בדוח זה מובאים ממצאי ביקורת במגוון רחב של נושאים שנבדקו ב-11 חברות. לראשונה נכלל בדוח גם פרק על נכסי המקרקעין של ההסתדרות החדשה, לאחר שהחלטתי להפעיל את ביקורת המדינה על גופים הקשורים לה, מכוח סעיף 9(9) לחוק מבקר המדינה, התשי"ח-1958 [נוסח משולב].
הביקורת באל על ובחברת החשמל העלתה כי העסקת קרובי משפחה בשתי חברות אלה היא תופעה רווחת. לפחות ל-13% מעובדי אל-על היו, בשנת 2002, קרובי משפחה שהועסקו בחברה. היקף העסקת הקרובים בכמה קבוצות של עובדים בחברת החשמל הגיע לשיעור גבוה, בין 37% ל-65%; נמצאו עשרות משפחות של עובדים שמנו כל אחת ארבעה קרובים ויותר, ובאחדות אף שישה עד תשעה קרובים מאותה משפחה.
שתי החברות נמנות עם המעסיקים הגדולים במשק, ולמשרות בהן יש ביקוש רב. משרות בחברה ממשלתית הן בגדר משאב ציבורי שיש להקצותו בהתאם להוראות ולכללים הקבועים, בדרך שתביא לבחירה של הכשירים והמתאימים ביותר, אגב מתן שוויון הזדמנויות ובאופן שיבטיח תחרות הוגנת למתמודדים. העסקת קרובי משפחה, שנבחרו בתהליך לא "שקוף" ובלא מתן הזדמנות שווה למועמדים בכוח להתמודד על המשרות, יש בה משום הפרה של נורמות ציבוריות ושל כללי המינהל התקין והיא עלולה להביא למצבים של ניגוד עניינים, עד כדי חשש לפגיעה בטוהר המידות. העסקה כאמור גם אינה מתיישבת עם טובת החברה ועם שיקוליה הכלכליים שמטרתם להשיג את התועלת המרבית לתפעולה, בין היתר, על ידי בחינת מועמדים רבים ככל האפשר כדי לבחור מביניהם את העובדים הטובים ביותר.
הביקורת באל על בעניין סדרי קבלת טייסים הצביעה גם על ליקויים בבקרה על תהליך מיון המועמדים לקורסי טייסים.
בחברת החשמל נבדקו קשרים עסקיים בינה לבין חברה בחו"ל, קשרים שוועד העובדים של החברה היה מעורב בהם. בקשרים עסקיים כאלה יש חשש לטשטוש תחומים וניגוד עניינים בין החברה לוועד ולפגיעה בטוהר המידות.
בבעלותה ובשליטתה של דן, חברה לתחבורה ציבורית בישראל בע"מ, כמה חברות. הקשרים בין דן לבין חלק מהחברות לא התנהלו על פי שיקולים עסקיים בלבד. מאחר שדן מקבלת תמיכה ממשלתית, ראוי שהקשרים בינה לבין החברות יתנהלו על בסיס עסקי בלבד, כדי למנוע את האפשרות שדן תשתמש בכספי התמיכה כדי להיטיב עם חבריה באמצעות חברות שבבעלותם או כדי להיטיב עם חברה שבבעלותה המלאה.
חברת נכסי ההסתדרות (נדל"ן) בע"מ הוקמה כדי לנהל את כל נכסי המקרקעין של ההסתדרות החדשה ושלוחותיה. חלק מהזכויות בנכסים שההסתדרות מחזיקה בהם אינן רשומות במרשם המקרקעין על שמה. נכסים שאין לה זכויות בהם נכללו ברשימות הנכסים שהועברו למשקיעים שונים במסגרת ניסיונות לבצע עסקאות משותפות.
לפי מרבית חוזי החכירה שחתמה ההסתדרות עם מינהל מקרקעי ישראל הוחכרו לה הנכסים למטרה ציבורית מוגדרת, כגון מגרש ספורט, בית ספר או מועדון נוער. לפי אותם חוזים, אם ישתנה השימוש בנכס תתבטל החכירה. למרות זאת, חברת הנכסים העבירה זכויות בנכסים לרוכשים, לשם מימון הוצאותיה השוטפות של ההסתדרות, במטרה שישנו את ייעודם בלי לקבל מראש ובכתב את הסכמת מינהל מקרקעי ישראל להעברת הזכויות ולשינוי הייעוד.
תפקידה העיקרי של מקורות חברת מים בע"מ הוא להקים מתקנים של מפעלי מים ולהפעילם. בשנים האחרונות ביצעה מקורות רק באופן חלקי פרויקטים שתוקצבו בתכניות הפיתוח שלה; בביצוע פרויקטים, בהתקשרויות לביצועם ובניהול התקציבי שלהם נמצאו ליקויים. פרויקטים אחדים, בהיקף של עשרות מיליוני ש"ח, בוצעו אף שלא אושרו בידי נציבות המים. מקורות שהיא הזרוע המבצעת של הרשות למים בשעת חירום, ניצלה רק שיעור קטן מתקציב משק לשעת חירום שעמד לרשותה, ובכך לא מילאה את כל המשימות המוטלות עליה בתחום זה.
בחברת צים חברת השיט הישראלית בע"מ נבדקו עסקאות עם קבוצת עופר, שהחל בשנת 1999 היא בעלת עניין בחברה לישראל, המחזיקה כמעט מחצית ממניות צים. צים לא הקפידה שהליכי האישור של עסקאות בינה לבין קבוצת עופר יעמדו במלוא דרישות חוק החברות.
הדוח כולל פרקים נוספים על חברת תמ"מ תעשיות מזון מטוסים בע"מ בנושא מערכות מידע; על כפר הנוער מבואות ים, שנמצאו בו ליקויים בתחומים מינהליים; על החברה לחקר ימים ואגמים לישראל בע"מ, שהתגלו בה ממצאים בעיקר בתחומי ניהול התקציב והנכסים; וכן על החברה לפיתוח חוף ים המלח, חבל סדום וערד בע"מ, בנושא גביית דמי פיתוח והקמת מכון לטיהור שפכים.
אליעזר גולדברג
מבקר המדינה
ירושלים, תמוז תשס"ג
יולי 2003