לוגו מדינת ישראל
ספריית הפרסומים משרד מבקר המדינה ונציבות תלונות הציבור
הגעת לתוכן כרטיסייה על מנת להמשיך בנייוט דלג עם החיצים למטה ולמעלה
מסגרת פרסום:
תאריך הפרסום:
סוג הפרסום:
 

רקע

לקריאת הקובץ הנגיש 

בקרב רשויות האכיפה בארץ ובעולם גוברת ההבנה שכדי להיאבק בפשיעה החמורה ובפשיעה המאורגנת, לא די במשפט הפלילי, ובעונשי המאסר והקנס המוטלים במסגרתו. על רקע זה, התגבש המתווה של אכיפה כלכלית לפיו גופי האכיפה משלבים זרועות במטרה לשלול את טובת ההנאה הכספית שצמחה לעבריין מביצוע העבירה. החילוט הוא אמצעי רב עוצמה שמשמעותו שלילת הרכוש שבשליטת העבריין ובכלל זה הרווח שהופק מהפעילות העבריינית והעברתו לקניינה של המדינה בצו שיפוטי. כדי למנוע הברחת נכסים ולהבטיח את ביצוע החילוט, מאפשר הדין בישראל תפיסה של רכוש באופן זמני כבר בשלב החקירה ועד ההכרעה בהליך המשפטי. 

נתוני מפתח

  • 4.2 מיליארד ש"ח

    תפסה המשטרה בהליכי אכיפה כלכלית בשנים 2018-2016. בעניינם של חלק גדול מהתפוסים טרם התקבלה הכרעה שיפוטית

  • 454 מיליון ש"ח

    הסכום שנפסק בצווי חילוט בתיקים שהסתיימו בשנים 2018-2016, מהם 294 מיליון ש"ח בתיקים שהחלו בתפיסת רכוש

  • 817 מיליון ש"ח

    הסכום שהאפוטרופוס הכללי מנהל בקרן לניהול הרכוש שחולט. 78% מהסכום בתפיסה זמנית והיתר בחילוט סופי

  • 707 מיליון ש"ח

    הסכום שהוסכם כי ישולם לטובת אוצר המדינה, כחלק מהאכיפה הכלכלית שבוצעה בחמישה תיקים שהסתיימו בהסדר וללא הרשעה בהלבנת הון

  • 430 מיליון ש"ח

    הסכום בקרן החילוט להלבנת הון שעמד לחלוקה לגופי האכיפה המתוקצבים, עבור שנים 2019-2016. עד מחצית 2019 ניצלו הגופים המתוקצבים 227 מיליון ש"ח מסכום זה

  • 800 מיליון ש"ח

    נתפסו במסגרת "מגה תיקים" וממתינים מעל לשנה להכרעת הפרקליטות

פעולות הביקורת

​בחודשים פברואר - יולי 2019 בדק משרד מבקר המדינה את המאבק בפשיעה באמצעות אכיפה כלכלית וחילוט רכוש. בדיקות השלמה בוצעו עד פברואר 2020. הדוח התמקד בבחינת החסמים בניהול תיקים הכוללים אכיפה כלכלית והיקף תפיסות הרכוש בשלב הזמני ביחס לחילוט הסופי. הביקורת נעשתה במשטרת ישראל, בפרקליטות המדינה, באגף האפוטרופוס הכללי והכונס הרשמי (אפ"כ), ברשות המיסים, ברשות לאיסור הלבנת הון (רשלא"ה) ובמועצת החילוט.

תמונת מצב העולה מן הביקורת

  • dislike
    היעדר גורם מתכלל - שבאחריותו לקבל, לאסוף ולנתח את מלוא המידע הקיים אצל כלל הגופים המשתתפים בשרשרת האכיפה הכלכלית (ובכלל זה המשטרה, הפרקליטות, רשות המיסים והאפ"כ) באופן שיאפשר לקבל תמונה שלמה ומהימנה ולגזור מדדי אפקטיביות למערכת כולה.
  • dislike
    צוואר בקבוק במעבר התיקים מהיחידות החוקרות לגורם המטפל בתביעות ובמימוש - נמצא פער ניכר בין הגידול בתיקי החקירה שנפתחים במשטרה וברשויות חוקרות אחרות ובתפיסות הרכוש ובין היכולת של גופי התביעה ויחידת החילוט לטפל באותם התיקים ולהביא המשך קריאה בקובץ המצורף.
  • dislike
    עומסי התדיינות ופגיעה אפשרית בזכות הקניין ובקופה הציבורית כתוצאה ממשכי זמן ארוכים בטיפול וניהול ההליכים המשפטיים בתיקי אכיפה כלכלית ובעבירות מס חמורות - בפרקליטות ממתינים למעלה משנה תיקי חקירה רחבי היקף, עם תפוסים בסך כולל של המשך קריאה בקובץ המצורף.
  • dislike
    צורך בניהול יעיל של הכספים התפוסים זמנית - בשנים 2018-2014 הופקדו במערכת הכספית של חשבות המשטרה כ-350 מיליון ש"ח ללא הבחנה בין כספים המיועדים לחילוט לבין כספים אחרים שנתפסו כמוצגים. כספי התפיסה מופקדים על ידי המשטרה עד לסיום המשך קריאה בקובץ המצורף.
  • dislike
    אי הפקדת כספים בקרן איסור הלבנת הון - נמצא כי בשנים 2018-2015 לא הופקדו כ-80 מיליון ש"ח בקרן, זאת בין היתר, בשל חסמים משפטיים במימוש נכסים, קושי מחשובי ברשות האכיפה והגבייה לזהות את הגורם המתאים אליו יש להעביר את הקנסות והכספים המחולטים.
  • dislike
    תפיסת נכסים בחו"ל - למרות המאמצים שמקדישים גופי המודיעין, החקירה והאכיפה לצורך זיהוי, איתור ותפיסה של נכסים בחו"ל, לא הועברו לישראל כספי חילוט מחו"ל.
  • like
    טיוב עבודת "צוות העל" - מאז דוח מבקר המדינה הקודם בנושא, החלה בניית תכנית אסטרטגית למיפוי הסיכונים וגיבוש מדיניות האכיפה הכלכלית והתווייתה. מהלך זה צפוי לייעל אף את התנהלות הוועדה המתמדת.
  • like
    גיבוש נהלי עבודה משותפים - במהלך תקופת הביקורת החלו גופי האכיפה בפעולות לגיבוש ותיקוף נהלי עבודה מוסכמים בתחום האכיפה הכלכלית, בחלוקה לסוגי תפוסים.
  • like
    שמירת איתנותה הפיננסית של קרן החילוט - מועצת החילוט הקצתה למשטרה, לרשות המיסים, ולרשלא"ה בשנים 2019-2016 כ-430 מיליון ש"ח תוך שמירה על יציבות הקרן ומניעת גרעון עתידי.

תרשים התקציר

נתוני אכיפה כלכלית בשנים 2018-2016 (במיליוני ש"ח)

עיקרי המלצות הביקורת

  • [alt]
    מוצע כי הפרקליטות, המשטרה, רשות המיסים ויחידת החילוט יפעלו לבניית מסד נתונים משותף, מהימן, מתוקף ומבוקר, וכן יקבעו הסדר לפיו גורם אחד יהיה אמון על ריכוז כלל הנתונים. גורם זה יידרש להנפיק דוח תקופתי לכלל הגורמים וכן לוועדה המתמדת המשך קריאה בקובץ המצורף.
  • [alt]
    על קובעי המדיניות במשרד המשפטים ובמשטרה לבחון את הפערים בין סכומי התפיסות לבין הסכומים הנפסקים בצווי החילוט מתוך אותן התפיסות, ולפערים בין שווי הרכוש שבית המשפט שלל מהעבריינים לבין הסכומים שהופקדו בסופו של הליך בקרנות החילוט. המשך קריאה בקובץ המצורף.
  • [alt]
    על מערך התביעה לפעול לקיצור משכי הזמן של הטיפול בתיקים הכוללים אכיפה כלכלית בכדי להגביר את יעילות ההליך בכללותו.
  • [alt]
    על רשות המיסים והפרקליטות להסדיר את חלוקת העבודה בנוגע לתיקי עבירות מס חמורות, נוכח המשמעות ההיקפית וההשלכות של היעדר הטיפול והפגיעה בקופה הציבורית, ביכולת ההרתעה ורמת ואמון הציבור במערכת האכיפה.
  • [alt]
    על משרד המשפטים והנהלת בתי המשפט, להידרש לטענות בכירי מערכת האכיפה ולהמלצה המופיעה בדוח ה-FATF ( (Financial Action Task Forceולשקול הקמת בתי משפט ייעודיים או הרחבת הסמכות של בתי המשפט הכלכליים לדון גם בהליכי חילוט והלבנת הון, המשך קריאה בקובץ המצורף.

סיכום

​ממצאיו של דוח זה מציגים לפני גופי האכיפה שלושה אתגרים עיקריים: האחד, גיבוש וטיוב של מסד נתונים כולל שישמש, בין היתר, בסיס למיפוי הפערים בין סכומי התפיסה הראשונית ובין הסכומים הנפסקים לטובת קרנות החילוט או אוצר המדינה. הדרך שבה מנותחים נתוני האכיפה הכלכלית נוגעת בשאלה יסודית הקשורה לאיזון הנדרש בין הכלים המופעלים במאבק בפשיעה והגשמת תכליות החילוט לבין היבטים של זכויות חשודים ונאשמים ושל פגיעה בקניינם, והחשש משימוש בכלי החילוט כאמצעי אכיפה של חיובים אחרים. האתגר השני הוא התמודדות עם התמשכות ההליכים, שהיא חסם מרכזי ביעילות ובאפקטיביות של האכיפה הכלכלית; והשלישי - חיזוק וטיוב של ממשקי העבודה של גורמי האכיפה, וזאת בשים לב להתפתחויות הטכנולוגיות המאפיינות את תחום הפשיעה הכלכלית בארץ ובעולם. ראוי כי אתגרים אלו יעמדו לעיני קובעי המדיניות והדרג המקצועי ברשויות האכיפה במסגרת הערכתם את פעילות האכיפה הכלכלית ואופן יישומה.