היבטים בפיתוח ובייצור תת-מערכות עבור מערכת נשק מתקדמת

פעולות הביקורת

נבדקו מספר היבטים בפיתוח ובייצור של שלוש תת-מערכות עיקריות של מערכת נשק מתקדמת. הבדיקות נערכו בתעש; במפעל א'; במפעל ב'; בצה"ל; ובמשרד הביטחון.

נבדקו פעילויות השיווק של אחת מנציגויות תעש בחו"ל. כמו כן נבדקו תכניות השיווק של הנציגות, כדאיות אחזקתה, סדרי ניהולה ותפעולה, סדרי הבקרה הכספית והמינהלית על הנציגות, ותנאי השירות של הנציג ומשפחתו. הבדיקה נערכה בנציגות זו, באגף השיווק של תעש ובאחד ממפעליה. 

נבדקה התארגנות אגף השיווק של תעש ל-24 תערוכות ולארבעה כנסים בארץ ובחו"ל בשנים 1998-2000. הבדיקה נערכה באגף השיווק ובשלושה ממפעלי תעש.

נוסף לנושאים דלעיל נבדקה עמידתה של מערכת, שפיתחה תעש, בביצועים הנדרשים ממנה, ומספר היבטים הקשורים בקליטתה בצה"ל. הביקורת נערכה בתעש, בצה"ל ובמשרד הביטחון.

הוועדה לענייני ביקורת המדינה של הכנסת, בהתייעצות עם מבקר המדינה, החליטה שלא להניח פרק זה על שולחן הכנסת ולא לפרסמו, לשם שמירה על ביטחון המדינה, בהתאם לסעיף 17 לחוק מבקר המדינה, התשי"ח-1958 [נוסח משולב].

היבטים בפיתוח ובייצור תת-מערכות עבור מערכת נשק מתקדמת

תעש  הינה הקבלן הראשי לפיתוח מערכת נשק מתקדמת (להלן - המערכת) ולייצורה, והיא מפעילה קבלני משנה, כשהעיקרי בהם הינו מפעל א'. שלוש תת-מערכות מהוות מרכיב מרכזי בפעולת המערכת. ההתקשרות בין תעש לבין מפעל א' הסתכמה בסכום ניכר. סכום זה אינו כולל רכש של רכיבים מחו"ל במט"ח סיוע בהיקף כספי נרחב. 

בתקופה יולי 1999 - פברואר 2001, לסירוגין, בדק משרד מבקר המדינה מספר היבטים בפיתוח ובייצור שלוש תת-מערכות עיקריות אלו. הבדיקות נערכו בתעש, במפעל א', במפעל ב', בצה"ל  ובמשרד הביטחון (להלן - משהב"ט): במינהל ההרכשה והייצור (להלן - מנה"ר) ובמינהל למחקר, פיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית (להלן - מפא"ת).

הוועדה לענייני ביקורת המדינה של הכנסת, בהתייעצות עם מבקר המדינה, החליטה שלא להניח על שולחן הכנסת ולא לפרסם נתונים מפרק זה לשם שמירה על ביטחון המדינה וכדי למנוע פגיעה בקשרי מסחר בין-לאומיים שלה, בהתאם לסעיף 17 לחוק מבקר המדינה, התשי"ח-1958 [נוסח משולב].

תת-מערכות א' וב'

ביוני 1995 נחתם הסכם בין תעש לבין מפעל א' לפיתוח ולייצור תת-מערכות א' וב' בהיקף כספי ניכר. עם התקדמות הפיתוח, עדכן צה"ל את דרישותיו והחליט להשביח 19 מערכות. בעקבות כך חתמו מפעל א' ותעש באמצע נובמבר 1997 על עדכון להסכם, שהתבטא בתוספת של מיליוני ש"ח (במחירי יוני 1994), וכן בדחיית מועדי הספקת תת-מערכות ב' (להלן - עדכון התכנון). מועדי ההספקה נדחו באישור משהב"ט, בין היתר עקב עיכוב בקבלת אישורי "משתמש סופי" (END USER) לרכיב מסוים, ועקב שריפה אצל קבלן משנה של מפעל א'. בסוף נובמבר 1997 הסכים מנה"ר להצעת תעש להשבחת 19 המערכות.

1.   הספקת תת-מערכות א' וב' מייצור סדרתי 

ב-1997 סיפק מפעל א' לתעש רק ארבע תת-מערכות א'. תת-המערכת א' הראשונה סופקה בפיגור של שישה חודשים וחצי. שיא הפיגור בהספקה הגיע ל-14.5 חודשים, אך מפעל א' צמצם אותו לחודש וחצי בעת הספקת תת-המערכת א' האחרונה. חלק מהפיגור נבע מצורך שהתעורר רק במהלך הפיתוח. בנובמבר 1997 הודיע מפעל א' לתעש, כי תהליך הפיתוח של תת-מערכת ב' התמשך, ותת-המערכת ב' עדיין אינה בשלה. התברר, כי כתוצאה מכך סיפק מפעל א' לתעש את תת-המערכת ב' הראשונה בפיגור של חמישה חודשים; כמו כן התברר, כי הפיגור הממוצע בהספקת 19 תת-המערכות ב', שנוספו עקב ההשבחה, היה כחמישה חודשים וחצי; ומפעל א' סיים את הספקתן בפיגור של כשבעה חודשים מהמועד המעודכן.

2.   פיתוח תת-מערכות א' וב'

(א) בינואר 1995 החליט ראש מפעל א' דאז לפתח על חשבון תקציב פרויקטים אחרים של מפעל א' וממקורות מו"פ עצמי מרכיבים עיקריים של תת-מערכות א' וב'. משרד מבקר המדינה העלה, כי מיליוני דולרים עבור הפיתוח הושקעו ממקורות מפעל א', ולא כוסו בהזמנה מתעש. 

(ב) מתכנית הפיתוח והייצור של מפעל א' עלה, כי הוא סיפק לתעש את אב-הטיפוס ההנדסי הראשון של תת-המערכת ב' בפיגור של שמונה חודשים, ואף סיכם עם תעש באישור צה"ל, כי הוא יהיה בעל ביצועים מופחתים, כדי לקצר את הפיגור בלוח הזמנים של הפיתוח. כמו כן סיים מפעל א' את הסבת אב-הטיפוס לתצורת תת-מערכת ב' מלאה בפיגור של למעלה משנה, וגם באותו מועד מסר לתעש את אב-הטיפוס המוסב, עם חריגות שטופלו במועד מאוחר יותר.

התברר, כי מפעל א' התקשר עם חברה (להלן - חברה א') כדי שזו תפתח את רכיב מס' 1 עבור תת-המערכת ב'. בפברואר 1995 הודיעה חברה א' למפעל א', כי תמסור לו את רכיב מס' 1 הראשון בעיכוב של שנה. בנוסף על כך התברר, כי מפעל א' וחברה א' התקשרו בהסכם שיתוף פעולה כללי, אך לא נקבעו בו יעדי פיתוח ולוחות זמנים, ועקב כך רבו המחלוקות בין הנהלת מפעל א' ובין הנהלת חברה א' על המחויבויות של שתי החברות במסגרת שיתוף הפעולה. המחלוקות גרמו, בין היתר, לעיכוב בפיתוח שאמורה הייתה חברה א' לעשות; דבר שגרם לעיקר העיכוב במסירת רכיב מס' 1.

בתחילת 1997 החליט מפעל א' להשלים את הפיתוח בעצמו, כיוון שרכיב מס' 1 והתוכנה המשולבת שסיפקה חברה א' למפעל א' לא הושלמו, והוא צמצם לכחצי שנה את הפיגור בלוח הזמנים של הפיתוח. עם זאת יצוין, כי גם מפעל א' פיגר מספר חודשים במסירת רכיב מס' 2 של תת-מערכת ב' לחברה א' לצורך השילוב בין רכיב מס' 1 לרכיב מס' 2, עקב אי-עמידת מפעל ג'  בלוח הזמנים להספקת רכיב מס' 2 עבור תת-מערכות א' וב', ועקב עיכוב בקבלת רישיונות "משתמש סופי".

תת-מערכת ג'

ביוני 1995 נחתם הסכם בין תעש לבין מפעל א' לפיתוח ולייצור תת-מערכת ג' עבור המערכת בהיקף כספי גדול. תת-מערכת ג' כוללת חומרה תוצרת חברה אמריקנית, שהינה קבלן המשנה הראשי של מפעל א' לפיתוח ולייצור תת-מערכת ג'; ורכיבים של מפעל א'.

הספקת תת-מערכות ג' ממפעל א' לתעש הסתיימה בפיגור של כשנה. עם זאת יצוין, כי משהב"ט אישר למפעל א' ולתעש פיגור של כחצי שנה. הפיגור נגרם בעיקר עקב עיכוב בהתקשרות של מפעל א' עם קבלן המשנה הראשי, שנבע מאיסור על ההתקשרות שהטיל משהב"ט על הרכש הסדרתי של תת-המערכות ג' (בנושא זה ראו בהמשך); עקב קשיים בשילוב המערכת בפלטפורמה א', שנבעו מבעיות בפלטפורמה א'; עקב אי-הגדרה במועד של נושא מסוים המשולב בתת-מערכת ג'; וכן מעיכובים בפיתוח ובייצור אצל קבלן המשנה הראשי של מפעל א'.

1.  ההתקשרות בין מפעל א' לבין קבלן המשנה הראשי

(א) בינואר 1997 התקשר מפעל א' עם קבלן המשנה הראשי לייצור הסדרתי של חומרת תת-המערכת ג'. התברר, כי ההתקשרות התעכבה למעלה משנה מהסיבות הבאות: רק בנובמבר 1995 סופק רישיון ייצוא; מאוקטובר 1995 עד תחילת ינואר 1996 התנגד ראש מנה"ר לביצוע הרכש הסדרתי; הביקורת שעורכים האמריקנים (להלן - אודיט) על ניצול כספי הסיוע שהם מעניקים, שהתחילה לאחר הסרת התנגדות ראש מנה"ר, הסתיימה רק בסוף אוגוסט 1996; וגם לאחר אישור ראש מנה"ר, עדיין חלף זמן מה עד שתעש העבירה למפעל א' את כספי הסיוע האמריקני לצורך התנעת תהליך הייצור אצל קבלן המשנה הראשי; תהליך שניתן היה להתניעו גם בטרם הסתיים האודיט. יוצא אפוא, כי ההתקשרות עוכבה עקב גורמים מנהלתיים משמעותיים; כמו כן גרם העיכוב בהתקשרות לפיגור בהספקות ולהתייקרות הרכש במאות אלפי דולרים. 

(ב) משרד מבקר המדינה העלה, כי האודיט על ניצול כספי הסיוע האמריקני פוצל לשניים: האחד לפיתוח והשני לייצור. התברר, כי במועד תחילת האודיט על הייצור הסדרתי היה האודיט על פיתוח תת-המערכת ג' בשלבי סיום, והחלטת ראש מנה"ר דלעיל, שלא לאשר את ההתקשרות בעניין הייצור הסדרתי של תת-המערכות ג', גרמה לפיצול האודיט לשניים. פיצול זה היה נמנע לו היה מפעל א' חותם עם קבלן המשנה הראשי על הסכם כולל לפיתוח ולייצור תת-המערכות ג', וכך היה נמנע העיכוב בהתקשרות לייצור הסדרתי. 

2.   החומרה של תת-המערכת ג'

(א) עם תחילת פרויקט המערכת עלתה סוגיית השילוב של חומרת תת-מערכת ג' מתוצרת מפעל ב'. בשנות ה-80 החל מפעל ב' לפתח תת-מערכת ג' מסוג מסוים עבור המערכת. תת-מערכת ג' זו עמדה בדרישות צה"ל שהוגדרו עבור המערכת. ב-1994 שינה צה"ל את מיפרט הביצועים והדרישות עבור המערכת, ובבדיקות לבחינת תת-מערכת ג' זו, שנערכו ב-1994, עלה, כי היא לא עמדה בדרישות החדשות של צה"ל. באפריל 1995 קבע מפא"ת בסקר, כי תת-מערכת ג' מסוג אחר עדיפה (להלן - תת-המערכת ג' העדיפה) על תת המערכת ג' שפיתח מפעל ב' באמינות ובתחזוקתיות; משך החיים שלה ארוך יותר וזמן התיחול קצר מאוד. לפיכך צה"ל מודע "לנחיתות המשמעותית" של תת-מערכות ג' המתבססות על הפיתוח במפעל ב' לעומת תת-מערכות ג' מהסוג העדיף. לעומת תת-המערכת ג' של מפעל ב', תת-המערכת ג' של מפעל א', המבוססת על החומרה של קבלן המשנה הראשי, תביא לעמידה בדרישות צה"ל ותיוצר בטכנולוגיה חדישה.

באוגוסט 1994 הבהירו צה"ל ותעש למפעל ב', כי אין בכוונתם להפחית את דרישות המיפרט עבור תת-המערכת ג' ולממן את פיתוח תת-המערכת ג' העדיפה במפעל ב'. לפיכך הסכים מפעל ב', כי המערכת צריכה לכלול את תת-המערכת ג' העדיפה, וסיכם עם תעש ועם מפעל א' לשלב תת-מערכת ג' עדיפה מתוצרתו בשלב ההצטיידות הסדרתית של המערכת, בתנאי שיצליח לפתח את תת-המערכת ג' העדיפה עד מועד זה וללא תוספת עלות לתכנית הפיתוח של המערכת. 

התברר, כי לא היה באפשרות מפעל ב' לפתח את תת-המערכת ג' העדיפה בלוח הזמנים הנדרש לפיתוח המערכת, ומפעל ב' אף הודיע באוגוסט 1994 לתעש ולמפעל א', שאין ביכולתו לעמוד בלוח הזמנים הנדרש. בפועל, רק ב-1999, כשנתיים לאחר תחילת הספקתה של המערכת, סיים מפעל ב' את הכנת אב-הטיפוס של תת-המערכת ג' העדיפה מתוצרתו (בנושא זה ראו בהמשך).

(ב) משרד מבקר המדינה העלה, כי על אף אי-יכולתו של מפעל ב' לעמוד בלוח הזמנים הנדרש, הוא פנה בספטמבר 1994 למפא"ת כדי שמשהב"ט ישקול שנית לשלב במערכת את תת-המערכת ג' שפיתח. משהב"ט הורה לערוך בדיקה חוזרת, דבר שגרם לעיכוב בהתנעת פרויקט תת-המערכת ג' במפעל א', כמתואר לעיל. גם הבדיקה החוזרת העלתה, שתת-המערכת ג' שפיתח מפעל ב' אינה עומדת בדרישות האופיון של המערכת. התברר, כי משהב"ט הורה על הבדיקה החוזרת על אף התראות תעש וצה"ל. בספטמבר 1994 פנה צה"ל לראש מו"פ במפא"ת לאחר שמפא"ת ערער על בחירת מפעל א' לפיתוח ולייצור תת-המערכת ג' העדיפה עבור המערכת, עקב רצון משהב"ט לייצר במפעל ב' ועקב החשש מאי-קבלת היתרי ייצוא מארה"ב. צה"ל התריע כבר אז, כי המעבר למפעל ב' במקום מפעל א' יביא לדחייה בלוח הזמנים, לפגיעה בביצועים, ולתוספת עלויות. הוא הבהיר, כי עקב הצורך המיבצעי, צה"ל אינו מתכוון להפחית את הביצועים הנדרשים, ואינו מתכוון לממן את הפיתוח במפעל ב'. 

(ג) לאחר הבחינה החוזרת קבעו באמצע נובמבר ראש מו"פ וראש מנה"ר בהסכמת מפעל ב', כי על מפעל א' ועל מפעל ב' להגיע להסכם בתוך שבוע, שמפעל א' ירכוש בחו"ל את תת-המערכת ג'  העדיפה לצורכי הפיתוח, ועבור הייצור הסדרתי של המערכת ייצר מפעל ב' את תת-המערכת ג' העדיפה, אך מימון הפיתוח לא ייעשה על חשבון פרויקט המערכת. יצוין, כי סיכום זה הינו על פי ההסכמות בין מפעל ב' לבין תעש ומפעל א' מאוגוסט 1994. על אף קביעתם של ראש מו"פ וראש מנה"ר, ביקש בסוף נובמבר 1994 מנהל מפעל ב' מראש מו"פ לשקול שנית לשלב את מפעל ב' כבר בשלב הפיתוח, והוא אף הציע, כי הפיתוח ימומן על ידי מפעל ב' ומפא"ת; ועל חשבון פרויקט המערכת. 

באותו מועד הודיע מנהל מפעל ב' למשהב"ט, כי תת-המערכת ג' העדיפה שייצר עומדת בדרישות המיפרט, והשימוש בה לא יעכב את תכנית המערכת יותר משלושה חודשים. בדצמבר 1994 הודיעה תעש לצה"ל ולמשהב"ט, כי להערכתה שילוב תת-מערכת ג' זו יגרום לפיגור של לפחות שנה בפיתוח המערכת; תיתכן פגיעה בהספקות הסדרתיות; וביצועי תת-מערכת ג' זו לא יעמדו בדרישות האופיון. ביולי 1995 עדכנה תעש את הערכתה, שהפיגור בתכנית המערכת יגיע ל-20 חודשים אם ישולב מפעל ב' בתכנית. מהסקר שערך מפא"ת באפריל 1995 עלה, כי היכולת של מפעל ב' אכן אינה מאפשרת ייצור תת-מערכת ג' העונה על דרישות צה"ל, ויידרשו כשנתיים ומספר מיליוני דולרים להשלמת הפיתוח ותשתית הייצור. במאי 1995 קבע ראש מו"פ במפא"ת, כי "איחרנו כנראה את המועד" לשלב במערכת את תת-המערכת ג' העדיפה מתוצרת מפעל ב', ואפילו את תת-המערכת ג' שכבר פותחה. 

על אף קביעתו של ראש מו"פ, המשיך ראש מנה"ר להתנגד עד לינואר 1996 לרכש תת-מערכות ג' מחו"ל, כיוון שמשהב"ט ומפעל ב' השקיעו מיליוני דולרים בקווי הייצור של מפעל ב', ולא מנצלים אותם. 

(ד) מתחילת שנות ה-80 פותחו בעולם תת-המערכות ג' העדיפות, שהחליפו את תת-המערכות ג' שפיתח מפעל ב'. על אף זאת, פיתחו עד לאמצע שנות ה-90 משהב"ט ומפעל ב' את תת-המערכת ג', בהשקעה משותפת של מספר מיליוני דולרים. 

באפריל 2001 הודיע מפא"ת למשרד מבקר המדינה, כי המדיניות הייתה לדחות את פיתוח תת-המערכת ג' העדיפה בישראל, כיוון שהתהליך יקר ובעל סיכוני פיתוח גבוהים. משרד מבקר המדינה מעיר, כי עקב מדיניות זו, איחר מפעל ב' את המועד לפתח ולשלב את תת-המערכת ג' העדיפה מתוצרתו עבור המערכת. 

(ה) בעקבות הסקר, החליט משהב"ט ב-1995 על תכנית רב-שנתית לפיתוח תת-המערכת ג' העדיפה במפעל ב', וב-1995 החל מפעל ב' בפיתוח במימון משותף של משהב"ט בעלות של עשרות מיליוני ש"ח. רק ב-1999 סיים מפעל ב' לייצר את אבות-הטיפוס הראשונים של תת-המערכת ג' העדיפה. פיתוח זה, על אף שהוא דומה במיפרטיו לתת-המערכת ג' של המערכת, לא הותאם לה, אלא יועד למערכת נשק אחרת. על אף זאת, גם ב-1999  הנחה ראש מנה"ר את תעש ואת מפעל א' לשלב את מפעל ב'. עלות השילוב הוערכה ב-1999 בעשרות מיליוני ש"ח, וצפוי היה פיגור של כשנה עד שנתיים בהספקת המערכת. יוצא אפוא, כי אכן התגשמו כל סיכוני לוח הזמנים והעלויות שהעלו צה"ל, מפעל א' ותעש בפני משהב"ט כבר ב-1994, בדרישתם שלא לשלב את מפעל ב' בפרויקט המערכת. משרד מבקר המדינה העיר, כי תכנית הפיתוח שהציג מפעל ב' בדצמבר 1994 לגמר פיתוח של תת-המערכת ג' העדיפה באפריל 1996, הייתה אופטימית למדי.

ב-1999 הציעו תעש וצה"ל למפעל ב', כי הוא ייקח על עצמו את סיכוני עלויות תכנית שילוב תת-המערכת ג' העדיפה מתוצרתו במערכת בעסקת הרכש הנוספת. צה"ל אף הדגיש, כי הוא מעדיף לשלם למפעל ב' את עלות תת-המערכות ג' בסך של מיליוני ש"ח, ובלבד שלא לשלבו בעסקת רכש זו. התברר, כי מפעל ב' לא הציג למשהב"ט תכנית שילוב בעלות נמוכה מעשרות מיליוני הש"ח דלעיל, ומפעל ב' לא היה מוכן לקחת על עצמו את סיכוני עלויות הפיתוח ולוחות הזמנים. לפיכך, גם בעסקת הרכש הנוספת לא נכללה תת-מערכת ג' מתוצרת מפעל ב'. משרד מבקר המדינה העיר, כי גם לאחר שמפעל ב' פיתח את תת-המערכת ג' העדיפה, סיכוני אי-העמידה בביצועים, בלוח הזמנים, ובעלויות הנוגעות לעסקת הרכש הנוספת היו אותם הסיכונים מ-1994, אלא שאז עדיין לא פיתח מפעל ב' את תת-המערכת ג' העדיפה. יצוין, כי ב-1999 הבטיח משהב"ט את שמירת היכולת האסטרטגית של המדינה לפיתוח ולייצור תת-מערכות ג', על ידי שילוב מפעל ב' בתכנית פיתוח אחרת של צה"ל.

(ו) משרד מבקר המדינה העלה, כי בעקבות הנחיית ראש מנה"ר למצות את האפשרויות לשלב את מפעל ב' בעסקת הרכש הנוספת, חל עיכוב וגידול בעלויות הפיתוח גם בעיסקה זו, כפי שקרה בהצטיידות במערכת. התברר, לדוגמה, כי בינואר 1999 התריעה תעש בפני צה"ל על הפסקת הייצור בחו"ל של רכיב הדרוש עבור תת-המערכת ג', ושאי-רכישתו עד פברואר 1999 תגרום לעלויות ניכרות לשילוב רכיבים חלופיים בעסקת הרכש הנוספת. רק כשנה מאוחר יותר, בפברואר 2000, אישר משהב"ט לתעש לרכוש שלושה רכיבים שהופסק ייצורם בחו"ל, וביניהם את הרכיב האמור, אלא שבאותו מועד כבר לא ניתן היה לרוכשם. עלות שילוב הרכיבים החלופיים בתעש במערכת בעסקת הרכש הנוספת מסתכמת במיליוני ש"ח, ותיתכן עלות בסכום דומה גם במפעל א'. יצוין, כי התייקרות זו של פיתוח תת-המערכת ג' עבור עסקת הרכש הנוספת הינה על חשבון תקציב צה"ל, ולפיכך הקטין צה"ל את כמות המערכות שתכנן לרכוש בעסקת הרכש הנוספת, ונפגעת מיבצעיותו עקב הארכת משך ההצטיידות. 

במאי 2001 הודיע מנה"ר למשרד מבקר המדינה, כי "מנה"ר, בראייה ארוכת טווח, ומתוך מחויבות בסיסית לאפשר פיתוח יכולת [תת-מערכת ג'] בארץ, כפה בשלב מסוים את דעתו בפרויקט, וראה את פרויקט [המערכת] כפלטפורמה שתניע את פעילות הפיתוח וההצטיידות של [תת-מערכת ג'] כחול לבן בארץ", ו"פיתוח יכולת ישראלית של [תת-מערכת ג'] חשובה מאוד, גם אם לתהליך עצמו נגרמות עלויות בלתי צפויות, או שקיימת פגיעה בלוח הזמנים של הפרויקט הזה או לפרויקטים אחרים". 

לדעת משרד מבקר המדינה, אין חולק על כך שתפקיד מנה"ר בראייה ארוכת טווח לפתח יכולות בארץ; אך נוכח העובדה שצה"ל, תעש ומפעל א' הבהירו מראש למנה"ר, כי לא ניתן יהיה לשלב את מפעל ב' בלוח הזמנים, בעלויות ובביצועים הנדרשים לפרויקט המערכת, כפי שאכן קרה הן ב-1994 והן ב-1999, מן הראוי היה, שמנה"ר היה מטה משקל רב יותר להזהרות אלו, ובכך היה נמנע עיכוב הפיתוח וההצטיידות במערכת, שהינה חשובה ביותר לצה"ל.

*

תעש הינה הקבלן הראשי לפיתוח ולייצור מערכת נשק מתקדמת, והיא התקשרה עם מפעל א' שהיה קבלן המשנה העיקרי לפיתוח ולייצור תת-מערכות א', ב' וג' בהיקף כספי ניכר.

סכום זה אינו כולל רכש של רכיבים מחו"ל במט"ח סיוע בהיקף כספי נרחב. מפעל א' סיפק לתעש את אב-הטיפוס ההנדסי הראשון של תת-המערכת ב' בפיגור של כשמונה חודשים, ואף סיכם עם תעש באישור צה"ל, כי הוא יהיה בעל ביצועים מופחתים על מנת לקצר את הפיגור בלוח הזמנים של הפיתוח. כתוצאה מהפיגור בלוח הזמנים של הפיתוח, סיפק מפעל א' לתעש את תת-המערכות א' וב' בפיגור ממוצע של כחצי שנה. 

מפעל א' סיפק לתעש תת-מערכות ג' הכוללות חומרה תוצרת קבלן המשנה הראשי שלו. פיתוח תת-המערכות והספקתן הסתיים בפיגור של כשנה מעבר לתכנון; מתוך זמן זה משהב"ט אישר דחייה של כחצי שנה. חלק מהותי מהפיגור בפיתוח ובהספקה נבע מעיכוב בהתקשרות של מפעל א' עם קבלן משנה בחו"ל, שנבע מאיסור שהטיל משהב"ט על ההתקשרות; מקשיים בשילוב המערכת בפלטפורמה א', כתוצאה מבעיות בפלטפורמה א', ומאי-הגדרה במועד של נושא מסוים. חלק מהפיגור בפיתוח נגרם מהתמשכות הפיתוח במפעל א'. 

מפעל ב' הינו יצרן של תת-מערכות ג', ובשנים 1994 ו-1999 עלתה סוגיית שילוב חומרת תת-מערכת ג' מתוצרתו בעסקות רכש של המערכת. מפעל ב' הודיע ב-1994 לתעש ולמפעל א', שאין ביכולתו לפתח את תת-המערכת ג' בלוח הזמנים הנדרש לפיתוח המערכת. לגבי שתי העסקות הבהירו מראש צה"ל ותעש למשהב"ט, שתת-המערכת ג' של מפעל ב' לא תעמוד בביצועים הנדרשים, בלוחות הזמנים ובעלויות. על אף זאת עיכב משהב"ט ב-1994 וב-1999 את אישורו למפעל א' להתקשר עם יצרן מחו"ל לייצור תת-המערכת ג'. העיכוב גרם לתוספת עלויות ולפגיעה בלוח הזמנים של ההצטיידות במערכת. הסיכונים שהעלו צה"ל, תעש ומפעל א' ב-1994 בנוגע לשילוב תת-המערכת ג' של מפעל ב' בעסקת המערכת, אכן התגשמו. רק ב-1999, כשנתיים לאחר תחילת ההצטיידות במערכת, סיים מפעל ב' את אב-הטיפוס הראשון של תת-המערכת ג' העדיפה מתוצרתו. גם בעסקת רכש נוספת לא שולבה תת-המערכת ג' תוצרת מפעל ב', כיוון שנדרשה השקעה של עשרות מיליוני ש"ח לשילובה. 

מן הראוי היה, שמנה"ר היה מטה משקל רב יותר להזהרות צה"ל ותעש, ובכך היה נמנע עיכוב הפיתוח וההצטיידות במערכת שהינה חשובה ביותר לצה"ל.