האגודה למען החייל

האגודה למען החייל (להלן - האגודה) הינה עמותה רשומה ומטרותיה, על פי התקנון שלה (להלן - התקנון), הן בעיקר לקדם את ענייני החייל והחייל המשוחרר  בתחומי הרווחה, החינוך והתרבות, על ידי הקמה, אחזקה וניהול מפעלים, לרבות בתי חייל, קריות נופש וחינוך, אכסניות, מועדונים, מסעדות ומוסדות אחרים; לקיים קשר הדוק עם מתנדבי האגודה, לטפחם ולהכשירם להשגת מטרות האגודה; ולאגד את ידידי החייל בארץ ובחו"ל.

האגודה אמורה לפעול בתיאום עם מערכת הביטחון, כדי לקדם את מטרות האגודה; לייסד סניפים מקומיים, לאגדם ולהפעילם במסגרת מרחבים או בכל מסגרת אחרת; לקבל תרומות, מתנות ועיזבונות במדינת ישראל ומחוצה לה; לקבל הקצבות, מענקים, הלוואות מאת הממשלה וגופים אחרים; ולהשתמש שימוש מועיל בהכנסות האגודה וברכושה לביצוע תפקידה ולקידום מטרותיה.

בחודשים יולי - דצמבר 2000, לסירוגין, ערך משרד מבקר המדינה ביקורת על פעולות האגודה. נבדקו בעיקר הנושאים הבאים: מוסדות האגודה, ענייני כספים ותקציב, גיוס אמצעים בחו"ל, כוח אדם ומינהל, התקשרויות וחוזים.

מוסדות האגודה

האגודה פועלת באמצעות מטה האגודה בתל-אביב וארבעה מרחבים ארציים, האחראים להפעלת סניפי האגודה שבתחום אחריותם. בתקנון נקבע, כי הוועד המנהל אחראי לניהולה התקין, לפעילותה ולמילוי מטרותיה של האגודה. האסיפה הכללית בוחרת ועד מנהל מבין חבריה; חברים בו, בין היתר, ארבעה יושבי ראש של המרחבים, ארבעה יושבי ראש של סניפי האגודה, נציג משרד הביטחון (להלן - המשרד), נציג צה"ל, יושבי ראש ועדות ציבוריות ונציגי ארגונים; בנוסף לכך, יכולה האסיפה הכללית לבחור חברי כבוד לוועד המנהל וחברים אחרים המומלצים על ידי יו"ר האגודה; בעת הביקורת נמנו 57 חברים בוועד המנהל, מהם 16 חברי כבוד, בעלי אותן זכויות כמו יתר חברי הוועד המנהל. 

1.   יו"ר האגודה 

(א) על פי התקנון, יבחר הוועד המנהל את יו"ר האגודה על דעת שר הביטחון; תקופת כהונתו של יו"ר האגודה - שלוש שנים. בתקנון לא נקבעה הגבלה על מספר תקופות הכהונה שבהן יכול יו"ר האגודה לכהן, אך, לעומת זאת, בנושא "רצף שירות במוסדות האגודה", הדן ביושבי ראש ועדות, נקבע בתקנון, כי "חבר לא יוכל להיות יו"ר באותו מוסד או ועדה יותר מאשר שלוש תקופות כהונה פעילות רצופות - של שלוש שנים כל אחת. רשאי יו"ר כאמור להיבחר לתקופות כהונה נוספות, בתנאי שיאושר על ידי הוועד המנהל, על פי המלצת יו"ר האגודה". לדעת משרד מבקר המדינה, ראוי הוא כי האגודה תבחן הגבלת מספר הכהונות הרצופות בתפקיד יו"ר האגודה, דבר שיש בו להועיל לתפקודם של גופים ציבוריים. 

(ב) יו"ר האגודה נבחר לראשונה לכהונתו ב-4.11.90. ב-8.9.93, כחודשיים לפני סיום תקופת כהונתו הראשונה (נובמבר 1993) הוא נבחר לקדנציה שנייה. מן התיעוד עלה, כי כבר באפריל 1996, יותר משישה חודשים לפני תום הקדנציה, נבחר היו"ר לתקופת כהונה שלישית, שאותה היה אמור להשלים בנובמבר 1999. במאי 1999, כחמישה חודשים וחצי לפני סיום תקופת כהונתו, נבחר היו"ר לתקופת כהונה רביעית.

מן המסמכים עלה, כי ב-9.5.99 ביקש סגן יו"ר האגודה - לדבריו, על דעת רובם המכריע של חברי הנהלת האגודה - משר הביטחון דאז, מר משה ארנס, לאשר את הארכת כהונתו של יו"ר האגודה לקדנציה נוספת. עוד עלה מן המסמכים, כי למחרת, ב-10.5.99, כתב המשנה למנהל הכללי של המשרד לסגן יו"ר האגודה, כי לשר הביטחון אין הסתייגות להצעתם של סגן יו"ר האגודה ויתר חברי ההנהלה. נמצא, כי ב-12.5.99, יומיים לאחר קבלת התשובה של המשנה למנהל הכללי של המשרד, פנה סגן היו"ר לחברי הוועד המנהל, הודיעם על מכתבו לשר הביטחון ועל תגובת השר, והזמינם לישיבה שלא מן המניין ביום שישי 14.5.99. באותה ישיבה נכחו 33 חברים מכלל 57 חברי הוועד המנהל; 24 חברים הודיעו מראש, בכתב או בעל-פה, שלא יוכלו להגיע.

מן הפרוטוקול של אותה ישיבה עלה, כי אחד מחברי הוועד המנהל, המכהן גם כיו"ר מרחב באגודה, השמיע התנגדות לקיום הישיבה שלא מן המניין. הוא ציין, בין היתר, כי "מפגש זה היום הוא משגה, אסור היה לקיים אותו. האגודה, כגוף ציבורי, נתונה לביקורת ציבורית, ואסור היה לקיים הישיבה היום, כאשר ביום ב' הבא, 17.5.99, מתקיימות הבחירות... [לכנסת ולראש הממשלה]. צריך שיהיה להנהלה האומץ לדבר על זה, למען האגודה לא תיפגע כהוא-זה ולא יוטל בה רבב". חבר זה ציין עוד, כי "אינו נותן ידו למהלך זה, המתקיים ביום ו', 14.5.99, בצהריים, כאשר הבחירות מתקיימות, כאמור, ב-17.5.99 - ואיש אינו יודע מי יהיה שר הביטחון, נתון שהאגודה חייבת להתחשב בו בגין זיקתה למערכת הביטחון". חברים נוספים בוועד המנהל השמיעו אף הם הסתייגויות לקיום אותה ישיבה; בסיום הישיבה הצביעו כל חברי הוועד המנהל, למעט אחד שנמנע, בעד בחירתו המחודשת של יו"ר האגודה; סגן היו"ר דיווח לנוכחים, כי 22 חברים בוועד המנהל, שלא נכחו בישיבה, הביעו את תמיכתם בבחירה באמצעות שיחה טלפונית או שיגור הודעה.

משרד מבקר המדינה העיר כדלקמן:

(א) במאי 1999, בעת העלאת הנושא של בחירת יו"ר האגודה לדיון בישיבת הוועד המנהל, נותרו עדיין כחמישה חודשים וחצי עד לסיום כהונת היו"ר; גם בחירת היו"ר ב-1996 התקיימה בחודש אפריל של אותה שנה, כחצי שנה לפני תום כהונת היו"ר, וסמוך מאוד לבחירות לראש הממשלה ולכנסת, שהתקיימו בסוף מאי 1996. מאחר שמינויו של יו"ר האגודה חייב להיות על דעת שר הביטחון, ראוי היה, נוכח הזמן שעוד נותר עד תום תקופת כהונתו של היו"ר ונוכח הבחירות הקרבות, להמתין במינוי היו"ר עד לאחר הבחירות.

(ב) ההודעה על קיום דיון והצבעה בנושא כה חשוב של בחירת יו"ר האגודה במאי 1999 הובאה לידיעת חברי הוועד המנהל יומיים בלבד לפני קיומה. 

סגן יו"ר האגודה מסר למשרד מבקר המדינה בפברואר 2001, בין היתר, כי "למיטב ידיעתי לא היה למישהו מחברי הוועד המנהל של האגודה מועמד שיבקש להחליף את היו"ר. על סמך ניסיוני והיכרותי את האגודה וחברי מוסדותיה, לא יעלה על דעתו של מישהו מהם, חדשים כוותיקים, להציע מחליף".

המשנה ליועץ המשפטי למערכת הביטחון במשרד הביטחון השיבה למשרד מבקר המדינה בפברואר 2001, בין היתר, כי "מינוי יושב הראש במקרה דנן נבחן משפטית ונמצא, כי דרך המינוי ותקופת המינוי אינה מנוגדת לתקנון".

משרד מבקר המדינה מעיר, כי בתשובות של האגודה וסגן יו"ר האגודה אין כדי להסביר מדוע נקבע מועד הבחירות בחופזה ובהתראה כה קצרה לחברי הוועד המנהל, על אף שנותרה כמחצית השנה עד תום כהונת היו"ר. לדעת משרד מבקר המדינה, מן הראוי שהאגודה תקבע בתקנונה הליכים מסודרים ולוח זמנים לבחירת יו"ר האגודה, שיאפשרו הצגת מועמדים ועריכת דיונים מקדימים בוועד המנהל בנושא כה חשוב של בחירת יו"ר לאגודה.

2.   מינוי יו"ר מרחב דרום 

על פי התקנון, בראש הוועד המנהל של מרחב יכהן יו"ר המרחב, אשר ייבחר על ידי הוועד המנהל של המרחב; יו"ר המרחב נושא באחריות כוללת לנעשה במרחב והוא מייצגו כלפי המוסדות האזרחיים ויחידות צה"ל בתחום המרחב, וכן את המרחב כלפי האגודה; יו"ר של כל אחד מהמרחבים באגודה מכהן גם כחבר הוועד המנהל של האגודה. על פי התקנון, אם נפטר חבר הוועד המנהל, יחליפו ממלא מקומו; בהעדר ממלא מקום, ימנה יו"ר האגודה חבר אחר במקומו; תוקפה של חברות בוועד המנהל יהיה עד כינוסו הקרוב של מושב האסיפה הכללית, והמשך חברותו של ממלא מקום יו"ר מרחב בוועד המנהל טעון אישור האסיפה הכללית. 

מרחב דרום של האגודה מאגד כ-18 סניפים של האגודה. יו"ר מרחב דרום נפטר ביולי 2000. נמצא, כי בהיעדר ממלא מקום ליו"ר המרחב המנוח, לא החליפו איש בתפקידיו לאחר פטירתו. עד דצמבר 2000 לא מונה חבר אחר לתפקיד יו"ר מרחב דרום. מנכ"ל האגודה מסר למשרד מבקר המדינה באפריל 2001, כי בחודש זה בחרה האגודה יו"ר חדש למרחב דרום.

3.   ועדות ביקורת

בתקנון נקבעו הרכב ועדת הביקורת הציבורית והרכב ועדות הביקורת הציבוריות המרחביות, תחומי הסמכות של ועדות אלו ותפקידיהן; בוועדת הביקורת הציבורית חמישה חברים, ועליה לבדוק את פעולות האגודה ולדווח לאסיפה הכללית על פעולות האגודה ועל דוחות של הוועד המנהל. על פי התקנון, חייבת ועדת הביקורת הציבורית המרחבית לדווח לוועדת הביקורת הציבורית.

בביקורת עלה, כי האגודה לא קבעה נהלים אשר יסדירו את סדרי העבודה של ועדות הביקורת הציבוריות המרחביות; לא נמצא שוועדות אלו קיימו דיונים שוטפים בעניינים שבתחום סמכותן; במשרדי הנהלת האגודה לא נמצאו פרוטוקולים של ישיבות הוועדות, ולא נמצאו דיווחים שוטפים לוועדת הביקורת הציבורית.

פעילות המתנדבים

בתקנון נקבע, כי אחת ממטרות האגודה היא "לאגד את ידידי החייל בארץ ובחו"ל בחוגי מתנדבים לעזרת האגודה". מבקר המדינה כבר ציין בביקורת הקודמת שערך על האגודה ב-1995, כי "חשוב מאוד לעשות לעידוד ולטיפוח ההתנדבות, לגיבוש המתנדבים ולהפעלתם המוגברת בתפקידי האגודה ופעולותיה". מבקר המדינה עמד אז על הירידה שחלה בפעילות המתנדבים ובמספרם. בעקבות הביקורת, הודיעה האגודה למשרד מבקר המדינה, כי מינתה באוגוסט 1995 ועדה לבדיקת נושא ההתנדבות. מסקנות הוועדה נמסרו להנהלת האגודה במארס 1996. אחת המסקנות הייתה, כי יש להקים אגף בהנהלת האגודה, שיעסוק בנושא ההתנדבות; לקרב את המתנדבים באמצעות שיתופם בפעולות האגודה, ולמצוא נושאים חדשים לפעולתם. בעקבות כך, הקימה האגודה באוגוסט 1996 מחלקה לטיפוח ההתנדבות, המטפלת בנושא המתנדבים.

במועד הביקורת הנוכחית טען יו"ר האגודה, כי הפעילות ההתנדבותית באגודה הינה דלה, והמתנדבים בסניפים הם בעיקר מתנדבים ותיקים. 

נתונים כספיים

להלן דוח על הוצאות האגודה והכנסותיה לשנים 1998 ו-1999 (באלפי ש"ח):

המשך קריאה בקובץ המצורף