מניעת השימוש בסמים בצה"ל

בפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973 (להלן - פקודת הסמים), נקבע האיסור על החזקה ושימוש בסם מסוכן, וכן נקבע, כי העובר על הוראות החוק בעניין זה דינו קנס או מאסר לפי חוק העונשין, התשל"ז-1977. כך מצוין גם בפקודת מטכ"ל, שעניינה "שימוש בסמים - נוהל, דיווח, מעצר ופתיחת חקירת מצ"ח", כי השימוש בסמים מהווה עבירה פלילית ופוגע בצבא, וכי על חיילי צה"ל (לרבות חיילים וחיילות בשירות סדיר, מילואים ועובדי צה"ל) חל איסור להחזיק סמים, ליטול אותם או לסחור בהם. בהתאם לכך, נאמר בהנחיות הפרקליטות הצבאית הראשית לגבי עבירות סמים, כי מדיניות צה"ל כלפי עבירות המבוצעות על ידי חיילי צה"ל בכל הקשור לסמים מסוכנים (שימוש, החזקה, הספקה, סחר, יבוא וכו') מחייבת חקירה של כל מידע או חשד לביצוע עבירה מסוג זה והגשת כתב אישום כנגד מי שנאספו די ראיות לכאורה להוכחת אישום כזה. 

צה"ל רואה בשימוש בסמים על ידי חייליו סכנה ליכולתו של הצבא למלא את תפקידיו. לשימוש בסמים ישנן גם תוצאות לוואי שליליות. לרכישת הסם נזקק המשתמש לכסף שמקורו לעתים במעורבות עבריינית, כגון גניבת אמצעי לחימה ומכירתם. צה"ל מתמודד עם התופעה באופן  מערכתי על ידי שילוב גורמי חיל החינוך והנוער, המשטרה הצבאית החוקרת (להלן - מצ"ח) והפרקליטות הצבאית הראשית, לביצוע פעולות בתחום ההסברה, המניעה, האכיפה והענישה. 

1. על פי נתוני משטרת ישראל והרשות למלחמה בסמים, ישנה עלייה מתמשכת בהיקף השימוש בסמים בחברה הישראלית. תופעת השימוש בסמים גם בקרב הנוער הולכת ומתרחבת בשנים האחרונות. היא מתחילה עוד לפני הגיוס לצה"ל ונמשכת במהלך השירות. דפוסי השימוש בסמים אף הם השתנו וקיים מעבר מסמים "קלים" לסמים "קשים" יותר. 

על מידת השימוש בסמים על ידי חיילי צה"ל ניתן ללמוד ממספר מקורות:

(א) מפקדת קצין הרפואה הראשי (להלן - מקרפ"ר) עורכת מדי שנה בשנה סקר אנונימי בעניין השימוש בסמים. הסקר מקיף 5% מהחיילים המשתחררים באותה שנה. סקרים אלה מצביעים על עלייה משמעותית בתופעה בשנים 1998 ו-1999 ועל ירידה קלה בשנת 2000, כמפורט בטבלה שלהלן:

שיעור החיילים המשתמשים בסמים

הטבלה בקובץ המצורף

לא מן הנמנע, כי שיעור המשתמשים גבוה יותר, מאחר שייתכן כי לא כל מי שהשתמש בסמים מצהיר על כך בסקר. 

(ב) סקר נוסף (סקר אפידמיולוגי), שערכה מקרפ"ר בשנת 1998 בשיתוף עם הרשות למלחמה בסמים, ואשר נועד לבחון, בין היתר, את שיעורי השימוש בסמים בקרב חיילי צה"ל, הצביע אף הוא על היקף משמעותי של חיילים שהצהירו על שימוש בסמים: 22.5% מכלל החיילים, שענו על השאלון שהופץ בסקר, דיווחו כי השתמשו אי-פעם בסמים; 11.3% מתוכם מסרו, כי עשו זאת בשנה שקדמה לסקר.

(ג) לפי נתונים של התביעה הצבאית הראשית, חלה בשנים האחרונות עלייה במספר כתבי האישום שהוגשו בגין שימוש ואחזקה של סמים "קשים" - הרואין, אקסטזי ול.ס.ד. בשנת 1998 הגיע שיעור כתבי האישום על שימוש בסמים "קשים" ל-- 10%מתוך כתבי האישום שהוגשו בגין עבירות סמים, ובשנת 2000 – ל- 17%מתוך כתבי אישום אלה.

2. בחודשים נובמבר 2000 עד ינואר 2001 ערך משרד מבקר המדינה ביקורת בנושא מניעת השימוש בסמים בצה"ל . נבדקו הפעולות הנעשות בתחום ההסברה, המניעה, האכיפה והענישה. עוד נבדקו מדיניות הגיוס והשחרור של צה"ל לגבי נוטלי סמים. הביקורת נערכה באכ"א, במפקדת מצ"ח ובאחד מבסיסי מצ"ח, במפקדת קצין החינוך והנוער הראשי (להלן - מקח"ר), ובפרקליטות הצבאית הראשית. בדיקות השלמה נעשו ביחידת בתי הדין, בבסיס קליטה ומיון (להלן - בקו"ם), ובמעבדה לטוקסיקולוגיה שבמרכז הרפואי ע"ש ח' שיבא, תל-השומר (להלן - המעבדה לטוקסיקולוגיה). 

מועמדים לשירות ביטחון שנטלו סמים בעבר

על פי הוראת קבע של אכ"א, לא יגויס מועמד לשירות ביטחון (להלן - מלש"ב) לצה"ל בטרם ייבדק עברו הפלילי. מידע בדבר רישום פלילי מתקבל ממשטרת ישראל על פי נוהל המסדיר את העברת המידע. בהוראה נקבעה שיטת ניקוד המתבססת על דירוג העבירות לפי חומרתן, ועל פי הניקוד מחליט ראש מינהל הגיוס, או סגנו, על גיוסו או על אי-גיוסו של המלש"ב לצה"ל.

לפי נתוני מינהל הגיוס, בשנת גיוס 1999 היו 1,416 מלש"בים (גברים) שהתקבל אודותם מידע ממשטרת ישראל, כי יש רישום פלילי לגביהם על שימוש בסמים, או שנודע במהלך תהליך האבחון בלשכות הגיוס, כי השתמשו בסמים (הם מכונים על ידי מינהל הגיוס - "בעלי סמפטום סמים"). כשליש מהמלש"בים משתי קבוצות אלה גויסו, וכן גויסו רבע מבין 124 המלש"ביות שיש לגביהן רישום פלילי על שימוש בסמים, או שאותרו כ"בעלות סמפטום סמים". 

המידע הנוגע ל"בעלי סימפטום סמים" שגויסו לצה"ל אינו מועבר למצ"ח להעשרת התשתית המודיעינית (בשנת 2000 גויסו 287 מלש"בים כאלה). יצוין, כי חוות דעת, שנתנה הפרקליטות הצבאית הראשית בעניין זה במארס 2000, קובעת, כי ניתן להעביר למצ"ח מידע כזה.

פעולות הסברה 

עד תחילת שנת 2000 הפיצה מקח"ר חומר הסברה שנלקח מהרשות למלחמה בסמים, וכן "דפי חושבים" שהכינה. כמו כן התקיימו ימי עיון ופעולות נוספות. פעילות זו לא הייתה מובנית ושיטתית. כך, למשל, לפי סקר משתחררים, שנערך ב-1999, השיבו כ- 44%מהנשאלים, כי לא נחשפו כלל במהלך שירותם לפעילות הסברה בנושא הסמים. ההצלחה של פעילות ההסברה גם היא הייתה מוגבלת: בסקר המשתחררים נבדקה גם השפעת ההסברה על התנהגותם של משתמשים ושל אלה שנמנעו משימוש לאחר שנחשפו לפעילות הסברה. 59% מבין המשתמשים ו  44%-מבין הנמנעים מסרו, כי ההסברה לא השפיעה כלל על התנהגותם. 

בהתאם להנחיית סגן ראש אכ"א, גיבשה מקח"ר במהלך שנת 2000 תכנית חינוך והסברה שנתית למניעת השימוש בסמים בצה"ל. לביצוע התכנית נדרשים מרצים מומחים בנושא הסמים. לכל פיקוד מרחבי הוקצו לשנת 2001 מספר הרצאות מומחה, ובסך הכל הוקצו כ-500 הרצאות. מקח"ר הכינה רשימה של 88 מרצים בשכר, אולם בביקורת התברר, כי רק עם שלושה מרצים נוצרה התקשרות פורמלית על בסיס קבוע, ומרצה נוסף הסכים להרצות בהתנדבות. לפי הסברי מקח"ר, רוב המרצים מסרבים לעבוד עם צה"ל בעיקר בגלל תעריפי שכר נמוכים, נוהל תשלום מסובך וריחוק גיאוגרפי. משרד מבקר המדינה העיר, שבהתחשב בכך שהמרצים מהווים מרכיב מרכזי בתכנית, ראוי שצה"ל ישקול דרכים להתמודד עם הקושי שנוצר. ואכן בתשובתו ממאי 2001 הודיע צה"ל, כי באפריל 2001 אותרו 89 מרצים שיקיימו הסברה ביחידות, והתשלום למרצים יבוצע באמצעות האגודה למען החייל בתעריף מרכז ההסברה. 

פעולות מניעה ואכיפה

על פי פקודת הארגון של מצ"ח, בין תפקידיה, לחקור עבירות שביצעו חיילים ואחרים, אשר חוק השיפוט הצבאי חל עליהם; לערוך פעולות גלויות וסמויות למניעת עבירות; ולהפעיל גוף מודיעיני  ואמצעים מתוחכמים לשם איסוף מידע על נושאי ההתעניינות של המשטרה הצבאית בתחום העבירות הפליליות ועבירות אחרות. במצ"ח פועל ענף מודיעין המופקד על איסוף מידע ממקורות שונים, כדי שזה ישמש לצורכי חקירה, לפעולות מנע ולקבלת תמונת מצב מודיעינית. בפיקודים המרחביים פועלים תשעה בסיסי מצ"ח, הכוללים בתוכם גופי מודיעין. עוד פועלת במצ"ח יחידה מרכזית לחקירות מיוחדות (להלן - ימל"ם). חשיפת עבירות סמים מהווה יעד מרכזי בעבודת מצ"ח. 

1. בסיסי מצ"ח עורכים אחת לשנה פעילות מניעה ביחידות צה"ל. ביחידות המוגדרות על ידי מצ"ח, כיחידות יעד, נעשית הפעילות בתדירות של אחת לחודש. פעילות המניעה כוללת בעיקר לקיחת דגימות שתן מחיילים. מפקדת מצ"ח קובעת את מספר דגימות השתן שעל כל אחד מבסיסיה לבצע במשך שנת העבודה. הוראה של קצין המשטרה הצבאית הראשי (להלן - קמצ"ר) קובעת את שיטת הפעולה ואת אופן ביצועה, ובין היתר את הצורך בקבלת הסכמה בכתב של החייל למתן שתן לדגימה ואת הפעולות שיש לנקוט במקרה של סירוב. 

בטבלה שלהלן מובאים נתונים של מצ"ח לשנים 1997-2000 על מספר דגימות השתן והדגימות החיוביות (תוצאה המצביעה על שימוש בסם). הדגימות ניטלו במסגרת כ-400 פעולות מניעה שנערכו ביחידות, מתוכן כ-70 פעולות ביחידות לוחמות. 

המשך קריאה בקובץ המצורף