ריכוז ממצאים
אחזקת המחנות בצה"ל כוללת את אחזקת המבנים, התשתיות והמערכות המשולבות בתפעולם של מתקנים ומחנות, כגון מעליות ומערכות מיזוג אוויר. פקודות הצבא הדנות בבינוי, מקרקעין ואחזקה מתייחסות לארבע קבוצות עיקריות: בינוי חדש ושינויים, בדק, אחזקה מונעת ואחזקת שבר. משרד מבקר המדינה בדק את התכנון והביצוע של האחזקה בצה"ל בכלל, ובאמצעות יחידות הבינוי בפרט, ואת מצב המבנים, התשתיות והמערכות בצה"ל. פירוט הממצאים מובא בהמשך, להלן עיקריהם:
המחסור במשאבים מאפשר לתת מענה רק לכ-50%-40% מכלל צורכי אחזקת המחנות בצה"ל, כפי שנקבעו על פי מדדים של אג"ת ושל חיל האוויר וביחס למודל אחזקה המקובל בעולם. כתוצאה מכך, פועל צה"ל על פי מדיניות המכונה "אחזקת שבר" - אחזקה מיידית לתיקון תקלות המשבשות את שגרת היחידה ותפקודה. כך יוצא, שחלק גדול מהמבנים, התשתיות והמערכות אינם מקבלים טיפול מונע ומתוכנן, ומצבם מדרדר עד הצורך לבצע בהם עבודות שיפוץ מקיפות בעלות גבוהה.
חל צמצום בכוח האדם ובמשאבים האחרים שהועמדו לרשות יחידות הבינוי. עקב כך חלה פגיעה ביעילות עבודתן וברמתן המקצועית, והן מתקשות לעמוד בתכניות העבודה. כך יוצא, בין היתר, שביקורות על מצב המבנים בצה"ל (יציבות ותקינות), שאמורות יחידות הבינוי של צה"ל לקיים במחזוריות של חמש שנים, נעשות רק בכ-50% מההיקף הנדרש על פי הפקודות.
המחסור במשאבים פגע גם בתחומים נוספים בעלי משמעות בטיחותית, כמו גיזום עצים וריסוס עשבי בר; ואחזקת תמרורים להסדרת התנועה במחנות צה"ל.
ברשות גורמי המטה והביצוע בתחום הבינוי אין נתונים מעודכנים על היקף הנדל"ן בצה"ל. בסיס הנתונים על מצב הנכסים אינו שלם; לכן אין בסיס הולם לקבלת החלטות על מדיניות הטיפול בהם - אחזקה מונעת מול אחזקת שבר וכל המשתמע ממנה, וקביעת העיתוי לשיפוץ.
מערכות המידע הממוחשבות, המשמשות לריכוז נתונים על מערך הנכסים ולניהול מערך הבינוי והאחזקה במערכת הביטחון, הינן בדרך כלל מיושנות מבחינה טכנולוגית, ואינן מספקות את הכלים הדרושים לניהול המידע ולתמיכה בתכנון ובניהול הפעילות השוטפת של מערכי הבינוי והאחזקה. מספר גופים במשרד הביטחון ובצה"ל עוסקים במקביל באפיון ובהקמה של מערכות חדשות, ללא שערכו בחינה מעמיקה לאפשרות של שיתוף פעולה ביניהם.
במערך הבינוי בצה"ל מבוצעות עבודות בדק ובינוי חדש בהיקף כספי ניכר, בלי שנקבעו אמות מידה להחלטה מי יהיה המבצע: גורמי צה"ל או קבלן אזרחי.
במחנות צה"ל ישנם מבנים המהווים סיכון בטיחותי. לחלקם קבעו הגורמים המוסמכים לכך במרכז בינוי או ביחידות הבינוי, שיש להורסם. אף על פי כן, חלק מהמבנים המיועדים להריסה לא פונו כלל, ובאחרים נמשך השימוש בלי שתוקנו המפגעים הבטיחותיים; וגם אלה שפונו, לא כולם נהרסו.
הנתונים המלאים מובאים בקובץ המצורף מעלה