היעדר גורם מתכלל: משרדי ממשלה וגופים ציבוריים רבים פועלים להטמעת טכנולוגיות מתקדמות ברשויות המקומיות. לעיתים קיימת כפילות בפעילותם או שהפעילות נעשית ללא תיאום ביניהם, כגון בנוגע לסטנדרט הנדרש.
זרוע תקשובית לרשויות המקומיות: בשונה מהמגזר הממשלתי שבו פועלת רשות התקשוב הממשלתי, בשלטון המקומי אין גוף מרכזי מתכלל ומחייב הפועל בתחום זה. בהיעדרו נפגעת היכולת לנצל את היתרון היחסי של המספר הגדול של הרשויות המקומיות במשא ומתן המשך קריאה בקובץ המצורף.
קביעת מדיניות לאומית: בהחלטות הממשלה שהתקבלו לקידום תחום הערים החכמות בישראל, אין כדי להוות תוכנית כוללת ברמה הלאומית שבה יש מיפוי של המצב הקיים, הגדרת תמונת המצב הרצויה בתחום זה וזיהוי אתגרים והזדמנויות לטווח הקרוב והרחוק. המשך קריאה בקובץ המצורף.
סיכונים הנוגעים להיבטי הגנת הפרטיות, אבטחת המידע והגנת הסייבר: האחריות להתמודדות עם אירועי סייבר מוטלת על הרשויות המקומיות, כל אחת מהן מתמודדת עם האתגרים והסיכונים בהתאם ליכולותיה ולמודעותה בדבר חשיבות הנושא. בפועל, המשך קריאה בקובץ המצורף.
הקמת מרכז שליטה ובקרה למול איומי סייבר: במגזר הממשלתי קיים מרכז שליטה ובקרה לטיפול באירועי סייבר, אולם על אף הצורך בשלטון המקומי מרכז מעין זה אינו קיים.
קידום מהלך רוחבי להקמת תשתיות דיגיטליות בסיסיות: עד יולי 2019 לא מומש חלק ניכר מההתחייבויות של מטה ישראל דיגיטלית לרשויות המקומיות במסגרת קול קורא לשנים 2018 - 2020. מתוך סך התקציב העומד על כ-44 מיליון ש"ח, שולמו לרשויות המקומיות המשך קריאה בקובץ המצורף.
החלטת ממשלה - חיפה כמודל ל"עיר חכמה מוגנת סייבר": בינואר 2017 החליטה הממשלה להפעיל בחיפה מודל של "עיר חכמה ומוגנת סייבר". לצורך כך נקבע כי בתוך תשעה חודשים יגבש מערך הסייבר הלאומי, בשיתוף המשרד לשוויון חברתי, תוכנית אסטרטגית המשך קריאה בקובץ המצורף.