על רקע הנחיות ראש הממשלה ושר הביטחון להיערכות צה"ל לקראת יציאה מאזור הביטחון שבדרום לבנון, ונוכח האפשרות להחמרה במצב הביטחוני לאורך קו הגבול, הנחה הרמטכ"ל באוגוסט 1999 להתחיל בעבודת מטה, שמטרתה לבחון את ההיערכות הדרושה בצה"ל וביישובי הצפון לקראת יציאת צה"ל מלבנון. ב-5.3.00 החליטה הממשלה, כי צה"ל ייערך על הגבול הבין-לאומי עם לבנון עד יולי 2000. בפועל, בליל ה-24.5.00, הוציא צה"ל את כוחותיו מאזור רצועת הביטחון לקו הגבול הבין-לאומי, בלי שהושג הסכם עם לבנון.
בחודשים יולי 2000 עד פברואר 2001 ערך משרד מבקר המדינה ביקורת, שמטרתה לבחון את תכניות צה"ל למיגון יישובי הצפון, ואת היערכותם בעקבות הפריסה החדשה של צה"ל בגבול הצפון. בביקורת נבחנו היבטי תכנון והקמה של מרכיבי ביטחון ושל מקלטים וכן היבטים באבטחת יישובי הצפון ובהיערכות המערך הרפואי למתן מענה לצורכי האוכלוסייה במצבי כוננות שונים. הביקורת נערכה במשרד הביטחון (להלן - המשרד): באגף התקציבים (להלן - את"ק), באגף הבינוי ובלשכת עוזר השר להתיישבות, תשתית ואזורי פיתוח; בצה"ל: בפיקוד הצפון (להלן - פצ"ן), בפיקוד העורף (להלן - פקע"ר) ובאגף המיבצעים של צה"ל (להלן - אמ"ץ); במשרד הבריאות - באגף לשעת חירום ובלשכת הבריאות המחוזית - מחוז צפון; ברשויות המקומיות; ביישובים הסמוכים לגבול הצפון; בחברה למשק וכלכלה של השלטון המקומי בע"מ (להלן - משכ"ל) ובמשרד החינוך. בדיקות השלמה נערכו במטה משק לשעת חירום (מל"ח) ארצי, באגף התקציבים שבמשרד האוצר, באגף לשעת חירום שבמשרד העבודה והרווחה, במשטרת ישראל - במשמר הגבול (להלן - מג"ב) ובמרכז המועצות האזוריות.
תכניות צה"ל למיגון יישובי הצפון
בתחילת אוגוסט 1999 הנחה הרמטכ"ל את צה"ל להתחיל בעבודת מטה להיערכות צה"ל והיישובים לקראת יציאת חיילי צה"ל מלבנון (להלן - יציאה מלבנון), שתתבסס על בחינת שתי אפשרויות מרכזיות: האחת, היערכות למצב של יציאה חד-צדדית - ללא הסכם עם לבנון; השנייה, היערכות ליציאה לאחר הסכם כולל עם לבנון. ראש מטה (להלן - רמ"ט) פצ"ן קבע, כי לצורכי מיגון יחולקו יישובי הצפון לקבוצות לפי מאפייני האיום, כלהלן:
קבוצה א' - יישובים הסמוכים לגדר, החשופים לרמת האיום הגבוהה ביותר (חדירת מחבלים מהקרקע, מהים או מהאוויר, ירי נשק קל, פצצות מרגמה, קטיושות ונשק נגד טנקים).
קבוצה ב' - יישובים הנמצאים בטווח של עד תשעה ק"מ מהגבול (חשופים לאיומי חדירה, ולפגיעת פצצות מרגמה וקטיושות). היישובים שבקבוצה א' ו-ב' הם "יישובי קו עימות".
קבוצה ג' - יישובי עומק בטווח של עד 21 ק"מ מהגבול, לרבות 14 יישובים ברמת הגולן (חשופים לאיומי ירי עקיף [אש תלולת מסלול] של פצצות מרגמה וקטיושות).
בתחילת נובמבר 1999 הכין פקע"ר את התכנית הראשונה למיגון היישובים, לפי העקרונות שסוכמו עם פצ"ן, בהנחה, כי היציאה מלבנון תהיה ללא הסכם. עלות התכנית הסתכמה ב-1,231 מיליון ש"ח, והיא נערכה על בסיס אמדנים כלליים של הצרכים, לפני שנערכו סקרים מפורטים ולפני שהתקבלו דרישות מפורטות מראשי היישובים. תכנית זו כללה גם דרישות לצרכים חיוניים נוספים, שפקע"ר זיהה בעבר עבור היישובים בקבוצות א' ו-ב'. המדובר במרכיבי מיגון (בעיקר בתחום המקלוט), שיאפשרו לקיים אורח חיים תקין גם במצב של מתח ביטחוני מתמשך, כגון: הקמת כיתות במוסדות חינוך, שיעמדו בדרישות המיגון שקבע פקע"ר (להלן - כיתות ביטחוניות) והסבה של מקלטים לשימושים נוספים (להלן - מקלטים דו-תכליתיים). הטיפול בצרכים הנוספים הנ"ל הינו באחריותם של משרדי ממשלה וגורמים אחרים, ועלותם הסתכמה ב-461 מיליון ש"ח. במסגרת תכנית זו נקבע, שאם היציאה מלבנון תהיה בעקבות הסכם, עקרונות המיגון יהיו זהים ליישובים שבקבוצות א' ו-ב'; אם היציאה תהיה חד-צדדית, תינתן תוספת מיגון ליישובים שבקבוצה א'. כן נקבע, כי כמענה לאש תלולת מסלול, יושלמו ביישובים שבקבוצה ג' פערי מקלוט בדירות מגורים, יותקנו צופרי אזעקה נוספים, ויסופקו מכשירי הקשר הדרושים.
עקב שינויים בהערכות הדרג המדיני, בנוגע לסיכויים להשגת הסכם טרם היציאה מלבנון, ועקב שינויים בתפיסה המיבצעית של מיגון היישובים, שונו משמעותית תכניות צה"ל למיגון היישובים. כתוצאה מכך, השתנו גם אמדני העלויות של ההיערכות הנדרשת. להלן בטבלה שישה שלבי תכנון עיקריים של תכניות צה"ל (להלן - התכנית הראשונה עד התכנית הסופית):
המשך קריאה בקובץ המצורף