תשלום מענק הסתגלות לעובד שהועסק לפי חוזה בכירים

בנובמבר 1999 הודיע מנכ"ל המוסד לביטוח לאומי (להלן - המוסד) למנהל אגף כוח אדם במוסד, כי סמנכ"ל מחקר ותכנון (להלן - העובד הבכיר) עומד לפרוש מעבודתו במוסד בפברואר 2000, וכי "בשים לב לעבודתו רבת השנים, ... לתרומתו האישית החשובה להתפתחות מערך הביטחון הסוציאלי במדינת ישראל, ולמשקל הסגולי הרב שהיה ויש לעבודתו, החלטתי לאשר [לעובד הבכיר] עם פרישתו, 12 חודשי הסתגלות". 

בתחילת פברואר הורתה מחלקת כוח אדם למחלקת הכספים לשלם לעובד הבכיר "מענק הסתגלות עבור 12 חודשים". באותו חודש שולם לו מענק הסתגלות בסך 296,000 ש"ח בקירוב.

בעקבות תלונה שהתקבלה בעניין זה, בדק משרד מבקר המדינה, באוגוסט 2000, את דרך קבלת ההחלטה ואת תקינותה.

על פי סעיף 29 לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985 (להלן - חוק יסודות התקציב), "גוף מתוקצב או נתמך, לא יסכים על שינויים בשכר, בתנאי פרישה או בגמלאות, או על הטבות כספיות אחרות הקשורות לעבודה, ולא ינהיג שינויים או הטבות כאמור, אלא בהתאם למה שהוסכם או הונהג לגבי כלל עובדי המדינה או  באישורו של שר האוצר" . בהוראה של שר האוצר משנת 1987 בעניין זה נאמר, כי גוף מתוקצב, כמשמעותו בחוק, המבקש לעשות שינויים כלשהם בשכר, בתנאי פרישה וכדומה, יגיש בקשה לאישור הממונה על השכר והסכמי עבודה במשרד האוצר (להלן - הממונה על השכר). 

 1. העובד הבכיר הועסק במוסד מ-1.7.95 עד 31.1.00 בתפקיד סמנכ"ל מחקר ותכנון לפי חוזה מיוחד, בהתאם לתקנה 1 (3) ב תקנות שירות המדינה (מינויים) (חוזה מיוחד), התש"ך-1960, ועל פי פסקה 16.414 בתקשי"ר (להלן - חוזה בכירים).

בחוזה הבכירים נקבע, בין היתר, כי מיום חתימתו יועסק העובד על פי החוזה ולא על פי כתב מינוי; לעובד לא תהיה הזכות לחזור ולקבל כתב מינוי; עובד שיפרוש ביוזמתו לאחר שעבד ארבע שנים לפחות על פי החוזה, יהיה זכאי לקבל קצבה בעד תקופת השירות הכוללת בתום שירותו, אם ימלאו לו אז 50 שנה, ובלבד שהודיע לפחות שלושה חודשים מראש על כוונתו לפרוש. 

2. בשירות המדינה אין משלמים מענק הסתגלות לעובדים שהועסקו על פי חוזה בכירים ופרשו מן השירות. יתר על כן, במכתב ממאי 1998  ששלח סגן הממונה על השכר למנכ"ל המוסד דאז נאמר ש"אין נוהג של תשלום עבור חודשי הסתגלות לעובדים בכירים שהחוזה האישי שנחתם עימם אינו מוארך ... המוסד לביטוח לאומי אינו רשאי להעניק ... חודשי הסתגלות, גם אם ועדת המינויים שלו, ... המליצה בפני השר על אישור תשלום חודשי הסתגלות".

זאת ועוד, בחוזר של נציבות שירות המדינה בנושא מדיניות פרישה מרצון לשנת 1998 נאמר במפורש, כי תנאי הפרישה המוצעים, ובהם תקופת הסתגלות, אינם חלים על עובדים בכירים ועל מי שמועסקים לפי חוזה בכירים. 

נמצא, שמנכ"ל המוסד אישר תשלום מענק הסתגלות לעובד הבכיר בסכומים ניכרים בלא שפנה תחילה לממונה על השכר כדי לקבל אישור לכך, כמתחייב מחוק יסודות התקציב; ומנהל אגף כוח האדם, שאמור לדעת את ההנחיות של הממונה על השכר, הורה לשלם את המענק בלי שהבהיר למנכ"ל שהדבר אינו תקין, ובלי שהפנה את תשומת לבו של אגף הכספים להוראת התשלום החריגה.

בתשובתו למשרד מבקר המדינה מדצמבר 2000, שצורפה אליה תגובתו של מנהל אגף כוח אדם, כתב מנכ"ל המוסד, כי אגף כוח אדם "העביר הוראת תשלום למינהל הכספים, שכן הוא ראה בכך דבר מקובל שאין בו חריגה כלשהי ... המוסד שילם בעבר לפני תקופת כהונתי כמנכ"ל, מענקי הסתגלות לעובדים בחוזה בכירים".

בעניין התשובה האמורה כתב סמנכ"ל לכספים למנכ"ל, כי את מענקי ההסתגלות לעובדים לפי חוזה בכירים, שצוינו בתשובה, שילם המוסד בשנים 1994-1996, לפני שהתקבלה במוסד הנחיית הממונה על השכר, וכי אגף כוח אדם היה אמור לדעת את ההנחיה. 

3. ב-20.2.00, לאחר ששולם המענק, הסב הסמנכ"ל לכספים ולבקרה במוסד את תשומת לבו של המנכ"ל לכך שההוראה לשלם את המענק אינה עולה בקנה אחד עם הנחיית הממונה על השכר. ב-2.3.00, לאחר שהמנכ"ל נועץ בעניין זה עם נציב שירות המדינה ועם ממלאת מקום היועץ המשפטי של המוסד, הוא חזר בו מהחלטתו לשלם את המענק. בעקבות זאת הקפיא המוסד תשלומים אחרים שהגיעו לעובד הבכיר, ולאחר קיזוז סכומים אלה דרש ממנו להחזיר למוסד סכום של 179,000 ש"ח בקירוב.

 במכתב מאוגוסט 2000 הסביר הסמנכ"ל לכספים למנכ"ל, כי הסב את תשומת לבו לאי-תקינות התשלום רק לאחר שכבר שולם, משום שהחלטת המנכ"ל לשלם את המענק לא הובאה לידיעתו, וכי הדבר נודע לו "בדיעבד ובדרך מקרה". לדבריו, מנהל אגף כוח אדם לא צירף ל"טופס הצהרה אישית על שינוי" את ההוראה בדבר תשלום המענק, וההוראה לא נשלחה לאיש מעובדי מינהל הכספים, ולכן הם לא שמו לב שהתשלום אינו שגרתי, וביצעו אותו בלי להביא את הדבר לידיעתו.

בתשובתו למשרד מבקר המדינה מנובמבר 2000 הוסיף הסמנכ"ל לכספים, כי "אילו היה המנכ"ל מתייעץ עימי, הייתי מפנה את תשומת ליבו לעמדת הממונה על השכר בדיוק כפי שעשיתי מיד לאחר תשלום המקדמה ... אילו הייתי יודע שהמנכ"ל אישר את המענק ... הייתי מונע את התשלום". 

בתשובתו למשרד מבקר המדינה הסביר המנכ"ל: הנושא "של תשלום מענק הסתגלות לעובדים בכירים עלה בשיחות שקיימתי עם שני עובדים בכירים אחרים במוסד ... שמסרו לי כי הדבר נהוג ומקובל במוסד מקדמת דנא. אוסיף עוד כי גזרתי גזירה שווה לענין זה מהעובדה שהמוסד שילם מענק הסתגלות [ליועץ המשפטי שפרש], וראיתי בכך ראיה שניתן לבצע תשלומים כאלה" . הוא ציין: רק "לאחר שכבר בוצע תשלום מקדמה, פנה אלי סמנכ"ל כספים ובקרה ... והאיר את עיני בכך, כי במקרה אחר של פרישת עובד שהועסק בחוזה בכירים, הממונה על השכר לא אישר תשלום מענק כזה". לאחר שהסמנכ"ל לכספים הבהיר לו את העניין ולאחר שנועץ בעניין עם נציב שירות המדינה ועם ממלאת מקום היועץ המשפטי של המוסד, ביטל המנכ"ל את ההחלטה להעניק מענק הסתגלות. 

4. בתשובתו למוסד מיוני 2000 צירף העובד הבכיר חוות דעת משפטית שניתנה בעניינו לפי בקשתו, ולפיה הדרישה להחזיר את סכום המענק היא הפרה חד-צדדית של הסכם משפטי מחייב, והחלטת הפרישה נעשתה סופית משאושרה ואושרו התנאים הנלווים; אם תאושר הבקשה להחזיר סכומים, משמעות הדבר היא הרעה ניכרת במצבו, שכן נשללת ממנו האפשרות לשקול את עניין פרישתו בכללותו. לפיכך יהיה "הולם לסרב להחזיר למוסד לביטוח לאומי את מענק ההסתגלות". עד אפריל 2001, מועד סיום הביקורת, לא החזיר העובד הבכיר את כספי מענק ההסתגלות שקיבל מהמוסד.

5. באוקטובר 2000, במהלך בירור שעשה משרד מבקר המדינה בעניין ובעקבות תשובתו של העובד הבכיר לדרישת המוסד להחזר מענק ההסתגלות, פנתה ממלאת מקום היועץ המשפטי של המוסד אל הממונה על השכר וביקשה לדעת מהי עמדתו בעניין תשלום המענק, "הואיל וחלפו שנתיים מאז חוות דעתכם האמורות וייתכן שחל שינוי בנוהג מאז והואיל והסמכות בענין הסדר חורג, אם ישנו כזה, היא של הממונה על השכר".

בתשובתו מנובמבר 2000 לממלאת מקום היועץ המשפטי של המוסד הודיע סגן בכיר לממונה על השכר, כי לא חל שינוי בעמדת הממונה ש"אין לשלם לעובד המועסק בחוזה אישי תשלומים שאינם לפי הוראות החוזה ... לפיכך אין לאשר לעובד שפרש לגימלה תקופת הסתגלות כלשהי ועליכם לפעול להחזרת התשלומים ששולמו שלא כדין לאלתר". 

בתשובתו למשרד מבקר המדינה מאפריל 2001 הודיע המנכ"ל, כי "נחזור ונדרוש מ[העובד הבכיר] להחזיר את התשלומים ששולמו לו". במאי 2001 הודיעה היועצת המשפטית של המוסד, כי הממונה על השכר מבקש לבחון את הנושא בהתאם לסמכותו לפי סעיף 29 א לחוק יסודות התקציב, וכי בכוונתו להזמין את העובד הבכיר לשימוע, "משכך יהא עלינו להמתין עד שיסתיים ההליך האמור".

המשך קריאה בקובץ המצורף​