לוגו מדינת ישראל
ספריית הפרסומים משרד מבקר המדינה ונציבות תלונות הציבור
הגעת לתוכן כרטיסייה על מנת להמשיך בנייוט דלג עם החיצים למטה ולמעלה
מסגרת פרסום:
תאריך הפרסום:
סוג הפרסום:
בתי עלמין; קבורה אזרחית

רקע

לקריאת הקובץ הנגיש 

הזכות להיקבר היא זכות יסוד שבה מגולמים ערכים רבים, ובהם מימוש זכות האדם להיקבר בכבוד וזכות האדם להיקבר על פי אמונתו. חוק שירותי הדת היהודיים [נוסח משולב], התשל”א- 1971 (חוק שירותי הדת), מסמיך את המשרד לשירותי דת (המשרד) לאסדר את פעילות גופי הקבורה וכן את המכירה והקנייה של חלקות קבר. על פי תקנות חוק זה, חובה לקבור באמצעות גוף בעל רישיון קבורה, והקבורה פטורה מתשלום למעט סכום שנקבע בעבור חלקות שאינן פטורות מתשלום. המימון לפיתוח העתידי של בתי העלמין מתבצע ברובו מתוך ההכנסות שהותר לגופי הקבורה לגבות מהציבור בעבור מכירת חלקות קבר. 

את רוב הקרקע לקבורה מקצה המדינה לגוף הקבורה או לרשות המקומית בעד דמי חכירה סמליים, באמצעות רשות מקרקעי ישראל (רמ”י). המוסד לביטוח לאומי (בט”ל) משלם לגופי הקבורה “דמי קבורה” למימון הוצאות יום הקבורה ולתחזוקת בית העלמין. בשל המחסור בקרקע נקבע, בכמה החלטות ממשלה וכן בתוכנית מתאר ארצית לבתי עלמין (תמ”א 19), שיש להעדיף את שיטת הקבורה הרוויה על פני השיטה של קבורת שדה. על פי הדין, את הקבורה יש לבצע בקרקע אשר יועדה לכך בהתאם לתוכנית מפורטת.

נתוני מפתח

  • 44,000

    מספר הנפטרים מדי שנה בישראל

  • 940

    בתי העלמין הפעילים בישראל

  • 577

    גופי קבורה הקוברים ברישיון

  • 12,400 דונם

    השטח הכולל שבו מתבצעת קבורה בפועל בישראל

  • 21%

    שיעור הנקברים בקבורה רוויה בשנים 2015 - 2017 (בשלושה מתוך ארבעת בתי העלמין שבהם נקברו מספר רב של נקברים, השיעור נע בין 55% ל-81%)

  • 3,712 ש"ח

    המחיר המזערי של חלקת הנקנית בחיים

  • 15,361 ש"ח

    המחיר המרבי של חלקת קבר הנקנית בחיים

  • 20,000 ש"ח

    המחיר המזערי שנגבה בפועל בעבור חלקת קבר חריגה

  • 12,000 ש"ח

    המחיר המזערי שנגבה בפועל בעבור חלקת קבר בבית עלמין סגור

פעולות הביקורת

​בחודשים פברואר-אוקטובר 2018 בדק משרד מבקר המדינה את אופן מתן שירותי הקבורה בישראל ליהודים ולבני עדות אחרות. הביקורת בוצעה במשרד לשירותי דת, בבט”ל, במינהל התכנון ובלשכות התכנון המחוזיות שבמשרד האוצר, ברמ”י, במשרד הבריאות, במשרד החוץ, באגף לעדות דתיות שבמשרד הפנים, בגופי קבורה יהודיים ולא יהודיים. בדיקות השלמה בוצעו במשרד האוצר, במשרד המשפטים, ברשות האוכלוסין וההגירה ובמשטרת ישראל. לצורך הביקורת הסתייע משרד מבקר המדינה בשאלוני ביקורת שנשלחו לכל גופי הקבורה שמבקר המדינה הכריז עליהם כמבוקרים.

תמונת מצב העולה מן הביקורת

dislike
  • dislike
    1,073 (כ 20%) מ- 5,416 הנפטרים בחו”ל שמשרד החוץ אישר להביאם לקבורה בארץ בשנים 2017-2015 היו נפטרים שעניינם טופל באמצעות שבעה גופי קבורה שאינם מחזיקים ברישיון קבורה.
like
  • like
    המשרד פרסם במהלך הביקורת שני חוזרי מנכ”ל בנושא קבורה ובהם הנחיות לקביעת התעריף המרבי למכירת חלקות קבר לתושבי חו”ל.

תרשים התקציר

פרויקט כריית מנהרה לקבורה רוויה בבית העלמין ״הר המנוחות״ בירושלים, ביוזמת חברת קדישא ״קהילת ירושלים״

עיקרי המלצות הביקורת

  • [alt]
    על משרד החוץ לוודא עוד לפני מתן האישור להבאת נפטר לארץ, כי הנפטר מיועד להיקבר באמצעות גוף קבורה המחזיק ברישיון קבורה בתוקף מאת המשרד לשירותי דת.
  • [alt]
    על הגורמים העוסקים בקבורה בישראל לפעול להפסקת הבאתם של נפטרים לישראל בידי גופי הקבורה שאינם מחזיקים ברישיון תקף.

סיכום

​בביקורת זו נבדקו היבטים רבים הנוגעים למערך שירותי הקבורה בישראל ולגופי השלטון העוסקים בנושא: רשות מקרקעי ישראל, מינהל התכנון, המשרד לשירותי דת, המוסד לביטוח לאומי ומשרד הפנים. ממצאי הביקורת מעידים על ליקויים בפעילותם של גופים אלה, בהפעלתו של מערך שירותי הקבורה, בהקצאת קרקע לקבורה ובפיקוח ובבקרה בנושא. הליקויים המפורטים בדוח גרמו הן לפגיעה בכבודם של הנפטרים והן לפגיעה במשפחות הנפטרים, הן בהיבט הכלכלי והן בהיבט השירות לציבור.

חשיבות השמירה על כבוד המת היא מוסכמה אוניברסלית המשותפת לכלל האומות והדתות, כל אחת בדרכה. מדינת ישראל מקצה משאבים רבים על מנת להעמיד לרשות הציבור מערך שירותי קבורה ברמה סבירה ובעלות סבירה בשעתו הקשה. דוח זה מדגיש את הצורך בכך שכלל הגופים הרלוונטיים יבחנו ביסודיות את הליקויים שהעלתה הביקורת ויתקנו אותם, באופן שכל אדם יוכל למצות, על פי אמונתו ומנהגיו, את זכות היסוד שעליה מתבסס מערך קבורה זה.