מצב התשתיות בתחומן של שתי רשויות מקומיות

בפרק זה מובאות תוצאות של בדיקת מצב התשתיות בתחומן של שתי רשויות מקומיות - עיריית סח'נין ומועצה מקומית עראבה.

אוכלוסיית סח'נין מנתה בסוף שנת 1999, על-פי נתוני הלמ"ס, כ-21,000 תושבים. לפי נתוני העירייה לסוף שנת 2000 היו בסח'נין כ-4,400 בתי אב. שטח השיפוט של העירייה כ-9,688 דונם. בשנת 1995 היא הוכרזה כעיר.

1.  תכנית-אב לפיתוח היישוב מיועדת להתוות באופן מושכל ומתוכנן כיווני התפתחות רצויים, לאורך זמן, בהתבסס על תחזית גידול האוכלוסייה ביישוב. העדר תכנית-אב מקשה על פיתוח התשתיות ביישוב באופן מוסדר, מתוכנן, בהתאם לצורכי היישוב ותושביו.

2.  בשנת 1995 יזם משרד ראש הממשלה הכנת תכניות-אב בכמה רשויות מקומיות במגזר הערבי, בהן העיר סח'נין. בשנת 1998 נקבע צוות שהוטל עליו להכין תכנית אב ליישוב לקראת שנת 2020, אשר מטרתה להתוות את הפיתוח של סח'נין בשנות האלפיים. באוגוסט 2000 הוכן דוח מסכם - מסמך מנחה לתכנית-אב ליישוב סח'נין.

הממונה על המחוז במשרד הפנים הודיע בינואר 2002 למשרד מבקר המדינה, כי הטיפול בתכנית האב לסח'נין הסתיים, ותכנית זו משמשת כיום רקע תכנוני להכנת תכניות מפורטות להרחבת היישוב, ובהתאם לעקרונות התכנון שנקבעו בתכנית האב. ואולם, לעיריית סח'נין עדיין יש הסתייגויות מתכנית-האב שהוכנה.

3.  ליישוב סח'נין תכנית מתאר מאושרת שקיבלה תוקף ביום 30.4.90. לתכנית המתאר נוספו חמש תכניות מפורטות שאושרו בשנים 1991-2000. השטח הכלול בתכנית המתאר יחד עם התכניות המפורטות (להלן - תכנית קומפילציה סח'נין) הוא כ-4,445 דונם. עיקר שימושי הקרקע על-פי תכנית קומפילציה סח'נין הוא: 3,029 דונם שהם כ-68.1% משטח התכנית למגורים, 687 דונם (כ-15.5%) - לדרכים, 215 דונם (כ-4.8%) - לאזור מלאכה ותעשייה, 134 דונם (כ-3%) - למוסדות ציבור, 132 דונם (כ-3%) - לחקלאות, 25 דונם (כ-0.6%) - שטח ציבורי פתוח, והיתר -223 דונם (כ-5%) - יועדו לשימושים אחרים.

העירייה החלה בהנחת הרשת הפנימית לביוב עוד בשנת 1987. בשנת 1990 החלה העירייה להניח את הקו המאסף המוליך למאגר סח'נין, בשנים 1991-1993 היא הקימה את מאגר סח'נין בנפח של כ-185,000 מ"ק. בשנים 1993-1998 חיברה העירייה כ-40% מבתי האב לרשת הביוב.

בסוף שנת 1998 החלה העירייה בביצוע שני פרויקטים נוספים להנחת רשת פנימית, אחד בשכונה דרום מזרחית ואחד בשכונה צפון מערבית, שאמורים לכסות עוד כ-30% מבתי האב ביישוב. שני פרויקטים אלה טרם הסתיימו עד מועד סיום הביקורת. לעירייה עדיין אין תקציב לתכניות נוספות להשלמת מערכת הביוב הפנימית. על כן כ-30% מבתי האב ימשיכו להזרים את הביוב לבורות הספיגה.

סעיף 47 לחוק הרשויות המקומיות (ביוב), התשכ"ב-1962 קובע: "בעל נכס רשאי לחבר ביב פרטי מנכסו לביב ציבורי, לפי תנאים שהרשות המקומית תקבע".

העירייה קבעה בסעיף 4 (א) לחוק עזר לסח'נין (היטל ביוב), תשמ"ז-1986 (להלן - חוק העזר לביוב סח'נין), כי "חיבור ביב פרטי לביוב לא יעשה אלא בידי ראש המועצה"; ובסעיף 4 (ב) לחוק העזר לביוב סח'נין נקבע: "בעל נכס או מחזיקו הרוצה בחיבור ביב פרטי לביוב, יגיש למהנדס המועצה בקשה בכתב ותכנית החיבור... ".

להערכת העירייה, כ-500 מבתי האב ביישוב התחברו למערכת הביוב ללא ידיעתה ובלי להגיש לה בקשות בכתב ותכניות חיבור.

לדעת משרד מבקר המדינה, על העירייה, כאחראית להחזקת מערכת הביוב שלה במצב תקין, לפעול למניעת התחברות למערכת שאיננה מאושרת ולבצע פיקוח ובקרה על כך. כמו כן עליה לפעול לחיבור בתי האב למערכת הביוב.

בתשובת העירייה מדצמבר 2001 מסר ראש העיר למשרד מבקר המדינה, כי הוא הורה למחלקת הנדסה "לבצע בקרה ופיקוח לגבי הבתים שהתחברו בצורה פירטית ולפעול לחיבורם עפ"י התכנון ובהתאם להוראות חוק העזר העירוני וכן לערוך ספירה מדויקת של כל בתי האב שטרם חוברו למערכת ולמצוא פתרונות הולמים לחיבורם בהקדם".

בסעיף 16 לחוק הרשויות המקומיות (ביוב) התשכ"ב-1962 נקבע: "החליטה רשות מקומית להתקין ביוב או לקנותו, תמסור לבעלי כל נכס שהביוב ישמש אותו, הודעה על כל שלב העומד להתקנה או הקניה, היינו - ביב ציבורי, ביב מאסף, מכון טיהור שאינו מיועד לייצור מי-שתייה ומתקנים אחרים; ...".

על-פי נתוני העירייה, אחוזי הגבייה בגין היטל הביוב היו בשנים 1998-2000, כ-15%, כ-30% וכ-23%, בהתאמה. משרד מבקר המדינה מעיר, כי גבייה נמוכה של היטל הביוב פוגעת ביכולת העירייה לממן פרויקטים נוספים של הנחת תשתיות ביוב בעיר. מן הראוי, שהיא תנקוט את האמצעים הנדרשים לגביית חובות היטל הביוב המגיעים לה מבעלי הנכסים.

בתשובת העירייה למשרד מבקר המדינה מדצמבר 2001 מסר ראש העיר כי: "הנחיתי את מח' הגבייה לנקוט בכל האמצעים החוקיים להעמקת גביית היטלי הביוב, כמו כן לאחרונה פרסמה העירייה מכרז למתן שירותי גביית היטלי הביוב ובתוך זמן קצר יבחר הזכיין אשר יפעל בצורה ממוקדת לגביית החובות".

פתרון קצה להולכת הביוב אל מחוץ לתחום היישוב, נעשה באמצעות קו מאסף עד למאגר סח'נין. לאחרונה התחיל המאגר לגלוש ולזהם את נחל חילזון. עקב כך, באפריל 2001 הושלם חיבור קו עודפי הקולחין של סח'נין למתקן טיהור שפכים (מט"ש) כרמיאל, השייך לאיגוד ערים לענייני ביוב - אזור כרמיאל (להלן - האיגוד).

עבור הזרמת עודפי הקולחין למט"ש כרמיאל דרש האיגוד מעיריית סח'נין תשלום אגרה בסך 1.47 ש"ח לכל מ"ק (במחירי פברואר 1999). עקב חילוקי דעות בין האיגוד לבין העירייה בדבר גובה אגרת הביוב שתשלם העירייה לאיגוד, הסכימו הצדדים לפנות לבורר שיכריע במחלוקת. בורר זה פסק, כי על העירייה לשלם לאיגוד את התעריף שדרש ממועד החיבור למט"ש.

עוד נמצא, כי עיריית סח'נין לא דאגה במשך שנים להתקין חוק עזר לאגרת ביוב ובכך נמנע ממנה מקור מימון לתחזוקת מערכת הביוב הפנימית ולמימון הטיפול בשופכין. משרד מבקר המדינה העיר, כי העדר חוק עזר לאגרת ביוב, עלול לגרום לעירייה גירעונות כספיים ניכרים במפעל הביוב. בעיה כספית זו החריפה נוכח פסיקת הבורר.

בתשובתה מדצמבר 2001 מסרה העירייה למשרד מבקר המדינה, כי לאחרונה היא קיבלה העתק מהחלטת הבורר בעניין אגרת הביוב אשר תשולם לאיגוד, וכי העירייה לומדת את ההחלטה ואת המסקנות המתבקשות ממנה. כמו כן מסרה העירייה, כי החומר הרלוונטי להכנת חוק עזר לאגרת ביוב הועבר לחברה אשר נקבעה בידי משרד הפנים כגוף הבודק את התחשיבים הכלכליים, וכי העירייה פועלת לזירוז הטיפול בעניין חוק העזר ולאחר סיומו יובא חוק העזר לאישור מליאת מועצת העיר.

על-פי פקודת העיריות (אספקת מים) 1936, שהוחלה גם על מועצות מקומיות, רשות מקומית רשאית, ואם נתבקשה לכך על ידי שר הפנים היא חייבת, להסדיר את אספקת המים בתחומה באמצעות מפעל מים. רשות מקומית המפעילה בעצמה את מפעל המים חייבת לתחזקו.

רשת המים הפנים יישובית מכסה כמעט את רוב היישוב. משנת 1993 ואילך מבצעת העירייה החלפת רשת המים הפנימית, בהתאם לתכניות תלת שנתיות שתוכננו בתיאום עם המינהל למשק המים ברשויות המקומיות שבמשרד הפנים (להלן - מינהל המים). בתקופה זו החליפה העירייה כ-25 ק"מ של צנרת מים בקטרים שונים.

על פי נתוני העירייה קיימים בישוב כ-200 בתי אב המחוברים לרשת המים באמצעות צינורות פלסטיק זמניים. חלק מבתי אב אלה נמצאים בשכונות שמבוצעות בהן כיום עבודות פיתוח, והחלפת צינורות הפלסטיק לצינורות מפלדה תבוצע בקרוב.

לדעת משרד מבקר המדינה, על העירייה לזרז את הטיפול בהרחבת רשת המים, כדי שתתאפשר החלפת קווי מים מפלסטיק לקווי מים תקניים, וזאת כדי לצמצם ככל האפשר את בזבוז המים העלול להיגרם מצינורות הפלסטיק הזמניים.

פחת המים הוא ההפרש בין כמות המים שהרשות המקומית קונה לבין כמות המים שהיא מספקת לצרכניה (להלן - פחת המים). פחת המים הוא משני סוגים: פחת תפעולי - הנגרם מאיבוד מים בשל פגמים ברשת המים, ופחת אדמיניסטרטיבי - הנגרם מאספקת מים ללא מדידה, מחוסר דיוק של מדי-המים ומקביעת צריכת מים ללא מדידה על פי הערכה בלבד. על פי הנחיות נציבות המים פחת מעל ל-12% מהוה פחת חריג.

על-פי נתוני העירייה, שיעור פחת המים בסח'נין בשנים 1998-2000 היה כ-38% בכל אחת מהשנים 1998 ו-1999 וכ-22% בשנת 2000, והכמות הכוללת של פחת המים בשלוש השנים האלה היתה כ-1,505,000 מ"ק.

העירייה הבהירה למשרד מבקר המדינה, כי פחת המים נובע בעיקר מצנרת בלויה, ומעבודות פיתוח של העירייה שבמהלכן נגרמים הרבה פיצוצים בקווי המים הגורמים לאבדן מים. כמו כן, חלק ממוסדות העירייה צורכים מים ללא מדידה, כיוון שלא הותקנו בהם מדי מים, וחלק מהצרכנים צורכים מים שלא נמדדים על ידי מדי המים שהותקנו.

משרד מבקר המדינה מעיר, כי מן הראוי שהעירייה תפעל לאלתר למניעת צריכת מים ללא מדידה.

בתשובת העירייה למשרד מבקר המדינה מדצמבר 2001 היא מסרה, כי היא פועלת להקטנת פחת המים וכי הפחת ירד מאוד בשנה האחרונה. העירייה ציינה, כי הפחת האדמיניסטרטיבי יורד בהתמדה עקב חידוש קווים רבים ברשת המים. עוד מסרה העירייה בתשובתה, כי ניתנו הנחיות למחלקת המים לדאוג להתקנת מדי מים בכל המוסדות העירוניים שבהם אין מדים כיום.

סלילת כבישים בעיר מתבצעת מכוח סמכות שמוענקת לעירייה בסעיף 249 (11) לפקודת העיריות [נוסח חדש] שקובע כי סמכויותיה של עירייה הן, בין השאר: "לסלול כל רחוב שאיננו רכוש הפרט ולדאוג למצבו התקין של כל רחוב כאמור". כדי שיתאפשר לרשות המקומית לממן את הוצאותיה בגין סלילת כבישים פנימיים שעבורם לא קיבלה מימון ממלכתי ניתנה לה סמכות לחוקק חוק עזר לסלילת רחובות לפיו היא תחייב בעלי נכסים גובלים בהיטל סלילה או בדמי השתתפות בגין הוצאות הסלילה.

על פי נתוני העירייה במועד סיום הביקורת, אורך הכבישים הקיימים והמתוכננים בעיר סח'נין הוא כ-57 ק"מ, מהם: כ-9 ק"מ כבישים תקניים שכוללים תשתית חדשה, כ-35 ק"מ כבישים שצריכים הרחבה ושיפוץ, כ-5 ק"מ כבישים בתוך השכונות הם דרכים עם מצעים בלבד, כ-8 ק"מ דרכים עדיין לא נפרצו.

רוב מערכת הדרכים ביישוב ישנה, צרה, והתשתית שלה רעועה. בדרך כלל רוחב הכבישים אינו בהתאם לתכנית המתאר. על פי נתוני העירייה, כ-400 בתי אב ביישוב אינם מחוברים לדרכים כלל, וכ-400 בתי אב נוספים מחוברים לדרכים משניות עם מצעים ללא אספלט. משנת 1993 החלה העירייה, בהשתתפות משרדי ממשלה ייעודיים, להרחיב כבישים קיימים ולבצע תשתית חדשה בהם. בשנים 1993-2001 בוצעו בכ-9 ק"מ כבישים עבודות הרחבה שכללו ביצוע קירות תומכים, ניקוז, מדרכות, מצעים ואספלט.

בסעיף 6 לחוק עזר לסח'נין (סלילת רחובות), התשכ"ו-1966 נקבע, כי:   (א)  בהוצאות סלילת כביש לפי חוק עזר זה יישאו בעלי הנכסים הגובלים באותו קטע הרחוב שבו נסלל הכביש בשיעור של 75%.   (ג)  דמי השתתפות החלים על בעלי הנכסים כאמור, ישולמו למועצה על ידי כל אחד מבעלי הנכסים מיד עם השלמת הסלילה לפי חשבון שיישלח אליהם על-ידי המהנדס.

נמצא, כי העירייה לא חייבה את בעלי הנכסים, הגובלים בכבישים, שבוצעו בהם עבודות סלילה או הרחבה, בדמי השתתפות בהוצאות הסלילה.

משרד מבקר המדינה העיר לעירייה, כי עליה לפעול על פי חוק העזר לסלילה ולגבות את המגיע לה מבעלי הנכסים הגובלים בקטע הרחוב שבו נסלל הכביש. חיוב בעלי נכסים כאמור בדמי השתתפות, יאפשר לממן פיתוחן של תשתיות כבישים חדשות בלי להמתין לסיוע ממשרדי הממשלה.

בתשובתה מדצמבר 2001 מסרה העירייה למשרד מבקר המדינה, כי עקב המצב החברתי-כלכלי הנמוך של התושבים לא ניתן לגבות את הסכומים המגיעים מהם, ולכן השתתפותם בסלילת הכבישים היתה נמוכה.

בחוזרים אחדים שהוציא המנהל הכללי של משרד החינוך נקבעו תקנים למבני חינוך בגני ילדים, בבתי ספר יסודיים, בחטיבת הביניים ובחטיבה העליונה; תקנים אלה התייחסו הן לשטחים המבונים והן לשטחים הפתוחים של מוסדות החינוך.

בשנת הלימודים התשס"ב - (2001/2002) למדו במוסדות החינוך המוחזקים בידי העירייה כ-7,508 תלמידים ב-235 כיתות, מגני טרום חובה ועד החטיבה העליונה. בתחום העיר קיימים 8 בתי ספר, חמישה מהם בתי ספר יסודיים, שניים חטיבת ביניים ותיכון אחד. כמו כן, קיים בית ספר חקלאי (חווה חקלאית), אשר לומדים בו תלמידי כיתות ה'-ו' של בתי ספר יסודיים ותלמידי כתה ז' של חטיבת הביניים. קיים גם בית ספר לחינוך מיוחד, אשר לומדים בו כ-68 תלמידים. כ-161 כיתות לימוד הן בבעלות העירייה, והשאר - כ-74 הן בשכירות של העירייה.

הביקורת העלתה, כי מבין 235 כיתות הלימוד שבהחזקת העירייה 55 כיתות לימוד אינן עומדות באמות המידה שקבע משרד החינוך, בעיקר מבחינת שטח הכיתה ביחס למספר התלמידים ומבחינת טיב המבנים.

עוד הועלה, כי לאחרונה תקצב משרד החינוך לעירייה בניית 1,455 מ"ר בבית הספר התיכון, והבנייה תחל בקרוב, וכן תקצב לעירייה בניית 693 מ"ר באחד מבתי הספר היסודיים.

בתשובתו מנובמבר 2001 מסר משרד החינוך למשרד מבקר המדינה, כי הוא תקצב לעיריית סח'נין בשנת התקציב 2001 בניית שלבים א ו-ב במוסד חינוכי בעיר, והבנייה טרם החלה בגלל קשיי תקציב בהם נתונה העירייה; וכי הפרויקט נכלל בתכנית העבודה של תקציב הפיתוח לשנת 2002, בתנאי שהעירייה תתחיל בבנייה האמורה. העירייה מצדה הודיעה למשרד מבקר המדינה בינואר 2002, כי: "העירייה מבצעת את עבודות הבנייה בבית הספר כפי שאושרו והעירייה לא אחרה יום אחד בביצוע העבודות, והוגש חשבון מקדמה למשרד החינוך וטרם שולם". משרד החינוך הוסיף בתשובתו מנובמבר 2001, כי בחלק אחר ממוסדות החינוך שתקצב את בנייתם לעירייה, אמנם החלה הבנייה, אך היא מתבצעת בקצב איטי בגלל בעיות תקציב של העירייה. עוד ציינה העירייה במכתבה מינואר 2002, כי אמנם היו דחיות בביצוע, משום שהעירייה סובלת מגירעונות מתקופות קודמות.