לוגו מדינת ישראל
ספריית הפרסומים משרד מבקר המדינה ונציבות תלונות הציבור

הסדר הנכסים עם חברת החשמל לישראל והשפעותיו על עלויות הרפורמה

הגעת לתוכן כרטיסייה על מנת להמשיך בנייוט דלג עם החיצים למטה ולמעלה
מסגרת פרסום:
תאריך הפרסום:
סוג הפרסום:
נכסים; זיכיון; מאזן

רקע

לקריאת הקובץ הנגיש 

חברת החשמל לישראל בע”מ (חח”י או החברה) פעלה עד לשנת 1996 מתוקף זיכיון שניתן לה בעת המנדט הבריטי לתקופה של 70 שנים. בתום הזיכיון הייתה החברה אמורה להשיב את ה”מפעל” לידי המדינה. חוק משק החשמל משנת 1996 החליף את הוראות הזיכיון וקבע הוראות לטיפול בהשבת נכסי החברה. 

בשנת 2018 גובשו שני הסדרים מהותיים במשק החשמל, שאושרו ע”י השרים ועוגנו בחקיקה, המשקפים תועלות ועלויות של מיליארדי ש”ח - הסדר נכסים בין המדינה לחח”י ורפורמה במשק החשמל, שהביאו לידי סיום מחלוקת שנמשכה כשני עשורים.

נתוני מפתח

  • 85.9 מיליארד ש"ח

    סך המאזן של חח״י בשנת 2018. זאת לצד ירידה בהיקפי התחייבויותיה

  • 220 נכסים

    שחח״י מדווחת עליהם כמהותיים לצורך בחינת ההסדר מתוך 14,000 נכסים, אשר מרביתם נכסים תפעוליים קטנים

  • 27 נכסים

    שלגביהם ביצעה חח״י אומדני שווי. שוויים המצטבר הוא 2.87 מיליארד ש״ח

  • 16 נכסים

    שהושבו לידי המדינה במסגרת הסדר הנכסים, שהוערכו ב-1.67 - 2.5 מיליארד ש״ח

  • 2.5 - 2.8 מיליארד ש״ח

    העלות נטו של ההסדר למדינה מלבד נכסים מהותיים רבים שנותרו בידי חח״י

  • 2.7 מיליארד ש״ח

    סך ירידת התחייבויות בספרי חח״י בתמורה לתשלום של כ-15 מיליון ש״ח, אשר הביאה לרישום רווח של 2.6 מיליארד ש״ח

  • 8->4.8

    השיפור ביחס חוב ל-EBITDA של חח״י בשנים 2013 - 2018

  • 2.15 - 2.45 מיליארד ש״ח

    הפער בין הערכת המדינה של העלות נטו של הסדר הנכסים למדינה לבין ההערכה של חח״י

פעולות הביקורת

​בחודשים יולי 2018 עד ינואר 2019 בדק משרד מבקר המדינה את הסדר הנכסים שנחתם בין המדינה לחח”י ואת ממשקיו עם הרפורמה במשק החשמל, לרבות בסיסי המידע שהיו קיימים בעת גיבוש תנאי ההסכם, היקפי ההסכם והשפעותיו האפשריות. הביקורת נעשתה במשרד האוצר, ברשות החברות הממשלתיות ובחח”י. בדיקות השלמה נעשו ברשות מקרקעי ישראל (רמ”י) וברשות החשמל. יצוין כי דוח זה אינו עוסק בהסכמות שגובשו ברפורמה עצמה וביישומה.

תמונת מצב העולה מן הביקורת

  • dislike
    גיבוש הסדר נכסים על בסיס רשימת נכסים חלקית - הסדר הנכסים גובש על בסיס מסד נתונים של חח״י אשר כלל את הנכסים המהותיים של החברה בלבד, ללא נכסים תפעוליים משניים רבים. משרד האוצר לא גיבש רשימת נכסים עצמאית מצידו... המשך הליקוי בקובץ המצורף
  • dislike
    היעדר הערכות שווי לנכסים המהותיים המוחזקים בידי החברה - בעת חתימת ההסדר היה בידי המדינה אומדן שווי של 27 נכסים בלבד, מתוך רשימת 220 הנכסים שהעבירה חח״י למדינה. ליתר הנכסים לא בוצעו הערכות שווי רשמיות. לפיכך לא היה בידי המדינה... המשך הליקוי בקובץ המצורף
  • dislike
    למשרד האוצר אין אסטרטגיה לטיפול בהשבת נכסים בעת פקיעת זיכיון - על אף קושי חוזר ונשנה של המדינה לאכוף את עמדתה בדבר זכויותיה בתום תקופת זיכיון ארוכה, משרד האוצר לא גיבש אסטרטגיה לטיפול בסוגיות כאלה. היעדר אסטרטגיה יוצר תמריץ... המשך הליקוי בקובץ המצורף
  • dislike
    הצגה בחסר של עלויות ותועלות הרפורמה במשק החשמל - עלויות הסדר הנכסים נאמדות בכ-2.5 - 2.8 מיליארד ש״ח לפחות. הסדר הנכסים הוא נדבך בלתי נפרד במימון הרפורמה במשק החשמל. עם זאת, משרד האוצר לא כלל את מלוא המשמעויות הכספיות... המשך הליקוי בקובץ המצורף
  • like
    סיום המחלוקת בין חח״י למדינה - הסדר הנכסים מביא לידי סיום מחלוקת ארוכת שנים בין המדינה לחח״י בסוגיית הבעלות על נכסי חח״י.
  • like
    שיפור נוסף במצבה הפיננסי של חח״י - הסדר הנכסים מביא לשיפור במצבה הפיננסי של החברה ובתנאי גיוס ההון. שיפור זה מתווסף על שיפור שנעשה עקב פעולות שנקטה החברה בחמש השנים האחרונות להפחתת התחייבויותיה.
  • like
    יישום הרפורמה במשק החשמל ומיצוי תועלות לציבור - הסדר הנכסים הוא נדבך בלתי מבוטל במימוש הרפורמה הן בהיבט המימוני והן בהיבט של מימוש התחייבויות החברה למכירת תחנות ייצור לגורמים פרטיים. קיימת חשיבות ליישום הסדר הנכסים בד בבד עם יישום הרפורמה.

תרשים התקציר

חברת החשמל החזיקה בשנת 2017 ב-17 תחנות ייצור, 140 תחנות משנה ומיתוג, 900 עמודי חשמל, 13,000 חדרי טרנספורמציה ו-150 אתרים מינהליים ולוגיסטיים.

עיקרי המלצות הביקורת

  • [alt]
    על אגף החשב הכללי (החשכ״ל) ורשות החברות הממשלתיות להחזיק בשגרה ברשימה מלאה של נכסים המוחזקים בידי כלל החברות הממשלתיות הכוללת מידע על מהות הנכס ופרטי השימוש בו.
  • [alt]
    מן הראוי כי רשות החברות הממשלתיות והחשכ״ל יבחנו גיבוש מנגנון לבקרה שוטפת ועדכנית לשווי הנכסים המוחזקים על ידי חח״י כחלופה להיעדר שיקוף בדוחות החברה של שווי הנכסים שנותרו בידיה וכמנגנון לבקרה על מכירה עתידית של הנכסים... המשך ההמלצה בקובץ המצורף
  • [alt]
    על גורמי המדינה וחח״י לוודא כי יושלמו במלואם ההסדרה הכוללת של חלוקת הנכסים והשינוי המבני שסוכם במשק החשמל, זאת כדי להביא להשאת התועלות לשני הצדדים ולצמצום הסיכונים לתועלת הציבור. כמו כן מן הראוי כי בעסקאות עתידיות של המדינה... המשך ההמלצה בקובץ המצורף
  • [alt]
    על משרד האוצר והחשכ״ל לגבש אסטרטגיה להשבת נכסים לידי המדינה בתום זיכיונות ארוכי שנים וכן לגבש כללים לכתיבת זיכיונות עתידיים אשר לא יותירו מקום לפרשנות בנוגע להסדרים עתידיים. כמו כן עליהם לבחון את הצורך בגיבוש מנגנון שיכריע... המשך ההמלצה בקובץ המצורף
  • [alt]
    על משרד האוצר לוודא כי הוא מציג למקבלי ההחלטות תמונת מצב מלאה של עלויות הסדרים או צעדי מדיניות שהוא מבקש לקבל אישור עבורם ולשקפם באופן מדויק גם לציבור.

סיכום

​המדינה, אשר משמשת נאמנת הציבור לעניין ניהול נכסי המדינה, נדרשת לייצג את האינטרס הציבורי באופן מיטבי. אף שההסדר הביא לידי סיום מחלוקת ארוכת שנים בין הצדדים, תוצאותיו אינן מיטביות, והן נבעו מהיעדר מוכנות והיעדר אסטרטגיה סדורה של הממשלה להשבת נכסים מחברות ממשלתיות ומאי-אחידות בהתנהלות המדינה. ראוי להפיק לקחים מן ההסדר הנוכחי כדי לטייב את פעילות המדינה בגיבוש הסדרים דומים בעת סיום זיכיונות בעתיד.