל"

  • 15%

    שיעור הגידול המצטבר בהיקף הנסועה הפרטית בשנים 2015 עד 2018, לעומת שיעור גידול של 2% בנסועה הציבורית

פעולות הביקורת

​בחודשים יולי 2019 עד ינואר 2020 בדק משרד מבקר המדינה את הפעולות שנקטו משרדי ממשלה להתייעלות באנרגייה במשק ולהשגת יעדי הממשלה בנושא. בין היתר בדק משרד מבקר המדינה את ההתייעלות במגזר החשמל והתחבורה, במגזר הציבורי, וענף הבנייה. הביקורת בוצעה במשרד האנרגייה, בחברת החשמל לישראל בע"מ (חח"י), ברשות החשמל, במשרד להגנת הסביבה (הג"ס) במשרד התחבורה והבטיחות בדרכים (משרד התחבורה), ברשות המיסים בישראל (רשות המיסים), במינהל התכנון, במשרד הבינוי והשיכון, וכן במשרד האוצר - באגף התקציבים (אג"ת) ובאגף החשב הכללי (חשכ"ל).

תמונת מצב העולה מן הביקורת

  • dislike
    עמידה חלקית ביעד ההתייעלות האנרגטית לשנת 2020 - על פי יעד ההתייעלות האנרגטית שנקבע בשנת 2008 ,ההתייעלות האנרגטית בשנת 2020 תושג באמצעות הפחתת צריכת החשמל החזויה בשנה זו ב-20% (מצריכה צפויה של 80 טרה ואט... המשך בקובץ המצורף
  • dislike
    התוכנית להתייעלות אנרגטית - צמצום צריכת החשמל בשנים 2016 - 2030 אינה כוללת יעדי ביניים, תקציבים, מדדים לבקרה ולמעקב אחר מידת העמידה ביעדים.
  • dislike
    מיזם מניה חכמה - שיעור המונים החכמים המותקנים בישראל בשנת 2019 היה כ-8.2% מכלל המונים. משרד האנרגייה ורשות החשמל לא קבעו משנת 2010 ועד למועד סיום הביקורת אם וכיצד יקודם מיזם מנייה חכמה.
  • dislike
    צמצום הנסועה הפרטית - בשנים 2015 - 2018 נרשם גידול של 15% בהיקף הנסועה הפרטית, בעוד שנרשם גידול של 2% בנסועה הציבורית. לפיכך לא הושגה עמידה ביעד הסטה של 20% מהנסועה הפרטית לתחבורה ציבורית עד 2020 .תוכנית שהכין... המשך בקובץ המצורף
  • dislike
    הלוואות להשקעה במיזמים להתייעלות אנרגטית - משרד האנרגייה ואגף החשכ"ל במשרד האוצר הקצו בין היתר, תקציבי של 500 מיליון ש"ח להלוואות בערבות מדינה לשם השקעה במיזמים להתייעלות אנרגטית והפחתת פליטות גזי חממה לעשר שנים אולם אלו טרם מומשו.
  • dislike
    דיווח צריכת אנרגייה - 47% ממשרדי הממשלה ויחידות הסמך לא דיווחו למשרד האנרגייה על צריכת האנרגייה שלהם בשנת 2018 ,כמו כן 44% מהרשויות המקומיות לא דיווחו למשרד האנרגייה על צריכת החשמל שלהם באותה שנה, שלא בהתאם לנדרש בחוק.
  • dislike
    אימוץ תקני בנייה ירוקה בהיקף קטן - על אף התועלת הגלומה בבנייה ירוקה, ואף שהטמעת הבנייה הירוקה בתחילת תהליך התכנון כדאית יותר משיפוץ מבנים, היקף הבנייה הירוקה בישראל נותר קטן. בשנת 2018 רק 2% מסך יחידות הדיור שנבנו קיבלו... המשך בקובץ המצורף
  • dislike
    יישום תקני בנייה ירוקה בפרוייקטי דיור ממשלתיים - לגופי התכנון במדינה לא הייתה מדיניות עקבית בנוגע ליישום תקן בניה ירוקה בתוכניות שונות שהם יזמו, לדוגמא בתוכנית "מחיר למשתכן" לא אומץ התקן, לעומת זאת תכנית "דירה להשכיר", מחייבת עמידה בתקן.
  • like
    הפחתה בשיעור פליטות פחמן דו חמצני (פד"ח) בישראל - בסקטור החשמל נרשמה ירידה בפליטות פד"ח מ-59% מכלל הפליטות בשנת 2000 ל-55% בשנת 2018 ,הפחתה הנובעת בין היתר מהמעבר לשימוש בגז טבעי במקום פחם וסולר.

תרשים התקציר

תחזיות הביקוש לחשמל לשנים 2017-2030, לפי גורמים שונים, לעומת יעדי התייעלות אנרגטית

עיקרי המלצות הביקורת

  • [alt]
    נוכח עלויות הנזק הגבוהות של הפחמן דו חמצני מומלץ כי כלל הגורמים הנוגעים בדבר, משרד האנרגייה, המשרד להג"ס, משרד התחבורה, ומשרד האוצר ימשיכו לפעול להפחתת פליטות גזי החממה, בייחוד בסקטור התחבורה, בין היתר על ידי צמצום הנסועה הפרטית מעבר... המשך בקובץ המצורף
  • [alt]
    מומלץ כי משרדי הממשלה הנוגעים בדבר, לרבות משרד האנרגייה, המשרד להג"ס, משרד האוצר ומשרד התחבורה יכינו תוכנית כוללת להתייעלות אנרגטית אשר מתכללת את הפעולות בכל המגזרים, בסקטור החשמל התחבורה והתעשייה לרבות הגדרת יעדים, לוחות זמנים... המשך בקובץ המצורף
  • [alt]
    על משרד האנרגייה, רשות החשמל וחברת החשמל להמשיך ולעקוב אחר יישום מיזם "מנייה חכמה" ולקבל החלטות בעניינו, כדי לייעל את משק החשמל ולממש את החיסכון הפוטנציאלי הגלום בהתייעלות זו.
  • [alt]
    על משרד התחבורה לגבש תוכנית כוללת לעידוד השימוש בתחבורה ציבורית, ועל התוכנית לכלול את הצעדים שיש לנקוט הן לעניין ההיצע והן לעניין הביקוש, וכמו כן על המשרד לקבוע לוח זמנים, יעדי ביניים ומדדים למעקב אחר יישום צעדי התוכנית.
  • [alt]
    מומלץ כי משרד האנרגייה, המשרד להג"ס, משרד התחבורה, ומשרד האוצר ימשיכו לפעול לעידוד התייעלות אנרגטית בכלל הסקטורים במשק, לרבות הסקטור הציבורי.

סיכום

​מדינת ישראל התחייבה, במסגרת הסכמים בין-לאומיים, להשתתף במאמץ העולמי להשגת המטרות שנכללו באמנת המסגרת של האו"ם בנושא שינויי האקלים. מחויבותה של ישראל התבטאה, בין היתר, בהצבת יעדים להתייעלות אנרגטית. לשם כך חוקקה המדינה חוק, התקינה תקנות וקיבלה כמה החלטות אופרטיביות שכללו הקצאת תקציבים לא מבוטלים, אולם חרף מאמציה היא לא הצליחה לעמוד ביעדי ההתייעלות שהיא הציבה לעצמה; ובשנת 2020 שיעור ההתייעלות האנרגטית שלה היה פחות ממחצית משיעורה לפי היעד.

כדי לעמוד ביעדים שקבעה הממשלה לשנת 2030 ,על הגורמים הממשלתיים (משרד האנרגייה, המשרד להג"ס, משרד האוצר, משרד התחבורה, מינהל התכנון, רשות המיסים ומשרד הבינוי והשיכון), לפעול יחד בהקדם להסרת חסמים המעכבים את ההתייעלות האנרגטית; לבחון את צורכי האנרגייה של המשק הישראלי במישור הכלל-משקי ולשפר את היערכות ומוכנות המשק להתמודדות עם אתגרים עתידיים בתחום האנרגייה.