ניהול אזורי תיירות בירושלים ותחזוקתם - דוח מעקב מורחב

ירושלים היא בירת ישראל ומרכז דתי בעל חשיבות עולמית לשלוש הדתות המונותיאיסטיות ועיני העולם נשואות אליה. בתחומה אתרים היסטוריים רבים, אתרי מורשת ומשאבי טבע ונוף לצד מבני ממשל, מרכזים אקדמיים ומוסדות תרבות. מכאן הפוטנציאל הגדול לפיתוח תיירותי של העיר, ומכאן אף הצורך לספק לתיירים הבאים בשעריה שירותים ברמה נאותה, שיסייעו להעצים את חוויית הביקור בה.

בשנת 2017 נכנסו לישראל כ-3.6 מיליוני תיירים , מהם ביקרו בירושלים כ-2.7 מיליונים (כ-74% ). פילוח הנתונים מראה כי בירושלים ביקרו כ-70% מהתיירים היהודים שביקרו בארץ, כ-82% מהתיירים הנוצרים וכ-73% מהתיירים המוסלמים, וכן תיירים בודהיסטים, הינדואיסטים ואחרים . נתון זה מלמד על מרכזיותה של ירושלים כעיר תיירות, לפיכך קיימת חשיבות לניהול אזורי התיירות בה ולתחזוקתם הנאותה. התיירות היא משאב חשוב לשיפור מצבה הכלכלי של העיר ורווחת תושביה ולחיזוק מעמדה הבין-לאומי. אזורי תיירות מטופחים, מתוחזקים ומשולטים הם חלק בלתי נפרד מהתשתית הפיזית של התיירות, והם עשויים לתרום לפיתוח התיירות ולרווחת כלל תושבי ירושלים. ביקור תיירים בירושלים מפתח תיירות גם במקומות הקדושים בסביבתה ועשוי לתרום לפיתוח הכלכלה האזורית.

בשנת 2010 פרסם מבקר המדינה דוח המפרט את ממצאי הביקורת בנושא אתרי תיירות בתחומי השיפוט של הרשויות המקומיות, ובהן ירושלים (להלן - הביקורת הקודמת) . בחודשים ינואר עד נובמבר 2018 שב ובדק משרד מבקר המדינה היבטים שונים הקשורים בניהול אזורי התיירות בירושלים ותחזוקתם, כדי לעקוב אחר תיקון הליקויים שנמצאו בביקורת הקודמת ולבדוק היבטים נוספים של הנושא שלא נבדקו בה. הנושאים שנבדקו הם ניהול התיירות, המידע הניתן לתיירים, שילוט אזורי התיירות ומצב תחזוקתם של אזורי תיירות ושל בתי שימוש ציבוריים (להלן - שירותים ציבוריים או בש"צים) הנמצאים באזורים אלה. הבדיקה נערכה בעיריית ירושלים, ברשות לפיתוח ירושלים (להלן - הרל"י) ובמשרד התיירות.

עד מועד סיום הביקורת לא יישם משרד ראש הממשלה את חוק הרשות לפיתוח ולקידום התרבות, התיירות וקשרי החוץ של ירושלים, התשס"ו-2005 (להלן - חוק הרשות) והרשות לא קמה. לפיכך בירושלים אין עדיין גוף מתכלל לניהול התיירות בעיר, וניהולה מבוזר בין גופים רבים בתוך העירייה ומחוצה לה . יצוין כי מדובר בליקוי מתמשך שהועלה גם בביקורת הקודמת.

באתר המרשתת (האינטרנט) הרשמי לתיירות בירושלים שהקימה הרל"י, ששמו iTravelJerusalem (להלן - האתר), נמצאו מידע לא מעודכן וערבוב של שפות שונות באותו הדף.

הרל"י אינה מקפידה די הצורך על עדכניות המידע התיירותי המחולק לתייר ועל איכות הצגתו. בחוברות שמחולקות לתיירים נמצאו בין השאר מידע לא מעודכן, טעויות בכתובות של אתרים ואף טעויות כתיב בולטות מאוד לעין, בעיקר בחוברת בשפה האנגלית.

בדומה לליקויים שנמצאו בביקורת הקודמת, גם בביקורת הנוכחית נמצאו בעיר העתיקה שלטים חד-לשוניים, בלתי אחידים, מוזנחים ומאולתרים וכאלה שעיצובם מנוגד לעקרונות שקבעה העירייה בעצמה. הדבר יוצר לעיתים עומס, פוגע בחזות העיר ובנוף ומותיר רושם של היעדר יד מכוונת וחוסר תיאום בין כל הגורמים הנוגעים בדבר. זאת ועוד, בחלק ניכר מרחובות שוק מחנה יהודה אין שלט המציין את שם הרחוב, וחלק מהשלטים שישנם נמצאו דהויים, עקומים ולא אחידים בעיצובם. כמו כן לא נמצאו שלטים המציינים את מספרי הבניינים בשוק. גם באזורי התיירות הנוספים בעיר נמצאו מקרים רבים שבהם השילוט שהוצב היה פגום, עקום, שבור ומוכתם.

העיר העתיקה והר ציון: העיר העתיקה בירושלים מוכרת כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו ויש לה ערכים היסטוריים, דתיים, תרבותיים ואדריכליים מגוונים. בשנים 2014 עד 2017 ביצעה הרל"י פרויקטים בעלות כוללת של כ-128 מיליון ש"ח בעיר העתיקה ובסביבותיה. אולם כפי שיפורט להלן, מצב הניקיון והתחזוקה של חלקים רבים באזור, לרבות כאלה שהושקעו בהם כספים רבים כאמור, בכי רע.

מהממצאים עלה כי אזורים רבים בעיר העתיקה מוזנחים ומלוכלכים ויש בהם מפגעים חזותיים בולטים, המעיבים על חוויית הביקור בעיר העתיקה. באזורי התיירות המרכזיים, כגון רחוב הנוצרים, רחוב הגיא והסמטאות הסמוכות לו, סביבות שער שכם ושער האריות והר ציון נמצאו ערימות אשפה ופסולת, שקיות אשפה תלויות על הגדרות, פחי אשפה העולים על גדותיהם ואשפה צפה בתוך בריכות של מזרקות. ליד מגדל דוד ובהר ציון נמצאו גם כלי אצירת אשפה פתוחים ומלוכלכים שסביבתם גם היא מוזנחת ומלוכלכת.

המדרגות המחברות בין המפלסים שעליהם בנויה העיר העתיקה נמצאו שחוקות, שקועות ומחליקות - הדבר בולט במיוחד במדרגות של ויה דולורוזה המחברות בין רחוב בית הבד לרחוב הגיא. ברחוב בית הבד עצמו חסרו אבני ריצוף. ליקויים אלו עלולים לפגוע בבטיחותם של הולכי הרגל בעיר העתיקה, בשל סכנת החלקה או מעידה.

רבים מהמעברים המקומרים, שבהם משופעת העיר העתיקה, נמצאו במצב תחזוקה ירוד ועם סימני רטיבות. בחלק מהקמרונות מתקלפות שכבות הצבע והטיח ותשתיות חשמל, תאורה ומיזוג אוויר מותקנות באופן מאולתר. בין האזורים העיקריים שבהם נמצאו המפגעים האלה - הר ציון, שוק מוכרי הכותנה, רחוב הגיא, ויה דולורוזה ורחוב שער השלשלת. בוויה דולורוזה אף מתעורר חשש לשלום הציבור ובטיחותו. ליקויים דומים פורטו בביקורת הקודמת.

בדומה לליקויים שנמצאו בביקורת הקודמת כך גם בביקורת הנוכחית נמצאו מתקני שתייה במצב תחזוקה ירוד, ובחלק מהמקרים ללא מים זורמים. זאת ועוד, בחלקים נרחבים בעיר העתיקה תלויים בגלוי חוטי חשמל או צנרת במעברים וברחובות, ממש מעל ראשיהם של עוברי האורח, וכן על חזיתות המבנים, באופן הפוגע בחזות הרחוב ומהווה סכנה של ממש.

טיילות ואזורי תצפית: בדומה לממצאי הביקורת הקודמת, בטיילת ארמון הנציב נמצאו מפגעים של כתמי שתן וצחנה, בעיקר בגומחות המקורות שלאורכה, וכן נמצאה אשפה פזורה בטיילת הר הצופים ובטיילת עמק צורים שמתחתיה.

בטיילת הר הצופים הוצבו רק כלי אצירה גדולים, ואשפה גלשה מהם. פחי האשפה שהוצבו לאורך טיילת ארמון הנציב היו בחלקם במצב תחזוקה ירוד ולא היה ביניהם תיאום עיצובי.

בטיילות ארמון הנציב והר הצופים ובעלייה לתצפית הר הזיתים נמצאו מפגעי ריצוף. מפגעי ריצוף רבים וחמורים במיוחד נמצאו לאורכה של טיילת הר הצופים. בחלקים מהטיילת האספלט התפורר לגמרי, ערוגות עצים נמצאו ריקות, אבנים משתלבות נעקרו ממקומן ונפערו בורות המסכנים את המבקרים.

הן בביקורת הקודמת והן בביקורת הנוכחית מצאו עובדי משרד מבקר המדינה מפגעים בקירוי של פרגולות בטיילת ארמון הנציב. בביקורים של עובדי משרד מבקר המדינה בטיילת, בינואר ובמאי 2018, נמצא כי קורת הפרגולה ששקעה מעומס נתמכה על ידי עמוד עץ מאולתר. בביקור ביולי 2018 נמצאה הפרגולה אומנם ללא עמוד התמך, אולם הקורות עודן שקועות ומתעורר חשש ליציבות הפרגולה ולבטיחותם של המבקרים בטיילת. פרגולה נוספת נמצאה הרוסה כמעט לגמרי.

באזור טיילת שרובר (שהיא חלק מטיילת ארמון הנציב) נמצאו כמה קופסאות חשמל ובתי מנורה פתוחים או שבורים. הדבר מהווה סכנת התחשמלות לכלל המבקרים באתר, בייחוד לילדים, והוא גם מפגע חזותי. גם בטיילת הר הצופים אותר כשל בבטיחות - בכמה שבילים נמצאו כבלי חשמל משתלשלים באופן העלול לגרום לעוברי האורח למעוד או להתחשמל.

בטיילת ארמון הנציב יזמה העירייה, ללא נימוק, הקמת פרגולה ששטחה כ-400 מ"ר בשטח ציבורי פתוח, מתחת לנקודת תצפית אל הנוף, בסמוך לאולם אירועים שמפעיל יזם פרטי. ועדת המשנה של הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה אישרה את הקמתה ללא דיון, ולא השתמשה בסמכותה לבחון את השתלבותה של הפרגולה בסביבה ואת השפעתה על הנוף. כמו כן נמצאו מפגעים בשטח הציבורי הפתוח לצד אולם האירועים: בשטח הונחו מבנים וחפצים, נבנה גגון ללא היתר בנייה וחלק מהשטח כוסה ביריעות דשא מלאכותי והונחו עליו כיסאות ושולחנות. העירייה לא פעלה להסרתם למרות תלונות מהציבור בנושא. יתר על כן, שירותים שנועדו לשימוש הציבור משמשים בפועל את אולם האירועים ובחלק ניכר מהזמן נמנעת כניסת הציבור הרחב אליהם בהסכמת העירייה.

אזורי תיירות נוספים בירושלים: בביקורת נבדקו מצב התחזוקה והניקיון של אזורי תיירות נוספים בירושלים, כגון במרכז העיר, ברחוב יפו ובאזורים מרכזיים במזרח העיר (לאורך דרך שכם ובאזור התחנה המרכזית) ובשכונת עין כרם. בדומה לממצאי הביקורת הקודמת, במקומות רבים נמצאו כתמים על המדרכות; פסולת במרחב הציבורי; כלי אצירה שעלו על גדותיהם, חלקם שרופים, חלודים ומוזנחים, וכן מפגעי ריח בסביבתם.

כמו כן, נמצאו מדרכות רבות משובשות ומוזנחות עד כדי סכנה להולכי הרגל ומניעת המעבר מהאנשים עם מוגבלות בניידות ומהמתקשים בהליכה באופן כללי.

עוד נמצא ריהוט רחוב מטונף, מוזנח ושחוק ומתקן שתייה המנציח את זכרה של קורבן פיגוע טרור מוזנח מאוד, ללא מים זורמים.

בביקורת נמצאו מקרים של מפגעים חזותיים ובטיחותיים בשל ביצוע עבודות בנייה באזורי תיירות. למשל, ברחוב שמאי במרכז העיר נאלצו הולכי הרגל ללכת על הכביש משום שגידור אתר הבנייה חסם את המדרכה. בשכונת עין כרם עומדים זה שנים שני אתרי בנייה כאבן שאין לה הופכין ופוגעים בחזות המרחב. גם ביציאה משער האריות לכיוון דרך יריחו, למרגלות חומות העיר העתיקה, אזור בעל חשיבות תיירותית גבוהה, נמצא אתר בנייה שגידורו פוגע בחזות הסביבה ובסמוך לגדר הונחו שקי פסולת וחומרי בנייה.

בניגוד לחוזה שחתמה העירייה עם קבלן המספק שירותי ניקיון ותחזוקה של שירותים ציבוריים, ברבים ממבני הבש"צים שנבדקו לא היה מידע על שעות הפתיחה והיה חסר מספר הטלפון לפניות ובירורים, ובמבנים אחרים המספר נמחק או נשרט. חלק מהשלטים שהותקנו על הבש"צים היו בלויים. במקומות רבים לא נמצאו שלטי הכוונה כלשהם אל המבנים.

רמת הניקיון בבש"צים הייתה לרוב סבירה, אם כי היו לא מעט בש"צים, בעיקר בעיר העתיקה ובהר ציון, שבהם נמצאו מפגעי ניקיון כמו רצפות וכלים סניטריים מלוכלכים וכן מפגעי ריח.

רמת התחזוקה של בש"צים רבים טעונה שיפור. במבנים רבים היה חסר ציוד הנדרש לפי חוזה שעליו חתמה העירייה עם הקבלן המתחזק (כגון ווי תלייה, נייר טואלט, סבון ומתקן לייבוש ידיים), או שהציוד נמצא פגום. כמו כן, היו מקרים שבהם חסרו ידיות או נמצאו ידיות שבורות, וכן נמצאו ברזים וכלים סניטריים שבורים או סדוקים, סבוניות עקורות, מראות שרוטות או חלודות, גרפיטי על דלתות התאים ומבנים מוזנחים. מחסור קשה במיוחד בנייר טואלט היה בבש"צים ברחבי העיר העתיקה.

עיריית ירושלים מבצעת מעקב ופיקוח אחר טיפול הקבלן בבש"צים, והיא אף רשאית להנחות את הקבלן כיצד לפעול בכל הנוגע למתן שירותיו. נמצא כי בטופס דוח הפיקוח לא יוחד מקום לציון ליקויים פיזיים, אלא רק למידת הניקיון, לעצם פתיחתם של השירותים ולנוכחות עובד הניקיון במקום. כמו כן, תדירות הפיקוח בעיר העתיקה נמוכה. בדוחות שנבדקו לא דווח על ממצאים שמצא צוות הביקורת של משרד מבקר המדינה, הן בתחום התחזוקה והן בתחום הניקיון.

לנוכח הצורך שהעלו מומחים בתחום התיירות, ראוי שהעירייה תשקול את הקמתו של גוף לניהול כולל של התיירות בעיר ותבטיח את שילובו בתהליכי קבלת החלטות הנוגעות לאזורי התיירות, פיתוחם ותחזוקתם.

על עיריית ירושלים ועל הרל"י להקפיד על העדכניות של המידע הדיגיטלי והמודפס המוגש לתייר ועל בהירותו.

על עיריית ירושלים, הנושאת באחריות לעיצובו של המרחב העירוני ולשמירת הסדר בו, להבטיח ששלטים יוצבו באופן מושכל ומתוכנן ויתוחזקו כראוי. עליה לפעול בהתאם לעקרונות המקצועיים ולמדיניות שהיא עצמה גיבשה בנושא, הבאה לידי ביטוי במדריכים לעיצוב שפרסם אדריכל העיר ובתוכנית האב לשילוט.

על העירייה לפעול לתיקון ליקויי התחזוקה הרבים באזורי התיירות שהועלו לעיל. עליה לדאוג לניקיונם של אזורי התיירות, להסרת מפגעים חזותיים ומפגעי ריח, לחידוש כלי אצירה ולעיצובם הנאות, לתיקון שטחי הגינון, לסלילתן ולתיקונן של מדרכות, לתיקון השלטים ומתקני המים הפגומים, לשיפוץ המעברים המקורים בעיר העתיקה, לשיקום הפרגולות ההרוסות ולסילוק המדבקות והגרפיטי מהמרחב הציבורי.

על העירייה להפיק לקחים מהליכי הרישוי של הפרגולה בטיילת ארמון הנציב, לפעול להסרת המפגעים ולנקוט הליכי אכיפה.

על העירייה לפעול במסגרת חובותיה על פי חוק כדי להסיר את חוטי החשמל והצנרת מרחובות העיר העתיקה ומחזיתות המבנים.

על העירייה להקפיד שהגידור באתרי בנייה לא יפגע בבטיחותם של הולכי הרגל, ושבסביבת האתרים לא תושלך פסולת בנייה. עוד עליה לבחון את האפשרות לטפל באתרי בנייה עזובים ולדאוג לטיפוח סביבתם.

על העירייה להבטיח את תיקון הליקויים הפיזיים בבש"צים. כמו כן, עליה לשפר את רמת הפיקוח על ניקיון השירותים ותחזוקתם, להגביר את תדירותו של פיקוח זה באזורי תיירות מרכזיים ולוודא כי הליקויים שיימצאו יתוקנו.

ירושלים היא בירת ישראל ומרכז דתי בעל חשיבות עולמית לשלוש הדתות המונותיאיסטיות ועיני העולם נשואות אליה. בתחומה אתרים היסטוריים רבים, אתרי מורשת ומשאבי טבע ונוף לצד מבני ממשל, מרכזים אקדמיים ומוסדות תרבות.

בדוח זה הוצגו ליקויים רבים בניהולם ובתחזוקתם של אזורי התיירות בירושלים. נמצא כי רבים מהליקויים שהועלו בביקורת הקודמת לא תוקנו. לא מן הנמנע שאחת הסיבות לליקויים הרבים שנמצאו בביקורת זו נעוצה בכך שאין גוף הנושא באחריות לניהול הכולל של התיירות בעיר ולייצוג ההיבט התיירותי בתהליכי קבלת ההחלטות בעירייה.

תחזוקתם הלקויה של אזורי התיירות והיעדר הניהול הכולל שלהם עלולים לפגוע בענף התיירות וכן בתדמיתה של ירושלים ושל המדינה כולה, והם אינם הולמים את מעמדה של ירושלים כעיר בין-לאומית. בהיעדר ניהול ותחזוקה יורדים לטמיון הכספים הרבים המושקעים בפיתוחם של אזורי התיירות. מצבם הירוד של אזורי התיירות משקף הזנחה כוללת של המרחב הציבורי בירושלים, דבר הפוגע גם ברווחת תושבי העיר, במעמדה ובכוח המשיכה שלה לתושבים ולבתי עסק.

על ראש עיריית ירושלים ועל משרד התיירות לפעול נמרצות לשיפור הניהול של אזורי התיירות בירושלים, פיתוחם, ניקיונם ותחזוקתם לרווחת התיירים והתושבים. יש לציין כי תיקון חלק מהליקויים אינו מחייב השקעה כספית ניכרת, אלא ניהול נכון ונכונות לפעול. הדבר עשוי לשפר את מצבה הכלכלי של העיר ולתרום לחיזוק מעמדן הבין-לאומי של העיר והמדינה.