פיקוח על העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם

​

פיקוח על העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם

קבלני כוח אדם - עיסוקם במתן שירותי כוח אדם של עובדיהם לשם עבודה אצל זולתם. כאשר עובד נשלח בידי מעסיקו לספק שירותי עבודה לצד שלישי, נוצר קשר משולש (תלת-צדדי) בין עובד, קבלן כוח אדם (המעסיק) והמעביד בפועל (המשתמש בשירותי עבודה). 

חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ"ו-1996 (להלן - החוק), מסדיר את פעולתם של קבלני כוח אדם בישראל, בין היתר, באמצעות הטלת חובת רישוי עליהם. לשם ביצוע החוק הוקמה בשנת 1996 במשרד העבודה והרווחה (להלן - משרד העו"ר) יחידה לרישוי קבלני כוח אדם (להלן - המחלקה). בראש המחלקה עומד הממונה על רישוים של קבלני כוח אדם (להלן - קבלני כ"א), שהוא גם הממונה על היחידה לכוח אדם לשעת חירום. במחלקה מועסקים ארבעה עובדים במשרה מלאה ועוד שישה עובדים במשרה חלקית נוסף לתפקידם בנושאי שעת חירום. 

בחודשים אפריל-אוגוסט 2000 בדק משרד מבקר המדינה את רישוים של קבלני כ"א ואת הפיקוח עליהם. הבדיקה נערכה במחלקה, והתבססה על בדיקת מדגם של 25 תיקי קבלנים שנבחרו אקראית מבין 307 תיקים. כן נבדק טיפול המחלקה ב-34 קבלני כ"א נוספים - מהם שהודיעו על הפסקת פעולתם כקבלני כ"א, מהם שנקנסו על פעולה כקבלני כ"א ללא רישיון, ומהם שנקנסו על העסקת עובדים זרים. משרד מבקר המדינה בדק גם חקירה של קבלן כ"א אחד, שנערכה בידי המחלקה. בירורים התקיימו ביחידה לאכיפת חוקי עבודה ולפיקוח על עובדים זרים שבמשרד העו"ר (להלן - יחידת האכיפה).

התופעה של העסקת עובדים באמצעות קבלני כ"א

בשנות התשעים חל בישראל גידול ניכר בהעסקת עובדים באמצעות קבלני כ"א. להערכת משרד העו"ר, בסוף 1999 עבדו בישראל כ-120,000 עובדים באמצעות קבלני כ"א (כ-5% מכלל המועסקים בישראל). כ-70,000 מהם הועסקו בשירות הציבורי. 

העסקת עובדים באמצעות קבלני כ"א יכולה, מצד אחד, לתרום למשק משום שהיא מקנה למעביד בפועל גמישות העסקה בהתאם לצרכיו התפעוליים. גמישות זו חיונית בעיקר בהעסקה לתקופות קצרות. הגמישות התעסוקתית יכולה לתרום ליעילות כלכלית ולהקטנת האבטלה. מצד אחר, המעמד החברתי-כלכלי הנמוך של חלק ניכר מהעובדים המועסקים באמצעות קבלני כ"א (להלן - עובדי קבלן), הארעיות שבעבודתם, פיזורם בין המעבידים בפועל, ויכולתו של קבלן כ"א לנייד את עובדיו ממעביד בפועל אחד לאחר, יוצרים תלות רבה של עובדים אלה בקבלן, מקשים עליהם להתארגן, ופוגעים בכוח המיקוח שלהם מול המעסיק. יתרה מזו - ארגוני העובדים מתקשים לייצג את עובדי הקבלן. יכולת ההתארגנות הנמוכה של עובדי הקבלן, והעובדה שמס הארגון, הנגבה באמצעות קבלני כ"א, מובטח לארגון העובדים החותם על ההסכם הקיבוצי עם קבלני כ"א, מקנים לאחרונים יכולת תמרון רבה בין ארגוני העובדים. בישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת במאי 2000 ציין יו"ר הסתדרות העובדים הכללית החדשה, שההסכמים הקיבוציים אינם פותרים את בעיותיהם של עובדי קבלן משום שלקבלני כ"א פתוחה האפשרות לפנות לארגון עובדים אחר שייענה לבקשותיהם.

משרד העו"ר ציין בסוף 1999, כי אופן העסקה זה יוצר מעמד של עובדים סוג ב'. הזכויות ותנאי העבודה של עובד קבלן נחותות בדרך כלל מאלה של עובדים אחרים המבצעים משימות זהות או דומות באותו מקום עבודה.דוגמה לעמדת הנחיתות של עובדי קבלן בשוק העבודה היא מצבו של עובד שסיים עבודתו אצל מעביד בפועל וממתין לעבודה אצל אחר ("עובד במעבר"). קיימים הסכמים קיבוציים הקובעים, כי תקופת ההמתנה של "עובד במעבר" עד שיבוצו מחדש בעבודה תיחשב כחופשה ללא תשלום. ברוב ההסכמים האלה נקבעה תקופת ההמתנה לחודשיים. כתוצאה מכך, "עובד במעבר" אינו זכאי לדמי אבטלה - על אף שלמעשה הוא מובטל מאונס; אם ימצא עבודה חלופית בכוחות עצמו דינו כדין מי שהתפטר, כלומר - שאינו זכאי לפיצויי פיטורין. 

בית הדין הארצי לעבודה  ציין, כי "שיטת ההעסקה באמצעות חברות כוח אדם לתקופות זמן ארוכות נראות בעיני כמגמה שלילית ביחסי עבודה הפוגעת בהגנה שמשפט העבודה נותן לעובדים הן במישור האינדיוידואלי והן במישור הקיבוצי. העסקה באמצעות קבלני כ"א מטרתה להגן על עובדים זמניים העוברים ממשתמש למשתמש כאשר העסקתם אצל כל אחד מהמשתמשים היא לתקופה קצרה. אדם המועסק במשך תקופה ארוכה אצל משתמש אחד ראוי לו שיחשב כעובדו של המשתמש. אם לא תאמר כך יווצרו במקום שני מעמדות של עובדים ... ".

במקרים רבים מעבידים בפועל, ובהם משרדי ממשלה, מעסיקים עובדים באמצעות קבלני כ"א לאורך זמן. זאת, כדי להימנע מיחסי עובד - מעביד ולעקוף הסכמים קיבוציים שאינם נוחים להם. נציב שירות המדינה התריע, ביוני 1998, שהחלטות הממשלה לצמצם את כוח האדם במשרדי הממשלה ואת תקציבי השכר, נעקפות בידי משרדי הממשלה באמצעות הרחבת היקף העסקת עובדים במשרדי ממשלה במסגרות שונות מחוץ לתקן ולשיא כוח אדם. נציב שירות המדינה ציין, כי אחת המסגרות הבולטות היא העסקת עובדים באמצעות קבלני כ"א. הוצאות העסקתם של עובדים אלה נזקפות לסעיפי תקציב פעולה.

רישוים של קבלני כ"א

רישוים של קבלני כ"א מוסדר בחוק ותקנותיו. בדברי ההסבר להצעת החוק נכתב, כי עקב התרחבות התופעה של העסקת עובדים באמצעות קבלני כ"א נוצר הצורך להסדיר את העיסוק בענף זה על ידי הנהגת רישוי של קבלני כ"א ופיקוח עליהם. הצורך ברישוי הוא מכמה סיבות: ראשית, יש צורך להבטיח קיום החובות המוטלות על קבלני כ"א כלפי עובדיהם על פי הדין, כגון תשלום שכר שלא יפחת משכר המינימום במועד הקבוע בחוק ומתן יתר הזכויות הסוציאליות המגיעות לעובדים. שנית, יש צורך למנוע גביית תשלומים כלשהם מהעובדים בעד הוצאות טיפול, עמלות וכד'. הנהגת הרישוי והפיקוח על קיום החוק יביאו אפוא לשיפור ניכר ברמתם ובטיבם של השירותים שנותנים קבלני כ"א לציבור. 

החוק קובע, כי לא יעסוק אדם כקבלן כ"א אלא אם כן הוא בעל רישיון לכך מאת שר העבודה והרווחה (להלן - השר) ועל פי תנאי הרישיון. לפני חקיקת החוק בשנת 1996, פעלו קבלני כ"א ללא פיקוח ממשלתי. מיד לאחר חקיקת החוק, היתה היענותם לדרישה לפעול תחת רישוי מועטה. משרד העו"ר השכיל להרחיב את מעגל קבלני כ"א שקיבלו רישיון, בעיקר באמצעות אכיפה תפעולית. כך, למשל, בעקבות פניית משרד העו"ר, הורה החשב הכללי במשרד האוצר שלא תתקבל בשירות המדינה הצעת מכרז להעסקת עובדים באמצעות קבלן כ"א אלא אם כן יציג הקבלן רישיון בר תוקף לפעול כקבלן כ"א. מספרם של קבלני כ"א המורשים גדל מ-82 במארס 1997 ל-307 ביוני 2000. 

כדי לקבל רישיון, על קבלן כ"א למלא בקשה לקבלת רישיון של קבלן כ"א (להלן - בקשה לרישיון). בקשה לרישיון רשאים להגיש לפי תקנות העסקת עובדים על ידי קבלני כ"א (בקשה לרישיון) התשנ"ו-1996 (להלן - תקנות בקשה לרישיון): בתאגיד - מנהל התאגיד, בעסק שאינו תאגיד - בעל העסק. הרישיון יינתן לתקופה של שנה אחת וניתן לחדשו לתקופות נוספות של שנה בכל פעם באמצעות בקשה לחידוש רישיון.

דרישות מקבלן כ"א וממלאי תפקיד בכיר בעסקו

1. החוק דורש שקבלן כ"א, או המנהל המועסק על ידיו, יהיו בעלי ניסיון של לפחות שלוש שנים במתן שירותי כוח אדם או בניהול כוח אדם. קבלן כ"א נדרש להצהיר על ניסיון זה בבקשה לרישיון.

מבדיקה שערך משרד מבקר המדינה עולה, כי במקרים רבים לא צירפו המבקשים אישורים להצהרתם על ניסיונם. משרד העו"ר לא בדק אם אכן היה לקבלן הניסיון הנדרש. 

2. החוק דורש כי בחמש השנים שקדמו לבקשת הרישיון לא הורשע מבקש הרישיון, או ממלא תפקיד בכיר בעסקו, בעבירה שיש עמה קלון, או בעבירה שמפאת חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לעסוק כקבלן כ"א. קבלן כ"א מצהיר בבקשה לרישיון לפי תקנות בקשה לרישיון, כי הוא או ממלא תפקיד בכיר בעסקו לא הורשעו בעבירה כנ"ל בחמש השנים שקדמו להגשת הבקשה. כדי שתוכל לאמת הצהרה זו, דורשת המחלקה כי לבקשה לרישיון יצורפו הסכמותיהם של קבלן כ"א ושל ממלא תפקיד בכיר בעסקו, המתירות למשטרת ישראל להעביר למשרד העו"ר, על פי דרישתו, מידע על רישום פלילי לגבי כל אחד מהם. 

בביקורת נמצא, כי המחלקה מבקשת ממשטרת ישראל מידע על רישום פלילי על קבלני כ"א וממלאי תפקיד בכיר בעסק רק לצורך מתן הרישיון הראשון, אך לא לצורך חידוש הרישיון. עוד הועלה, כי משרד העו"ר לא קבע מי הם ממלאי התפקידים הבכירים שלגביהם יש לבדוק את הרישום הפלילי. כך חופשיים קבלני כ"א לקבוע מי מקרב הבכירים ייבדק בידי המחלקה לצדו של קבלן כ"א. 

קיום תנאים פיזיים נאותים

החוק קובע, כי שר העו"ר רשאי להתנות את מתן הרישיון בקיומם של תנאים פיזיים וסביבתיים נאותים. לפי תקנות בקשה לרישיון, נדרש כי במשרדיו של קבלן כ"א יהיו: דרכי גישה נאותות לכל הפונים כולל מוגבלים ונכים הנזקקים לכיסא גלגלים; תנאים סניטריים נאותים; חדר המתנה והפרדה מוחלטת בין חדרי ראיונות לבין יתר חדרי המשרד. קבלן כ"א מצהיר בבקשה לרישיון, כי משרדיו עומדים בתנאי הרישיון וכי ידוע לו, שאם יימצא שמשרדו אינו עומד בתנאים אלה יבוטל רישיונו לאלתר.

המחלקה מסתפקת בדרך כלל בהצהרות של קבלני כ"א וכמעט אינה בודקת את התנאים במשרדים ואת אמינותן של הצהרות הקבלנים. בדיקת 25 התיקים שנכללו במדגם העלתה, כי אצל ארבעה קבלנים בלבד (16%) ביקרו מפקחים מטעם המחלקה שבדקו ודיווחו על התנאים הפיזיים במשרדים. אצל שישה קבלנים נוספים ביקרו מפקחים, אולם הם לא בדקו את התנאים הפיזיים במשרדים.

שבעה קבלני כ"א, שנכללו במדגם, דיווחו בבקשה לרישיון על דרכי גישה שאינן מתאימות לנכים. שניים מהם דיווחו גם על העדר הפרדה מלאה בין חדרי ראיונות לבין יתר החדרים (ארבעה מבין השבעה הצהירו בבקשה לחידוש הרישיון, כי הליקויים תוקנו). בשלוש השנים שחלפו מאז הגשת הבקשה לא ביקר מפקח אצל חמישה מהם; אצל אחד - ביקר מפקח, אך בפרוטוקול הביקור לא דווח על התנאים הפיזיים במשרד; רק אצל קבלן כ"א אחד מבין השבעה ביקר מפקח שבדק את התנאים הפיזיים. שנתיים לאחר שהקבלן הודיע בבקשה לרישיון על העדר גישה מתאימה לנכים, דיווח המפקח כי נערך שיפוץ במשרד, אולם בעיית הגישה לנכים לא באה על פתרונה; במקרה נוסף - התלוננה עובדת כי במשרדו של קבלן כ"א, שהעסיק אותה, אין חדר ראיונות בו ניתן לקיים ראיונות ובירורים בלי שכל הנוכחים במשרד יקשיבו לנאמר. תלונה זו סתרה את הצהרת קבלן כ"א שהוא עומד בתנאים הפיזיים הנדרשים. בפרוטוקול של ביקור מפקח שנערך לאחר מכן, לא דווח על התנאים הפיזיים במשרד. 

ערובה למילוי חובות של קבלן כ"א כלפי עובדיו

החוק קובע כי כדי לקבל רישיון, על קבלן כ"א להמציא ערבות בנקאית או ערובה מתאימה אחרת למילוי חובותיו כלפי עובדיו, בדרך שיקבע השר, ובסכום שיקבע בהתחשב בהיקף עסקו, והכל לפי התקנות שיתקין באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת. תקנות העסקת עובד על ידי קבלן כ"א (ערובה), התשנ"ו-1996 (להלן - תקנות ערובה), קובעות כי המצאת ערובה מתאימה אחרת טעונה אישור מראש מאת השר. הערובה תהיה בסכום השווה למחצית הוצאותיו של קבלן כ"א בשל שכר העבודה לעובדים שהוא מעסיק לשם עבודה אצל הזולת, הכל בחישוב ממוצע חודשי לתקופה של שנה לפני המצאת הערובה, או בסכום 150,000 ש"ח (בשנת 2000 היה הסכום המעודכן - 165,500 ש"ח), לפי הגבוה ביניהם. סכום הערובה יופחת ב-10% לקבלן כ"א שהוא צד להסכם קיבוצי, ולקבלן כ"א שהחזיק כדין ברישיון לפי החוק במשך חמש שנים או יותר ברציפות. 

1. קבלן כ"א נדרש למלא בטופס הכנת ערבות, המצורף כנספח לבקשה לרישיון, פרטים על מספר העובדים בחברה; סה"כ סכומי השכר של כל עובדי החברה כפי שדווחו למס הכנסה בטופס מיוחד (להלן - טופס הדיווח), כל זאת לכל אחד מ-12 החודשים שקדמו לכתיבת הפרטים בנספח. עוד נדרש קבלן כ"א לצרף לנספח לבקשה לרישיון את הצילומים של טופסי הדיווח שהוא שלח למס הכנסה לחודשים הרלוונטיים. נוסף לכך, עליו להציג אישור של רואה החשבון של החברה המצהיר כי ביקר את טופס הכנת הערבות בהתאם לכללי הביקורת המקובלים, בדק את הסכומים שהחברה משלמת לעובדיה המוצבים אצל לקוחות, ומצא כי החברה משלמת להם לפחות שכר מינימום ואת כל התנאים הסוציאליים המוגדרים בחוק, בהסכם אישי או בהסכם קיבוצי עליו היא חתומה. 

בדיקה שעשה משרד מבקר המדינה ב-25 התיקים שבמדגם העלתה, כי ב-10 תיקים לא נמצאו צילומים של טופסי הדיווח שנדרש לצרפם לטופס הכנת ערבות. בשני תיקים לא נמצאה הבקשה לרישיון עם טופס הכנת ערבות, ולא ברור על סמך מה נקבעה הערבות לקבלן.

יצוין, שקשה לאמת את הנתונים שבטופס הכנת ערבות: טופס הדיווח המצורף לטופס הכנת ערבות עלול לכלול רק חלק מעובדי המעסיק, כששאר העובדים מדווחים בטופס נוסף; טופס הדיווח כולל נתון על השכר של כלל העובדים, ואילו חישוב הערבות נעשה על סמך השכר של עובדי קבלן בלבד; הקבלן מצהיר על שכרם של עובדי הקבלן, בלי שיצרף לכך אסמכתה; חלק מחברות כוח האדם עוסקות לא רק במתן שירותי כוח אדם אלא גם במתן שירותי ביצוע אצל הלקוח. ההבחנה בין עובד קבלן לבין עובד קבלן - ביצוע יכולה להיות במקרים רבים קשה, וכך עלולים קבלנים להתפתות להקטין בדיווח שלהם את מספרם של עובדי הקבלן ובכך להקטין את גובה הערבות. 

2. תקנות ערובה קובעות, בין השאר, כי הערובה שימציא קבלן כ"א תינתן בטרם הגיע מועד חידוש הרישיון. 23 מבין 25 קבלנים שנכללו במדגם חידשו את רישיונם. בדיקת תיקיהם במחלקה העלתה, כי שישה קבלנים הגישו את הערובה החדשה לאחר פקיעת הרישיון הקודם והערבויות הקודמות: שלושה - לאחר כחודש וחצי; אחד - לאחר כחודשיים; שניים - לאחר כארבעה חודשים, ואחד מהשניים הגיש את הערובה בשנה הקודמת - באיחור של שבעה וחצי חודשים. 

המחלקה לא הצליחה לאכוף את התקנות בעניין זה. בכך נפתח פתח כי חברות כוח אדם הנמצאות בקשיים כלכליים או עומדות לפני פירוק, יאריכו את תקופת המעבר בה אין ערובה תקפה ולנצלה לרעה. לדעת משרד מבקר המדינה, על המחלקה לבדוק ולגבש דרכים שיבטיחו שלא תהיה תקופת מעבר, בה אין ערובה כנדרש להגנת העובדים.

בתשובתו מנובמבר 2000 הודיע משרד העו"ר למשרד מבקר המדינה, כי עשה ויעשה כל מאמץ שקבלני כ"א יגישו את הערבות החדשה בצמידות למועד פקיעת הערובה הקודמת. 

המשרד הסביר, כי פעולה בדרך משפטית אורכת זמן רב, והוסיף כי הגשת תביעה משפטית בשלב מוקדם אינה יעילה, שכן עד לבירור התביעה תגיש החברה את הערבות, ויש תקדימים לכך שבית המשפט נוהג בסלחנות לגבי עיכובים קצרי מועד. 

3.  כאמור, החוק מאפשר הגשת ערבות בנקאית או ערובה מתאימה אחרת המפורטת בתקנות ערובה. בהודעות על כוונה ליתן רישיון, ששולח המשרד לקבלני כ"א שבקשתם אושרה לראשונה, נדרשים הקבלנים להעביר למשרד העו"ר ערבות בנקאית, בהתאם לנוסח המצורף, בסכום שנקבע. בהודעות על חידוש רישיון קבלן כ"א - עדכון ערובה מודיע משרד העו"ר, כי הערבות הנדרשת היא במתכונת הערובה שהוגשה בעבר. 

לדעת משרד מבקר המדינה, על משרד העו"ר לשנות את נוסח הודעותיו על כוונה לתת רישיון ועל חידוש רישיון - עדכון ערובה, באופן שיבהיר כי מלבד ערבות בנקאית ניתן להמציא ערובה מתאימה אחרת, כמפורט בתקנות ערובה. 

בתשובתו למשרד מבקר המדינה, הודיע משרד העו"ר, כי יבהיר בטופסי חידוש הרישיון לשנת 2001 את כל האפשרויות להגשת ערובה.

העמדה לדין בגין פעולה ללא רישיון 

לפי נתוני המחלקה, שקל משרד העו"ר, עד ליוני 2000, את העמדתם לדין של 27 קבלנים בגין פעילות כקבלן כ"א בלי רישיון. מהם - החליט משרד העו"ר להפסיק את הכנת התביעה נגד 14 קבלני כ"א (ברוב המקרים הודיעו קבלנים אלה על הפסקת פעילותם כקבלני כ"א); בשלושה מקרים, נמצא משרד העו"ר בהליכים לקראת הגשת תביעה משפטית; עשרה קבלני כ"א הועמדו לדין בבית הדין לעבודה. מבין העשרה - משפטו של אחד טרם הסתיים, יתר התשעה נקנסו בידי בית הדין לעבודה. מבין התשעה, שני קבלני כ"א נקנסו בשנים 1997-1998, האחד ב-4,500 ש"ח והאחר ב-3,000 ש"ח; בגזר הדין השני הגדיר השופט את הקנס כסמלי למחצה. מתחילת 1999 עד יוני 2000 הוטלו קנסות קטנים יותר: משרד העו"ר הגיע לעסקות טיעון עם חמישה קבלני כ"א - שלושה מהם נקנסו ב-1,000 ש"ח כל אחד, אחד - ב-1,500 ש"ח, ואחד - ב-2,500 ש"ח שני קבלני כ"א האחרים נקנסו - אחד ב-1,750 ש"ח, לאחר שמשרד העו"ר ביקש הטלת קנס בין 1,000 ל-3,000 ש"ח, ואחד - ב-2,000 ש"ח, לאחר שמשרד העו"ר ביקש עונש הולם, בלי לנקוב בגובה הקנס. הקנס המרבי הקבוע בחוק - 9,600 ש"ח.

ברוב המקרים הקנסות שהוטלו, על פי בקשת משרד העו"ר, נמוכים מעלות הגשתה של הערובה שהיתה מתחייבת מרישוי קבלן כ"א.

לדעת משרד מבקר המדינה, מן הראוי שמשרד העו"ר ישקול אם הקנס שהוא ביקש להטיל יש בו כדי להרתיע, או שיש לבקש, במסגרת הטיעונים לעונש, הטלת קנסות גדולים יותר מאלה שמבקשת התביעה כיום בבית המשפט. 

איתור של קבלני כ"א הפועלים בלי רישיון

המחלקה מנסה לאתר קבלני כ"א הפועלים בלי רישיון באמצעות מידע המגיע מקבלנים אחרים, מודעות בעיתונים ופרסומים שונים. כן עוקבת המחלקה אחר קבלני כ”א שהגישו בקשה לרישיון, אך לא הגישו את הערובה כנדרש ולכן לא קיבלו רישיון, ואלה שלא חידשו את רישיונם, או הודיעו

 על הפסקת פעולתם כקבלני כ"א. כל אלה מוגדרים במחלקה כ"חברות סגורות". המחלקה דורשת ממי שהודיע על הפסקת פעולתו תצהיר שהחברה אינה פעילה עוד כקבלן כ"א, וכן היא עורכת ביקורי פיקוח לאימות הפסקת פעילותה של החברה כקבלן כ"א. לפי נתוני המחלקה, מסוף 1996 ועד יוני 2000 הוגדרו 197 קבלני כ"א כחברות סגורות. ביותר ממחציתם לא ערכה המחלקה, עד לאותו מועד, ביקורי פיקוח כדי לאמת זאת. 

לפי נתוני המחלקה, מסוף 1996 ועד יוני 2000 הוגדרו 197 קבלני כ"א כחברות סגורות. ביותר ממחציתם לא ערכה המחלקה, עד לאותו מועד, ביקורי פיקוח כדי לאמת זאת. 

ביקורי הפיקוח של המחלקה מתבססים בדרך כלל על שיחה עם מנהל החברה הסגורה, ואינם נערכים לפי שאלון מובנה המדריך את המפקח ומכתיב את נושאי הבדיקה ואת אופן ביצועה. במקרים רבים אין ביקורים אלה מספיקים, כדי לקבוע במידה סבירה של ביטחון כי החברה הפסיקה את פעילותה כקבלן כ"א. 

לדעת משרד מבקר המדינה הגברת שיתוף הפעולה בין יחידת האכיפה, הממונה על אכיפת חוקי עבודה, לבין המחלקה, יכולה לתרום לשיפור הפיקוח בתחום זה. כיום אין המחלקה נעזרת ביחידת האכיפה לאיתור קבלני כ"א שפועלים בלי רישיון. 

פיקוח על מילוי חובותיו של קבלן כ"א כלפי עובדיו

החוק קובע, בין השאר, כי שר העו"ר רשאי שלא לתת רישיון לקבלן כ"א, לסייגו או לבטלו, בין היתר, אם זה הפר חובה מהותית מהחובות המוטלות עליו על פי הוראה שבחיקוק, בהסכם קיבוצי או בחוזה עבודה המעניק זכויות לעובדים, וכן אם ניתן הרישיון על בסיס מידע כוזב או שגוי. קבלן כ"א מצרף לבקשה לרישיון אישור רואה חשבון כי הוא משלם לעובדיו לפחות את שכר המינימום ואת כל התנאים הסוציאליים המוגדרים בחוק, בהסכם אישי או בהסכם קיבוצי עליו הוא חתום. נוסף על כך הוא מצרף הצהרה שאינו מעסיק זרים, וכי אם יעסיק זרים שלא כדין בעתיד יהיה צפוי לביטול רישיונו.

איסוף מידע מקבלני כ"א

החוק קובע, כי בעל רישיון ימסור לשר העו"ר אחת לשנה, במועד שיורה השר, דין וחשבון מאושר בידי רואה חשבון על עיסוקו כקבלן כ"א, שיכלול נתונים בדבר מספר עובדיו, לפי ענף עבודה, מקומות עבודתם, שכרם, תשלומים בקשר לעובדיו על פי חיקוק, ונתונים כיוצא באלה שיורה השר.

המחלקה אינה מקפידה לקבל מקבלני כ"א את הפרטים האמורים. בטופסי הבקשה לרישיון, בשנת 2000, מדווחים קבלני כ"א, כאמור, על כלל העובדים וכלל עובדי קבלן שהוא מעסיק, אולם לא מצורפים נתונים שנתיים מפורטים על עובדים לפי ענף עבודה, מקום עבודה, תקופות עבודתם. נתוני השכר שמוסר קבלן כ"א למחלקה אינם יכולים לשמש אומדן לשכר העובדים, משום שלא מתקבלים נתונים על שיעור המשרה של העובדים (להערכת המחלקה עובדי קבלן רבים עובדים פחות ממשרה מלאה). כתוצאה מכך, חסרה המחלקה נתונים חיוניים לצורכי מידע, שיאפשרו למפות את התופעה של עובדי קבלן במגזרים ובענפים השונים. נתונים אלה חיוניים גם לתכנון מערך הפיקוח על קבלני כ"א.

בתשובתו למשרד מבקר המדינה, הסביר משרד העו"ר, כי פירוט הנתונים עלול ליצור לקבלני כ"א קושי בירוקרטי מעשי ותועלתו מזערית. לדעת משרד מבקר המדינה, הנתונים המבוקשים צריכים להיות בהישג יד של קבלן כ"א; אולם אם דרישות החוק אכן מטילות עומס רב על המעסיק ותועלתם מזערית היה על משרד העו"ר לפעול לשינוי החוק, וכל עוד לא שונה החוק אין בידי המשרד לוותר על הדרישות שנקבעו בו.

המשך קריאה בקובץ המצורף​