לוגו מדינת ישראל
ספריית הפרסומים משרד מבקר המדינה ונציבות תלונות הציבור

מסוף חדש בנתב"ג - העסקת יועצים

תקציר

פעולות ביקורת 

בינואר 1994 אישרה הממשלה את ההקמה של מסוף הנוסעים החדש בנמל התעופה בן גוריון - נתב"ג 2000. רשות שדות התעופה הקימה מינהלת מיוחדת לטיפול בתכנון המסוף והקמתו. במשרדי המינהל שבנתב"ג נבדקו ההתקשרויות עם גופים חיצוניים בארץ ובחו"ל לביצוע עבודות תכנון, ייעוץ, ניהול ופיקוח.

נבדק מינוי פוליטי של עובד במינהלת נתב"ג 2000 (ראה הפרק "מינויים פוליטיים ובלתי תקינים").

ריכוז ממצאים

נמל התעופה בן גוריון (להלן - נתב"ג) הוא שדה התעופה הבין-לאומי העיקרי של מדינת ישראל. כדי להתמודד עם הגידול הצפוי בהיקף הפעילות הכינה רשות שדות התעופה (להלן - הרשות) בשנת 1993 תכנית להקמת מסוף חדש המכונה "נתב"ג 2000" (להלן - הפרויקט) באזור המערבי של נתב"ג, בשלושה שלבים. בדצמבר 1993 החליטה מועצת הרשות על הקמת שלב א' של הפרויקט בעלות משוערת של 500 מיליון דולר. בינואר 1994 הכריזה הממשלה על "מפעל הקמת הטרמינל החדש כמפעל שתינתן עדיפות לקידומו ולביצועו המזורז". ביוני 1995 אישרה ועדת השרים לענייני כלכלה תקציב לשלב א' של הפרויקט בסך של 1,680 מיליון ש"ח, במחירי דצמבר 1994, שהיו שווים אז 557.5 מיליון דולר.

בתקופה יוני 1993-דצמבר 1994 העסיקה הרשות יועצים על פי נוהל פנימי שלה משנת 1983, שלא תאם את הוראות חוק חובת המכרזים, התשנ"ב--1992, ואת תקנות חובת המכרזים, התשנ"ג-1993, שנכנסו לתוקף במאי 1993. 

בינואר 1993 חתמה הרשות על חוזה עם יועץ לתכנון שדות תעופה, תמורת סכום של כ-234,000 דולר. מאוקטובר 1993 ועד אוגוסט 1994 חתמה עמו הרשות על עוד ארבעה חוזים ושלוש הרחבות לחוזים, בעיקר לליווי הפרויקט עד סיומו. בתמורה שילמה הרשות ליועץ בשנים 1993-1997 יותר מ-2 מיליון דולר.

במכרז להעסקת חברת ניהול זכתה חברה מחו"ל, אשר קבלן המשנה הישראלי שלה הוא חברה בת של חברת ייעוץ שהועסקה בפרויקט. בחודשים שקדמו למכרז ובימים שהתנהל הליך המכרז, באוגוסט 1994, עסקו עובדי חברת הייעוץ בעבודות הקשורות

בפרויקט. מכאן שלחברת הייעוץ היתה גישה למידע שהיה עשוי, לכאורה, להקנות לחברה הזוכה יתרון על המתמודדים האחרים במכרז. 

הרשות פנתה ליועץ משפטי חיצוני כדי לברר אם יש פגם בהשתתפות חברה במכרז לניהול הפרויקט אשר קבלן המשנה הישראלי שלה הוא חברה בת של חברת הייעוץ. היא מסרה לו, בין היתר, כי בעבר העסיקה את קבלן המשנה וכי הוא הכין את לוח הזמנים שצורף למסמכי המכרז, אולם לא השתתף בהכנת מסמכי המכרז. המידע שהרשות מסרה ליועץ המשפטי בדבר פרטי העסקתו של קבלן המשנה בפרויקט אינו נכון.

בפנייה לקבלת הצעות למכרז ניהול הפרויקט הדגישה הרשות את המשקל שתיתן לאיכות כוח האדם שיעסיקו המציעים. לאחר בדיקת ההצעות החליטה הרשות כי המדד שעל פיו תיבחר החברה הזוכה יהיה עלות ממוצעת לחודש העסקה של עובד. המדד האמור ביטל את מדד איכות כוח האדם שהיה אחד מתנאי המכרז. החלטה זו הביאה לכך שהחברה שהציעה חודשי עבודה רבים של עובדים זולים וחודשי עבודה מעטים של עובדים ברמה גבוהה, היא שזכתה במכרז, אף על פי שהצעתה הכוללת היתה יקרה בכ-2 מיליון דולר מההצעה של חברה אחרת. הממצאים שהועלו בבדיקת הליך המכרז לבחירתה של חברת הניהול מעלים חשש להטייתו ולפגיעה בטוהר המידות.

חברה א' הגישה למכרז את ההצעה הכוללת הזולה ביותר אך לא זכתה בשל השינוי האמור של מדד הבחירה, שבוצע כמתואר לאחר בדיקת ההצעות הכספיות. לכן היא הגישה לבית המשפט תובענה לביטול המכרז. הרשות נשאה ונתנה עם חברה א', ובסיום המו"מ נחתם הסכם שלפיו תידחה התובענה, ובתמורה לכך ישלמו לה הרשות והחברה שזכתה סכום כולל של 325,000 דולר. על סמך הסכם זה אכן נדחתה התביעה.

הנתונים המלאים מובאים בקובץ המצורף מעלה