לוגו מדינת ישראל
ספריית הפרסומים משרד מבקר המדינה ונציבות תלונות הציבור
facebook linkedin telegram instagram tiktok threads

היערכות משרד הביטחון וצה"ל למימוש מזכר ההבנות עם ארצות הברית לשנים 2019 - 2028 בנושא הסיוע הביטחוני

לדו"ח המלא:
/sites/DigitalLibrary/Documents/2020/70c/2020-70c-103-US.docx /sites/DigitalLibrary/Documents/2020/70c/2020-70c-103-US.pdf
 
לתקציר
/sites/DigitalLibrary/Documents/2020/70c/2020-70c-103-US-TAKTZIR.pdf
הגעת לתוכן כרטיסייה על מנת להמשיך בנייוט דלג עם החיצים למטה ולמעלה
מסגרת פרסום:
תאריך הפרסום:
סוג הפרסום:
תעשיות ביטחוניות; סיוע כלכלי; גורמים חיצוניים; רכש

רקע

​בספטמבר 2016 חתמו נציגי ממשלות ישראל וארצות הברית על מזכר הבנות 1 בעניין סיוע ביטחוני בדולרים לישראל ותוכניות הגנה משותפות מפני טילים לשנים 2019 - 2028. חלק מכספי הסיוע מומר לשקלים ומשמש לרכש מהתעשיות הביטחוניות בישראל. על פי מזכר ההבנות, כספי ההמרות יצומצמו בהדרגה, בעיקר משנת 2025 , עד לביטולם בשנת 2028.

נתוני מפתח

  • 3.8 מיליארד דולר (13.8 מיליארד ש”ח)

    בשנה - סכום הסיוע הביטחוני והתמיכה האמריקאית בתוכניות הגנה משותפות מפני טילים בשנים 2019 - 2028

  • 12 מיליארד ש”ח

    סכום הרכש השנתי של משרד הביטחון (משהב”ט) מהתעשיות הביטחוניות ב”שנים האחרונות”.

  • מספר מיליארדי ש”ח

    בשנה נדרשים ליישום המדיניות שקבע משהב”ט לרכש בשקלים

  • 5.6 מיליארד ש”ח

    בשנה יופחתו מהמקורות השקליים השנתיים של מערכת הביטחון (מעהב”ט) משנת 2028 נוכח מימוש מזכר ההבנות

  • 815 מיליון דולר (3.2 מיליארד ש”ח)

    בשנה הומרו לשקלים מכספי הסיוע בשנים 2013 - 2018 לרכש מהתעשיות הביטחוניות בישראל.

  • 38%

    היחס בין סך המכירות של שלוש התעשיות הביטחוניות הגדולות 7 למשהב”ט לכספי ההמרות בשנים 2013 - 2018

פעולות הביקורת

בחודשים יולי 2018 עד ספטמבר 2019 בדק משרד מבקר המדינה לסירוגין את ההיערכות של משהב”ט ושל צה”ל למימוש מזכר ההבנות. הביקורת נעשתה במשהב”ט ובצה”ל.

ועדת המשנה של הוועדה לענייני ביקורת המדינה של הכנסת החליטה שלא להניח על שולחן הכנסת ולא לפרסם נתונים בודדים מפרק זה לשם שמירה על ביטחון המדינה, בהתאם לסעיף 17 לחוק מבקר המדינה, התשי”ח-1958 [נוסח משולב]. חיסיון נתונים בודדים אלה אינו מונע את הבנת מהות הביקורת.

תמונת מצב העולה מן הביקורת

  • dislike
    היעדר בחינה של ההשלכות של מימוש מזכר ההבנות בהיבטים ביטחוניים: משהב”ט טרם בחן מהן ההשלכות האפשריות של צמצום הרכש של משהב”ט מהתעשיות הביטחוניות בארץ - הגדולות, הבינוניות והקטנות - בעקבות מימוש מזכר ההבנות... המשך קריאה בקובץ המצורף.
  • dislike
    משהב”ט טרם קבע את מוקדי המו”פ והייצור שיש לשמר בתעשיות הביטחוניות בישראל: משהב”ט, בשיתוף צה”ל, טרם קבע את מוקדי המו”פ והייצור בתעשיות הביטחוניות שנדרש לשמר את העצמאות הייצורית ואת הרציפות התפקודית שלהן... המשך קריאה בקובץ המצורף.
  • dislike
    היעדר מידע מלא במשהב”ט לגבי ההשלכות הצפויות של מימוש מזכר ההבנות על הקיטון במקורות השקליים שיעמדו לרשותו: אין בידי משהב”ט מידע מלא לגבי ההשלכות האפשריות של מימוש מזכר ההבנות על קיטון אפשרי במקורות השקליים... המשך קריאה בקובץ המצורף.
  • dislike
    מימוש מדיניות משהב”ט בנושא רכש מכספי הסיוע: מסתמן שמשנת 2028 הסכום שיידרש ליישום המדיניות שאישר מנכ”ל משהב”ט בפברואר 2019 לשימור הרכש של משהב”ט מהתעשיות הביטחוניות בש”ח עלול להיות גבוה מהסכום השנתי המוערך שיוקצה... המשך קריאה בקובץ המצורף.
  • like
    הקמת צוותים במשהב”ט ובמשרד הכלכלה והתעשייה לבחינת ההשלכות של מימוש מזכר ההבנות: יש לראות בחיוב את הקמת צוות משהב”ט בראשות הכלכלן הראשי במעהב”ט בינואר 2017 , נוכח ההשלכות של מימוש מזכר ההבנות. כמו כן, יש לראות... המשך קריאה בקובץ המצורף.

תרשים התקציר

הסכום השנתי של כספי ההמרות בשנים 2019 - 2028

עיקרי המלצות הביקורת

  • [alt]
    על משהב”ט, בשיתוף צה”ל, לבחון את כלל ההשלכות של צמצום הרכש, אם יהיה צמצום כזה, מהתעשיות הביטחוניות בארץ לפי חלופות אפשריות בהיבטים של היערכות צה”ל ומוכנותו וכן לגבי ביטחון המדינה.
  • [alt]
    על משהב”ט, בשיתוף צה”ל, לבחון את יכולתו להתמודד לבדו עם ההשלכות האפשריות של מימוש מזכר ההבנות ואת הצורך בקבלת תמיכה ברמה הלאומית, ולהציג במידת הצורך לפני מקבלי ההחלטות במשהב”ט ובמשרדי הממשלה הרלוונטיים תוכנית... המשך קריאה בקובץ המצורף.
  • [alt]
    על הצוות בראשות משרד הכלכלה והתעשייה שבו שותפים גם משהב”ט ומשרד האוצר לסכם מהן ההשלכות של מימוש מזכר ההבנות על התעשיות ככלל והביטחוניות בפרט, כדי שניתן יהיה לפעול למזעור הפגיעה האפשרית בתעשייה בכללותה.
  • [alt]
    על משהב”ט, בשיתוף צה”ל והתעשיות הביטחוניות הממשלתיות, לקבוע את מוקדי המו”פ והייצור החיוניים בתעשיות הביטחוניות שיש לשמר “כחול לבן”, וכן לקבוע את התקציב הנדרש לשימורם.
  • [alt]
    על משהב”ט, בשיתוף צה”ל, להעריך את ההשלכות של אימוץ המדיניות שקבע מנכ”ל משהב”ט לשימור הרכש השקלי ולהציג לגורמים הרלוונטיים במשרדי הממשלה הנוגעים בדבר את כלל ההשלכות האפשריות של מימוש מזכר ההבנות, לרבות ההשלכות... המשך קריאה בקובץ המצורף.

סיכום

​מזכר ההבנות תורם במידה ניכרת לוודאות של מעהב”ט בנוגע למשאבים העומדים לרשותה, מייעל את התכנון הרב-שנתי שלה, ויש לו השפעה אסטרטגית על הקשרים בין ישראל לארצות הברית. לפי מזכר ההבנות צפוי קיטון ניכר במקורות השקליים הפנויים שיעמדו לרשות מעהב”ט בעיקר החל משנת 2025. לדברי משהב”ט, הדבר צפוי להפחית את הרכש שיבצע מהתעשיות הביטחוניות בישראל. משהב”ט לא ניתח את ההשלכות האפשריות של הפחתה זו על העצמאות הייצורית בארץ ועל התעצמות צה”ל ואת מידת הפגיעה האפשרית בביטחון המדינה. על משהב”ט, משרד האוצר ומשרד הכלכלה והתעשייה לגבש תוכנית ככל הנדרש להיערכות נוכח מימוש מזכר ההבנות.

/sites/DigitalLibrary/Documents/2020/70c/2020-70c-103-US.pdf
בחזרה לתחילת העמוד
התקציר הקודם תפריט ראשי התקציר הבא
© משרד מבקר המדינה