הקצאת מתחמי קרקע לאוכלוסייה בעלת צביון דתי

פעולות ביקורת 

במשרד הראשי ובכמה ממחוזות המשרד נבדקו דרך הקצאת קרקע לאוכלוסייה בעלת צביון דתי וכן פרויקט דיור להשכרה לאותה אוכלוסייה. 

נבדק תהליך קבלת ההחלטות בדבר מכירה והשכרה של 198 דירות שבבעלות המדינה למומלצי עמותה חרדית במגדל העמק ואכלוס של 100 מהן. 

אשר לפעולות משרד הבינוי והשיכון בתכנון הערים החדשות עירון ובני עי"ש ראה במסגרת הביקורת על משרד הפנים. 

במשרד הראשי ובלשכת סגן השר, בעמידר, החברה הלאומית לשיכון בישראל בע"מ, בפרזות, חברה ממשלתית עירונית לשיכון ירושלים בע"מ, ובאגודה לתרבות הדיור נבדקו כמה מינויים פוליטיים וכן העסקת עובדים על פי חוזה מיוחד לבכירים (ראה הפרק "מינויים פוליטיים ובלתי תקינים"). 

ריכוז ממצאים 

משרד הבינוי והשיכון (להלן - המשרד) מקצה מתחמים לאוכלוסייה "בעלת צביון דתי" כחלק מפרוגרמת הבנייה שלו. מתחמים אלה משווקים באמצעות מכרזים ליזמים. היזמים מתחייבים למכור את כל הדירות במתחמים אלה לאוכלוסייה בעלת צביון דתי. 

המשרד לא הגדיר את המושג "צביון דתי"; ולא ערך מחקר על צורכי הדיור והמאפיינים של אוכלוסייה בעלת צביון דתי. רק במהלך הביקורת, בספטמבר 1997 , נערך המשרד לפרסום מכרז למחקר, וגם אז - על צורכי הדיור של האוכלוסייה החרדית בלבד. 

המתחמים שהוקצו לאוכלוסייה בעלת צביון דתי תוכננו על פי מאפיינים המייחדים רק חלק ממנה - האוכלוסייה החרדית, וזאת, בניגוד להנחית היועץ המשפטי לממשלה, שלפיה אין להקצות מתחמים נפרדים לאוכלוסייה חרדית בלבד. 

אומדן המלאי התכנוני הנומינלי של דירות לשנת 1997 עבור האוכלוסייה החרדית היה במועד הביקורת כ- 51,000 דירות; מהן כ- 32,000 דירות כבר בהליך תכנון סטטוטורי, ויהיה ניתן לשווקן בטווח הזמן הקצר והבינוני. המשרד אמד את הצרכים של אוכלוסייה זו ב- 3,000-2,500 דירות בשנה. אף שהיה, לכאורה, במלאי האמור כדי לספק ביקושים של האוכלוסייה החרדית במשך כ- 17שנים, המשיך המשרד, בשנים 1997-1996, להקצות מתחמים נוספים למגזר החרדי, בלי שבדק את ביקושי האוכלוסייה החרדית למגורים במתחמים אלו. 

זמן קצר לפני הבחירות לכנסת הארבע עשרה, החליטה הממשלה דאז על מתן מענק של  11.6  מיליון ש"ח כהשתתפות בהוצאות פיתוח של יזמים פרטיים ליישוב קריית ספר - יישוב חרדי - שנבנה על קרקע פרטית. במשרד לא נמצא תיעוד על השיקולים שהובאו לפני הממשלה למתן הטבה זו ליישוב, ולהעדפתו על פני יישובים אחרים באותו אזור. 

בפברואר 1996 החליט ראש הממשלה דאז להעניק ליישוב אלעד - יישוב חרדי חדש --סיוע ייחודי בפיתוח עבור 2,000 הדירות הראשונות, וסיוע לרוכשי הדירות בדומה לסיוע הניתן באזור עדיפות לאומית א'. באפריל 1996 הרחיבה הממשלה דאז את הסבסוד לפיתוח ליתרת הדירות אשר יוקמו באלעד. סבסוד מעין זה לא ניתן ליישובים דומים אחרים בקרבת אלעד. 

אחד האמצעים העיקריים בידי הממשלה לסייע ליישובים הוא בקביעתם כאזורי עדיפות לאומית (א' או ב'). אזורי העדיפות הלאומית תוחמו כאזורים גיאוגרפיים. אזורי העדיפות הלאומית צריכים להיקבע לפי קריטריונים אחידים ושוויוניים. נמצא, כי לשני יישובים (קריית ספר וחריש), שאינם כלולים במפת אזורי העדיפות הלאומית, נקבע מעמד של אזורי עדיפות לאומית, שלא ניתן ליישובים בעלי אותם מאפיינים. 

בינואר 1997 החליטה הממשלה לתת ליישוב קריית ספר מעמד של אזור עדיפות לאומית ב' בנושא בנייה. יישובים שמעמדם ומיקומם דומים, לא קיבלו מעמד זה. כמו כן, החליט ראש הממשלה לתת מענק נוסף של 10 מיליון ש"ח כסיוע בפיתוח; מענק כזה לא ניתן ליישובים אחרים שנבנו על קרקע פרטית ושקיבלו מעמד של אזור עדיפות לאומית. 

סגן שר הבינוי והשיכון פעל לשנות את צביון היישוב חריש - יישוב בהקמה בהיקף של כ- 10,000 דירות - מיישוב המיועד לזוגות צעירים ולעולים חדשים, ליישוב המיועד לאוכלוסייה חרדית. פעולה זו נעשתה, אף שהיה מלאי תכנוני של דירות לאוכלוסייה החרדית שטרם מוצה, ובלי שנבדק אם קיימת נכונות של האוכלוסייה החרדית לעבור ליישוב זה. 

סגן השר פעל - בו זמנית - לשנות את צביון היישוב חריש, וגם לתת ליישוב מעמד של אזור עדיפות לאומית א'. בהתאם לבקשתו החליטה ועדת השרים לענייני כלכלה, בספטמבר 1997, לתת ליישוב מעמד ייחודי של אזור עדיפות לאומית א', החלטה שמשמעותה, על פי הערכת אגף התקציבים, עלות של כחצי מיליארד ש"ח בתחום הדיור בלבד. בכך הופלתה לטובה האוכלוסייה ביישוב לעומת מגזרי אוכלוסייה אחרים. 

הנתונים המלאים מובאים בקובץ המצורף מעלה