רקע כללי
חברת נמל אשדוד בע"מ (להלן - החברה) היא חברה ממשלתית כמשמעותה בחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה-1975 (להלן - חוק החברות הממשלתיות). החברה מעסיקה כ-1,300 עובדים ומחזור הפעילות שלה עולה על מיליארד ש"ח בשנה.
פעולות הביקורת
בחודשים מרץ-דצמבר 2013 בדק משרד מבקר המדינה היבטים בסדרי המינהל ובממשל התאגידי בחברת נמל אשדוד בשנים 2013-2011 . הביקורת נערכה בחברה, ברשות הספנות והנמלים שבמשרד התחבורה (להלן - רספ"ן) וברשות החברות הממשלתיות (להלן - רשות החברות). במהלך שנת 2013 התקבלו במשרד מבקר המדינה תלונות מנכ"ל החברה (אז) מר שוקי סגיס (להלן - המנכ"ל, מנכ"ל החברה) ויו"ר דירקטוריון החברה (אז) מר גדעון סיטרמן (להלן - יו"ר הדירקטוריון) ובהן טענות הדדיות בדבר התנהלות ותפקוד לקויים. במסגרת הביקורת נבדקו הטענות ההדדיות וכן נושאים נוספים. הביקורת לא עסקה בהכרעה בהבדלי הגרסאות בין הצדדים אלא בליקויים שבפעולות החברה ובפעולות מנהליה הבכירים. יודגש כי בתיאום עם המשטרה לא עסקה הביקורת בעניינים נוספים הקשורים לחברה, שכן עלה חשש שהם עלולים להשיק לחקירת משטרה בנושא.
הליקויים העיקריים
ביצוע נמוך של תקציב ההשקעות
1. ביצוע תקציב ההשקעות החדשות של החברה בשנים 2012-2011 היה נמוך מאוד (20%-15%) ובשנת 2013 - בשיעור של 35%; גם ביצוע ההשקעות שאושרו בשנים קודמות לאותן שנים (2013-2011) היה בשיעור 58%-38%. מנכ"ל החברה והנהלתה הוציאו לפועל באופן חלקי ביותר את החלטות הדירקטוריון בדבר ביצוע תקציב ההשקעות, לא ניהלו מעקב אחר ביצוען ולא הוציאו לפועל פרויקטים גדולים אשר היו נחוצים לפיתוחה ולקידומה של החברה. במהלך 2011 ועד לסוף שנת 2012 לא עמד הדירקטוריון על חומרת העניין: לא התייחס לביצועים הנמוכים של תקציב ההשקעות, לגורמים לכך ולהשלכותיהם על תפקוד החברה ועל יעילותה.
2. הנהלת החברה כשלה בתפקודה בכל הקשור להכנת תקציב השקעות רֵאלי וליכולתה לבצע יעדי השקעות ולהוציא לפועל תהליכי רכש מורכבים.
ליקויים בניהול רכש אסטרטגי
1. ממועד החלטת הדירקטוריון לשפץ גוררת ולרכוש גוררת חדשה, דצמבר 2010, ועד דצמבר 2014, שנה לאחר מועד סיום הביקורת, לא שיפצה החברה גוררת, לא רכשה גוררת חדשה או החלה בהליכי מכרז לרכישתה ולא התקשרה עם יועץ מומחה בתחום הגוררות. מצב זה גרם לפגיעה בהמשך תפקודה התקין של החברה ולכך שהחברה לא התאימה את עצמה לגידול במספר האניות הנכנסות לנמל ובגודלן. התנהלות המנכ"ל והסמנכ"ל לתפעול, ים ומסופים מר אלדד וקסמן (להלן - סמנכ"ל התפעול) בעניין רכישת הגוררת הייתה כושלת, ויכולתה של החברה להתמודד עם תהליכי רכש של ציוד מקצועי מורכב שערכו הכספי רב מוטלת בספק.
2. אף שרכישת סימולטור מנופים עשויה הייתה לתרום להגברת התפוקה, לשיפור מיומנות המנופאים ולהגברת הבטיחות, ניהלה החברה את התהליך לרכישתו במשך כמה שנים, באופן לא ממוקד ומסורבל ולא הניב תוצאות.
3. כבר בשנת 2009 התעורר הצורך להסב חלק מרציף המיועד למטען כללי (רציף 21), ואשר מנוצל באופן חלקי, לרציף מכולות שינוצל באופן מיטבי ויוביל להגדלת נפח הפעילות של הנמל. על אף האמור, ועל אף בקשות של רספ"ן משנת 2010 בעניין, התמהמהה החברה בקידום הסבת הרציף מול רספ"ן ולא ערכה בדיקות מקיפות לבחינת הכדאיות הכלכלית של ההסבה וההיתכנות ההנדסית-תפעולית שלה. רק בחודש יולי 2013 הגישה החברה לרספ"ן חוות דעת בנושא הסבת רציף 21 לרציף מכולות.
4. במקרים שנבדקו הפנה יו"ר הדירקטוריון מציעים פוטנציאליים לגורמים בתוך החברה לאחר שהחברה החלה בתהליכי רכש, דבר שלא היה ראוי לעשותו. יצוין כי עד מועד סיום הביקורת לא סיימה החברה את תהליכי הרכש. זאת ועוד, במקרים שנבדקו נקט היו"ר פעולות שהן בתחום הניהול השוטף של החברה וכן קיבל החלטות על דעת עצמו מבלי לשתף את חברי הדירקטוריון.
הליכי התקשרות והתקשרות עם יועצים בניגוד לסדרי מינהל תקינים
1. הדירקטוריון תקצב הליך התקשרות עם יועץ למיתוג אסטרטגי לשם ניתוח זירת התחרות של הנמל ולשם ניתוח חסרונותיה ויתרונותיה של החברה. הנהלת החברה החליטה לעצור את ההליך בלי שקיבלה את אישור הדירקטוריון לכך ובלי שהציגה לפניו את הנימוקים להחלטתה.
2. יו"ר הדירקטוריון פעל להתקשרות החברה עם גורם חיצוני בתחום סדנאות פרישה לעובדים, שלא במסגרת הליך התואם את נוהלי החברה.
גיוס עובדים והצעות לתשלומי שכר בלתי תקינים
1. ראש מטהו של יו"ר הדירקטוריון מר דניאל חלפין (להלן- ראש המטה) הציע כמועמדת לתפקיד של מתאם ביקורים וסיורי אח"מים בחברה את שמה של חברת מרכז ליכוד אשר אין לה השכלה קודמת או ניסיון בתחום התקשורת. החברה יצרה עבורה באופן מלאכותי תפקיד אשר לא היה קיים בעבר ואף לא אויש עד למועד סיום הביקורת, ואף נקבה בשכר החורג (פי שניים) מהשכר שנקבע לעובדים דרך חברת כוח אדם; הכוונה לקבל את המועמדת לתפקיד נבעה לכאורה משיקולים זרים. יצוין כי בסופו של דבר בשל לחצי ועדי העובדים לא הועסקה מועמדת זו בחברה.
2. ראש המטה העביר למנכ"ל רשימת שמות של שישה מועמדים למכרז לאיתור סוורים. הרשימה כללה את שם בנו של ראש המטה; עקב בכירותו יש בפעולה זו התערבות פסולה בהליכי מכרז, אף כי הודיע מראש שאם בנו ייבחר - הוא יתפטר מעבודתו בנמל.
ליקויים באיוש משרות בהנהלת החברה ובפעילות המוסדות המנהליים
1. אף שסמנכ"ל כספים ויועץ משפטי הם תפקידים מרכזיים בחברה והכרחיים לפעילותה התקינה, לא מינתה הנהלת החברה עובדים קבועים למשרות הללו במשך כשנתיים, והדירקטוריון ורשות החברות לא פעלו לקידום הנושא במשך כשנה.
2. שר האוצר, שר התחבורה והבטיחות בדרכים ורשות החברות לא מינו יו"ר לדירקטוריון ולא אישרו מינוי כזה בין יוני 2011 לבין מאי 2012. זאת ועוד, מאז פרישתו של מר סיטרמן במאי 2014 לא מונה יו"ר דירקטוריון חדש לחברה. כמו כן, בניגוד לקבוע בתקנון החברה, בשלוש השנים האחרונות לא מינו השרים שלושה דירקטורים שהם עובדי מדינה.
3. האספה הכללית של החברה לא התכנסה במשך שלוש שנים, מדצמבר 2010 ועד למועד סיום הביקורת בדצמבר 2013.
ההמלצות העיקריות
1. על דירקטוריון החברה לפעול לשיפור הפיקוח והמעקב השוטף אחר ביצוע תקציב ההשקעות של החברה ואחר פעולותיה.
2. על הנהלת החברה לעמוד על ביצוע תהליכי רכש יעילים, ממוקדים ולא ממושכים, שישמרו בהם עקרונות השוויון והתחרות ההוגנת.
3. על רשות החברות לדאוג לאיוש מלא של הדירקטוריון. כמו כן, על דירקטוריון החברה ועל רשות החברות לדון בממצאים ולנקוט את הפעולות המתחייבות כדי למנוע את הישנות הליקויים.
סיכום
חברת נמל אשדוד היא חברה ממשלתית המשמשת שער כלכלי חשוב למדינת ישראל. על החברה לשמור על כל כללי הממשל התאגידי ולהתנהל בצורה תקינה ויעילה.
המנכ"ל וחלק מסגניו לא מילאו את תפקידם כראוי, הזניחו תהליכי רכש שהיו באחריותם וניהלו אותם בצורה לקויה ביותר; הם ביצעו באופן חלקי ביותר את תקציב ההשקעות ובחלק מהמקרים העדיפו להעביר זאת לחברת נמלי ישראל, פיתוח ונכסים בע"מ (חנ"י). גם הדירקטוריון לא מילא את תפקידו כמפקח על פעולות החברה, שכן לא בוצעו תהליכי רכש (רכש ושיפוץ גוררות, רכש סימולטור והסבת רציף 21) ותקציב ההשקעות בוצע באופן חלקי בלבד. יו"ר הדירקטוריון נקט פעולות שהן בתחום סמכות הניהול השוטף של מנכ"ל החברה בכמה מקרים שפורטו בדוח הביקורת. גם רשות החברות לא ניהלה מעקב ראוי אחר איוש משרות בכירות ולא פעלה למינוי דירקטורים ולכינוס האספה הכללית.
משרד מבקר המדינה רואה בחומרה את התנהלות החברה בנושאים אלה ומעיר לחברה ולרשות החברות כי התנהלות בלתי תקינה של ההנהלה הבכירה ופגיעה בסדרי הממשל התאגידי שלה מקשים על תפקוד החברה ועל יכולתה להשיג את מטרות הקמתה.