שירותי בריאות השן

​רקע כללי

שיניים שאינן מטופלות כראוי משפיעות על התפקוד הכללי של האדם ועלולות לגרום לפגיעה בריאותית מקיפה. הנטל הכלכלי והבריאותי של מחלות חניכיים ועששת (הן על הפרט והן על מערכת הבריאות) עשוי להיות גבוה מהנטל שנגרם ממחלות אחרות שמטופלות במסגרת סל הבריאות. בשנת 1994, כאשר נחקק חוק ביטוח בריאות ממלכתי התשנ"ד-1994 (להלן - החוק), הושאר תחום רפואת השיניים מחוץ לחוק, ולמעט אוכלוסיות ייחודיות כגון חולים אונקולוגיים לא הוטלה על קופות החולים האחריות לספק שירותים דנטליים למבוטחים. כך הונצח מצב שלפיו קיימת הפרדה בין הבריאות הכללית לבין בריאות הפה והשיניים. בישראל קיימת מערכת ענפה ומפותחת של רפואת שיניים, אך השירותים הללו אינם נחלת הכלל, וזוכים בהם רק אלו שיכולים ושמוכנים לשלם בעבורם.

יצא שעד לשנת 2010 כמעט כל שירותי בריאות השן מומנו באופן פרטי בידי משקי הבית, וההוצאה בעבור שירותים אלו היוותה מרכיב ניכר בהוצאה של משקי הבית לבריאות. כמו כן שירותי בריאות השן בישראל התנהלו בעבר בחוסר יעילות: ההוצאה על שירותים אלה הייתה גבוהה ביחס למדינות ה-OECD, ואף התחלואה בתחום זה הייתה גבוהה יותר.

החל מיולי 2010 הוכללו שירותי בריאות השן לילדים בסל הבריאות והדבר נעשה בהדרגה, על פי גיל הילדים. נכון לינואר 2015 הזכאות היא לכלל הילדים עד גיל 12. בשנת 2013 כ-1.9 מיליון ילדים היו זכאים לשירות. נוסף על כך, נותנות קופות החולים במסגרת התכניות לשירותי בריאות נוספים (להלן גם - השב"ן) הנחות לטיפולי שיניים לילדים עד גיל 18. בסוף 2012 היו רשומים בישראל כ-10,500 רופאי שיניים ו-928 רופאים מומחים בתחומי רפואת השן. האגף לבריאות השן (להלן גם - האגף) במשרד הבריאות אחראי לשפר את בריאות השיניים של האוכלוסייה באמצעות פעולות מניעה, חינוך לבריאות השן, הבטחת איכות טיפולי השיניים, קביעת סטנדרטים והנחיות בתחום זה, פיקוח מקצועי על מרפאות ושירותים ועוד.

פעולות הביקורת

בחודשים דצמבר 2013 - אוגוסט 2014 בדק משרד מבקר המדינה היבטים בנושא בריאות השן. בין השאר נבדקו ההיקף וההכשרה של כוח האדם הדנטלי כולל השתלמויות המשך; מתן טיפולים לילדים במסגרת סל הבריאות; שירותי רפואה מונעת לתלמידים; צילומי שיניים במכשירי קרינה; בקרות במרפאות שיניים; טיפולי שיניים לאוכלוסיות חלשות - לנזקקים ולקשישים; וסוגיות מבניות באספקת השירותים: הליכי הקמת התאגיד הייעודי לבריאות השן וכן המבנה הארגוני של אספקת שירותי בריאות השן בקופות החולים. חלק מנושאים אלו כבר נבדקו בעבר . הבדיקה נעשתה במשרד הבריאות (להלן גם - המשרד); בארבע קופות החולים: שירותי בריאות כללית (להלן - הכללית), מכבי שירותי בריאות (להלן - מכבי), קופת חולים מאוחדת (להלן - מאוחדת), לאומית שירותי בריאות (להלן - לאומית); במחלקות פה ולסתות במרכזים הרפואיים: סורוקה, מאיר, רמב"ם, תל אביב (איכילוב) ושיבא. בדיקות השלמה נעשו במשרד האוצר ובהסתדרות לרפואת שיניים (להלן גם - הר"ש).

הליקויים העיקריים

משרד הבריאות - מצב התחלואה וכוח האדם הדנטלי

מצב התחלואה בישראל

למשרד אין בסיס נתונים אפידמיולוגי  רחב היקף, שביכולתו לשקף נאמנה את מצב התחלואה בתחום השיניים בישראל. כך למשל ממצאי צה"ל משנת 2013 מעידים על מצב שיניים לא תקין של 28% מאוכלוסיית הלוחמים. משרד מבקר המדינה העיר על היעדר הנתונים כבר בשנת 2005.

תכנון כוח אדם, תחומי מומחיות ברפואת שיניים ועלות ההכשרה

1. אין למשרד הבריאות מידע על מספר רופאי השיניים הפעילים בארץ, ואין לו רישום מסודר של כל נותני השירות כולל עדכון לגבי גילם ומקום עיסוקם; כמו כן אין בידיו מידע החיוני לתכנון נכון של כוח האדם - רופאי שיניים, שינניות וטכנאים.

2. בסוף שנת 2009 רק כ-8% מבעלי הרישיון לעסוק ברפואת שיניים עד גיל 65 היו מומחים. לשם השוואה 22% מרופאי השיניים בארה"ב הם מומחים. השיעור נמוך במיוחד בששה מתוך תשעה תחומי התמחות ובהם שלושה תחומים בעלי מאפיינים ציבוריים: רפואת שיניים ציבורית, רפואת הפה ופתולוגיה אורלית ובתת-ההתמחות לשיקום פנים ולסתות . משרד הבריאות לא הגדיר את צורכי האוכלוסייה בכל הנוגע לכל אחד מתחומי המומחיות של רפואת השיניים, ועל כן הוא לא קבע מהו מספר המומחים הנדרש בכל אחד מהתחומים הללו.

3. המשרד גם לא מצא פתרון לבעיית הכשרת המומחים, ובעיקר בנושא מקומות ההתמחות ועלויות ההתמחות. כך למשל בשמונה מתוך תשעה סוגי ההתמחות בתחום רפואת השן המשרד איננו מקצה תקנים למתמחים.

4. עלותה הגבוהה של ההתמחות ברפואת שיניים עלולה לגרום להפליה בין רופאי שיניים מבוססים ובין רופאי שיניים שמצבם הכלכלי לא מאפשר להם את ההתמחות.

השתלמויות לרופאי שיניים והיעדר הכשרה מספקת להשתלות שיניים

חידוש רישיון

בישראל רופאי השיניים אינם נדרשים לחידוש רישיונם, ומשרד הבריאות אינו עוקב אחר השתלמות של רופא שיניים שאינו מועסק במסגרות שבהן נהוגה שגרת השתלמות. משרד הבריאות הוציא הנחיה להשתלמויות, אולם הותיר אותה ללא מנגנון אכיפה ופיקוח. מבקרות של משרד הבריאות במרפאות שיניים תאגידיות ובמרפאות שיניים שנותנות טיפולים לילדים במסגרת סל הבריאות עולה שבעלי מרפאות אינם מקיימים את הנוהל בנושא ההשתלמויות או שהם מקיימים אותו באופן חלקי.

השתלות שיניים

הועלה כי למרות החשיבות בכך שפעולות של השתלות שיניים יבוצעו בידי רופא שעבר הכשרה מתאימה כדי למנוע מהמטופל סבל וסיבוכים מיותרים, הרי שחובה כזאת אינה חלה בפועל.

טיפולי שיניים לילדים

שירותי בריאות השן לילדים הניתנים במסגרת סל הבריאות

הרפורמה שהחלה רק בשנת 2010 הביאה לכך שכשליש מהילדים בני שנתיים עד 12 מיצו את זכותם לקבלת טיפולי שיניים חינם במסגרת הסל בשנת 2013; שיעור הילדים בני 10-6, הגיל שבו מתחלפות שיני החלב, שמיצו זכות זו הגיע בשנת 2013 ל-46.5%.

מעקב אחר הכללת שירותי בריאות השן בסל

נוכח הכללת שירותי בריאות השן לילדים בסל הבריאות בשנת 2010, מועצת הבריאות  הקימה ועדת מעקב כדי לבחון את קליטת השירות, את הטמעתו בקופות וסוגיות הקשורות בעלויותיו, לרבות נושא ההשתתפויות העצמיות והשפעתן על ההיענות לשירות. המועצה לא קבעה מועד לסיום עבודת הוועדה, ומאז אפריל 2012 ועד למועד סיום הביקורת (יותר משנתיים) היא לא התכנסה. בדצמבר 2014 הוועדה ביקשה לקבל נתונים נוספים. אין בידי המשרד נתונים שיסייעו להעריך אם התוספות התקציביות שניתנו לקופות החולים אכן הולמות את הצרכים שהן נועדו לענות עליהם. לטענת מכבי הסכום שניתן לה אינו מספק, והיא נקלעה לגירעונות.

פערים בין עלויות לתקצוב

1. לטענת הקופות קיימים פערים גדולים בין מחירון המשרד, המשמש את בתי החולים, לבין מחירוני הקופות לכן כאשר מבוטח מקבל בבית החולים טיפול שמתבצע גם בקופה, נאלצת הקופה לשלם לבית החולים מחיר גבוה מהמחיר שהייתה אמורה לשלם.

2. חלוקת תקציב טיפולי שיניים לילדים בין הקופות לוקה בחסר ואינה מתחשבת במספר הילדים בכל קופה, אלא היא מתבצעת בהתאם לנוסחה לחלוקת כספי סל הבריאות בין הקופות. ליקוי כזה עלול לתרום לגירעונות של קופות החולים.

"שירותי בריאות השן" בגנים ובבתי הספר

1. עד נובמבר 2014 - 40 מתוך 257 רשויות (%16) לא נתנו את "שירותי בריאות השן" בבתי הספר ובגנים. כתוצאה מכך עשרות אלפי תלמידים וילדי גנים אינם נחשפים להדרכה וחינוך לרפואה מונעת, החיוניות למניעת מחלות, וכן להכוונה לקבלת שירותים לטיפול בבריאות השן במסגרת הסל.

2. יש מחלוקת בין מומחים על יעילות השיטה של הפעלת "שירותי בריאות השן" בבתי הספר ובגנים.

מחלקת כירורגיית פה ולסתות בבתי החולים

בארבעה מתוך 14 המרכזים הרפואיים שבהם קיימות מחלקות כירורגיית פה ולסתות, חסרים מומחים; בחלק ממרכזי הטראומה בארץ אין תורן 24 שעות. המשרד קבע כי יש צורך במחלקת פה ולסתות בבתי חולים נוספים, אולם מחלקות אלו לא הוקמו. כך למשל אין לתושבי הדרום מענה מספק בתחום פה ולסתות בבית החולים סורוקה, והם נאלצים לפנות לצורך כך לבית החולים ברזילי או לבתי חולים אחרים במרכז.

פיקוח ובקרה של משרד הבריאות על מרפאות שיניים ומכוני צילום

היעדר פיקוח ובקרה על מרפאות שיניים פרטיות

שלא כמו מרפאות השיניים התאגידיות והמרפאות שנותנות שירותים במסגרת סל הבריאות, המפוקחות על ידי משרד הבריאות או הקופות, המשרד אינו מפקח על רופאי השיניים הפרטיים שלא התקשרו עם קופות החולים, אף שעולה חשש שיש במרפאות שהם מפעילים ליקויים חמורים.

בקרות קופות החולים על ספקי השירות שלהן

משרד הבריאות לא קבע תקן לתדירות הבקרות שעל הקופות לבצע אצל ספקי שירותי בריאות השן שלהן, ועל כן תדירות הבקרות בכל אחת מהקופות שונה: במאוחדת מבוצעות בקרות בודדות מדי שנה בשנה, ובשאר הקופות התדירות גבוהה יותר. רק בשנת 2014 גיבש המשרד חוזר מעודכן המתייחס לבקרות שעל קופות החולים לבצע; בינואר 2015 היה החוזר במעמד של "טיוטה".

בקרה של המשרד על מכשירי קרינה

לצילומי רנטגן נלווית קרינה, העשויה להיות מזיקה, ולכן חשובה הבקרה על פעילותם של מכוני הרנטגן ; ואולם בקרי היחידה הארצית לקרינה של משרד הבריאות אינם בודקים שצילומים במכונים לצילומי רנטגן דנטליים נעשים רק על פי דרישת רופא, בהתאם לאמור בנוהלי המשרד. הבעיה העיקרית היא בצילומי  C.T. שכרוכים בקרינה גבוהה.

טיפולי שיניים לנזקקים ולקשישים

בריאות לקויה של שיני נזקקים וקשישים

למרות המלצות מבקר המדינה משנת 2005 משרד הרווחה לא מיפה את האוכלוסייה הנזקקת, לא העריך את ההוצאה התקציבית הנדרשת לטיפול בנזקקים (ובהם קשישים); וממילא לא הביא מידע זה לממשלה לצורך קבלת החלטה על אופן יישום הסיוע להם. מהנתונים המעטים הקיימים אפשר לומר כי מצב בריאות השיניים של הקשישים בארץ לפני כעשור היה גרוע יחסית למדינות מערביות, ונוכח היעדר פעולות ייחודיות לתיקון מצב זה, סביר כי המצב במועד סיום הביקורת דומה.

סוגיות תאגידיות בתחום בריאות השן

תאגיד ייעודי לרפואת שיניים

ביולי 2010 תוקן חוק ביטוח בריאות ממלכתי, דבר שאִפְשֵר להכיר בחברה לתועלת הציבור (חל"צ) כתאגיד ייעודי לרפואת השיניים שבסל. מטרת הקמת תאגיד ייעודי היא להגביר את התחרות בתחום מתן טיפולי השיניים שבסל ולשפר את השירות ואת הנגשתו לציבור. ואולם מאז חוקק החוק, לא נמצא תאגיד העומד בתנאים להקמת "תאגיד ייעודי". ייתכן שמכלול התנאים להקמת התאגיד מהווה חסם להקמתו. הדעות חלוקות לגבי הצורך בו.

המבנה הארגוני-תאגידי-חשבונאי של קופות החולים בתחום בריאות השן

קיים שוני מהותי בין כל ארבע קופות החולים בכל הנוגע למבנה הארגוני-תאגידי-חשבונאי שלהן בתחום בריאות השן: מכבי מספקת את מרב השירותים באמצעות מרפאות השיניים של רשת מכבידנט בע"מ, חברה פרטית בבעלות מלאה של מכבי אחזקות בע"מ ; הכללית מספקת את השירותים באמצעות ש.ל.ה - שירותי רפואה בע"מ ; מאוחדת מפעילה את מרפאות השיניים שלה ישירות באמצעות אגף ייעודי בקופה; ולאומית מספקת את השירות באמצעות ספקי חוץ. משרד הבריאות החל בשנת 2013 לבחון את קשרי הכללית ומכבי עם התאגידים הקשורים אליהן בתחום בריאות השן, ועדיין לא סיים את הבדיקה.

ההמלצות העיקריות

מצב התחלואה וכוח האדם בתחום השיניים

על משרד הבריאות להקים בסיס נתונים אפידמיולוגי רחב היקף, שיוכל לשקף נאמנה את מצב התחלואה בתחום השיניים בישראל. על משרד הבריאות, בשיתוף המועצה המדעית של ההסתדרות לרפואת שיניים, לקבוע מהו מספר המומחים ברפואת שיניים הנחוץ בכל תחום התמחות ולפעול נמרצות להגדלת מספרם של המומחים, בייחוד בתחומים שבהם קיים שיעור נמוך במיוחד במומחים. מן הראוי שהגורמים הרלוונטיים, ובהם משרד הבריאות, משרד האוצר והמועצה להשכלה גבוהה, ידונו בהסדרים אפשריים לסיוע במימון התמחויות ברפואת שיניים.

השתלמויות לרופאי שיניים

על המשרד לפתח מנגנון שיאפשר לו לאכוף את חובת ההשתלמויות בקרב רופאי השיניים, ובכך יובטח הצורך בריענון ובעדכון של ידיעותיהם, והם ייחשפו לחידושים בתחום בריאות השן.

חידוש רישיונות

על המשרד לשקול לחייב את רופאי השיניים לחדש את רישיונם בפרקי זמן שייקבעו על ידו.

היעדר הכשרה מספקת לביצוע השתלות שיניים

על המשרד לשקול לפעול יחד עם המועצה המדעית כדי לחייב רופאים שעוסקים בהשתלות שיניים לעבור הכשרה מתאימה. צעדים אלו חיוניים במיוחד נוכח סיבוכים שעלולים לגרום למטופלים נזקים קשים ואף בלתי הפיכים. עד שתוגדר חובת ההכשרה ראוי שמשרד הבריאות בשיתוף הגורמים המקצועיים ובהם המועצה המדעית יביאו לידיעת הציבור בפרסומים קבועים, כי חיוני שרק רופאים שעברו הכשרה מתאימה יבצעו את טיפולי השיניים המורכבים.

שירותי בריאות השן לילדים

1. שיעור מיצוי: על משרד הבריאות לפעול להנגשת המידע בעניין הזכאות לטיפולי שיניים לילדים לכל פלחי האוכלוסייה, וכן להורות לקופות החולים לנקוט פעולות יזומות על מנת להעלות את שיעור המיצוי של הזכאות האמורה. יש לפעול בעניין זה בעיקר בקרב מגזרים שאינם נחשפים באופן תדיר לאמצעי התקשורת הישראליים - המגזר החרדי והמגזר הערבי.

2. תקצוב: על משרדי הבריאות והאוצר לבחון את הטענות שהעלו הקופות בקשר לתקצובן במהלך דיוני חלוקת התקציב לקופות.

תכנית בריאות השן לתלמיד

על משרד הבריאות, מרכז השלטון המקומי ומשרד החינוך לעמוד על כך שמרכיבי תכנית בריאות השן לתלמיד יהיו יעילים ונגישים לכלל התלמידים, וכי תרומת התכנית תהיה הולמת.

מחלקות כירורגיית פה ולסתות בבתי החולים

על משרד הבריאות בשיתוף בתי החולים להשלים בהקדם את תכנית הפיתוח של מחלקות כירורגיית פה ולסתות בבתי החולים.

בקרות משרד הבריאות על מרפאות שיניים

1. בקרה על מרפאות שהתקשרו עם קופות החולים: על משרד הבריאות לוודא שמנגנוני הבקרה שהקופות מפעילות על המרפאות שהן מתקשרות איתן הם תכליתיים ואפקטיביים, וכי הם כוללים מערך דיווח על תיקון הליקויים.

2. נקיטת אמצעים בידי המשרד: אם יימצאו ליקויים חמורים, בייחוד בביקורות חוזרות, ראוי שהמשרד ישקול נקיטת אמצעים כנגד הרופא שחרג מהנהלים; בכך יממש המשרד את הסמכויות שניתנו לו בפקודת רופאי השיניים.

3. פיקוח ובקרה על השוק הפרטי: ממצאים חמורים שעלו מבקרות משרד הבריאות על מרפאות שהקופות התקשרו עמן מעידים שסביר שגם במרפאות השיניים הפרטיות שלא התקשרו עם קופות החולים יש ליקויים חמורים. העובדה שהשוק הפרטי של מרפאות השיניים מתנהל ללא כל בקרה ופיקוח מצד המשרד או מצד כל גורם אחר - עלולה להוות סיכון לציבור. ראוי שמשרד הבריאות יחיל ביקורת על מרפאות השיניים הפרטיות שלא התקשרו עם קופות החולים.

טיפולי שיניים לקשישים ולנזקקים

נוכח העובדה שקשישים ונזקקים רבים אינם יכולים להרשות לעצמם לעבור טיפולי שיניים בגלל מחירם, הם מסתובבים ללא שיניים, והדבר גורם לעיוות של הפה והפנים. הדבר פוגם ביכולתם לאכול ופוגע בכבודם. (א) קשישים: ראוי שהממשלה תשקול את האפשרות למתן טיפולי שיניים לקשישים ואת היקפם. (ב)  נזקקים: על משרד הרווחה להוביל את ביצועה של עבודת מטה משותפת עם משרד הבריאות, קופות החולים והרשויות המקומיות, לגיבוש מתכונת למתן סיוע בטיפולי שיניים לנזקקים.

מדובר לא רק בבריאות הציבור, אלא גם בשמירה על כבודו של האדם.

מבנה תאגידי ותאגיד ייעודי

1. תאגיד ייעודי: נוכח חילוקי הדעות החריפים בעניין הקמת התאגיד הייעודי יש מקום שמשרדי הבריאות והאוצר יבחנו בשנית את הצורך בתאגיד זה וכן את מכלול התנאים הנדרשים להקמתו ולהפעלתו.

2. מבנה ארגוני/תאגידי/חשבונאי בקופות החולים: על משרדי הבריאות והאוצר להשלים את בחינת השוני המהותי במבנה הארגוני/תאגידי/חשבונאי בין ארבע קופות החולים בתחום בריאות השן לאחר הכנסת טיפולי השיניים לילדים לסל הבריאות ב-2010 ואת ההשלכות של שוני זה על מתן השירות והאיתנות הפיננסית של הקופות.

סיכום

שיניים שאינן מטופלות כראוי משפיעות על התפקוד הכללי של האדם ועלולות לגרום לפגיעה בריאותית מקיפה. אין המדובר בנזק בריאותי בלבד, אלא גם באיכות חייו של האדם ובכבודו. ההוצאה על רפואת שיניים מהווה מרכיב ניכר מסל הבריאות המשפחתי; מחקרים הצביעו על כך שאוכלוסיות קשות יום הן הראשונות המוותרות על טיפולי שיניים וזאת בשל מצוקתן הכלכלית. משמעות הדבר היא שטיפולי שיניים הם נחלתם של מי שידם משגת. הזכות לבריאות היא חלק מזכויות האדם הבסיסיות; ומאחר שבריאות השן נגזרת מהזכות לבריאות, ניסו גורמים שונים במשך שנים להכניס את טיפולי השיניים לסל הבריאות; ואולם עד כה הצליח משרד הבריאות להכניס את טיפולי השיניים לסל רק בנוגע לילדים עד גיל 12, והנתונים מלמדים שכשליש מהילדים האמורים ממצים שירות זה. משרד מבקר המדינה רואה בחיוב את הכנסת טיפולי השיניים לילדים לסל, פעולה שוועדת השופטת נתניהו המליצה עליה כבר בשנת 1990 .

לעיקר הליקויים שעלו בדוח זה אחראי משרד הבריאות; למשרד אין מידע על אודות מצב התחלואה של האוכלוסייה, דבר הפוגע ביכולתו לתכנן את היקף השירות שעליו לתת, וכפועל יוצא פוגם ביכולתו לקבוע את מסגרת המשאבים הנדרשת לשם כך, לרבות כוח האדם המקצועי הנדרש. בדוח עלו גם ליקויים בנושא הכשרת כוח האדם בתחום בריאות השן, אשר עלולים להגיע לכדי גרימת נזק לציבור. כמו כן נמצאו ליקויים בהפעלת השירות, לרבות בתחום המניעה. ליקויים עלו גם בנוגע לבקרה שמפעילים המשרד וקופות החולים על טיפולי השיניים, בכל אחד מהיבטי השירות שניתן לציבור.

על משרד הבריאות לשכלל את שליטתו במידע על אודות תחום בריאות השן ולהבטיח שהוא יהיה שלם ואמין, ולצורך כך עליו להקים מאגר מידע אמין של כלל מקצועות בריאות השן; על המשרד להיערך להכשרת כוח אדם דנטלי בהיקף ההולם את התחזית בדבר צורכי האוכלוסייה, הן מבחינת היקפה והן מבחינת פיזורה; עליו להבטיח רמה נאותה של הכשרת כוח אדם זה ולאכוף את החובה המוטלת עליו לפעול על פי כל הכללים שנקבעו בחוקים ובהוראות. על משרד הבריאות להגביר את פעולותיו שנועדו להבטיח כי ילדי ישראל יממשו הלכה למעשה את שירותי בריאות השן אשר להם הם זכאים על פי חוק; לשם כך עליו להיות פרו-אקטיבי וליזום פעולות להפצת מידע בדבר חשיבות השמירה על בריאות השן ובדבר זכות הציבור לקבל מידי המדינה את השירות שיסייע לו בכך.

קשישים רבים אינם יכולים להרשות לעצמם לבצע טיפולי שיניים בגלל מחירם. עקב היעדר הטיפול מאבדים קשישים אלה שיניים, והדבר גורם לעיוות הפה והפנים שלהם, פוגם ביכולתם לאכול ופוגע בכבודם. מבקר המדינה מעיר כי ראוי שהממשלה תשקול את האפשרות למתן טיפולי שיניים לקשישים ואת היקפם. כן ראוי שמשרד הרווחה יוביל עבודת מטה משותפת עם משרד הבריאות, קופות החולים והרשויות המקומיות לגיבוש מתכונת לסיוע בטיפולי שיניים לנזקקים. מדובר לא רק בבריאות הציבור אלא גם בשמירה על כבודו של האדם.

בריאות השן היא אחד הגורמים המשפיעים על איכות חיי הפרט כמו גם על כבודו, לכן חשוב שמשרד הבריאות וקופות החולים ילמדו את הממצאים של הדוח ויפעלו לתקן את הליקויים שעלו ממנו.