הטלוויזיה החינוכית הישראלית

ריכוז ממצאים

הטלוויזיה החינוכית הישראלית (להלן- הטלוויזיה החינוכית) היא יחידת סמך של משרד החינוך, התרבות והספורט (להלן - משרד החינוך). עד נובמבר 1993 היא שידרה בערוץ הראשון של רשות השידור בלבד. במועד זה החלו שידוריה גם בערוץ השני, ומיוני 1995 היא משדרת גם בערוץ 23 בכבלים. כ-87% מתקציבה מקורו בתקציב משרד החינוך, והשאר הכנסות עצמיות, בהן ממכירת מוצריה וממכירת זמן שידור לפרסומות.

סוגית מעמדה של הטלוויזיה החינוכית נבדקה בידי ועדות שונות מאז 1987, ונדונה בממשלה ובכנסת. שלוש ועדות שעסקו בעניין זה הגיעו למסקנה, כי יש לשנות את מעמדה של הטלוויזיה החינוכית, אך מעמדה לא שונה ולא הוגדר בחוק; גם לא נקבעה סמכות אחת לפיקוח על שידוריה. החלטת ממשלה משנת 1994 להפוך את הטלוויזיה לחברה מעורבת לא יושמה.

מבנה התקציב של הטלוויזיה החינוכית שונה רק במעט מאז החלה לשדר בערוץ השני ובערוץ הכבלים, ואינו מתאים לפעילות ה"מעין עסקית" שלה. לאחר תום שנת כספים עשתה הטלוויזיה החינוכית העברות - של הוצאות ושל הכנסות - בין תקנות התקציב השונות ואף בין תכניות. דוח ביצוע התקציב אינו משקף את ההוצאה למעשה לפי הפירוט שנקבע בחוק התקציב, ולא רשומות בו החריגות שנעשו מהתקציב המאושר. השינויים ברישום זקיפת הוצאות לתכניות התקציב השונות נעשו בלא אישורה של ועדת הכספים של הכנסת ובלא ידיעתה, בניגוד לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה- 1985.

תחזית ההכנסות שנכללה בתקציב המקורי לכל אחת מהשנים 1995-1997 לא היתה ריאלית, וההכנסה למעשה היתה נמוכה מהתחזית בשיעורים ניכרים. תחזית ההכנסות לא תוקנה במסגרת הבקשות שהוגשו במהלך כל אחת מהשנים האמורות לוועדת הכספים לאישור שינויים ותוספות בתקציב, גם כאשר היה ברור שהתחזית לא תתממש; יוצא אפוא, שלפני הוועדה לא היה גילוי נאות של מצב ההכנסות העצמיות.

ביום 31.10.96 הסתיים החוזה המיוחד להעסקתה של מנהלת הטלוויזיה החינוכית. עד סוף שנת 1997, יותר משנה לאחר פקיעת תוקף החוזה, המשיכה המנהלת בתפקידה שלא על פי חוזה, באישור מנכ"ל משרד החינוך ונציבות שירות המדינה.

הנתונים המלאים מובאים בקובץ המצורף מעלה