שירותי בנק הדואר

2.  על פי החוק מטרת הבנק היא לעודד את החיסכון ולהקל העברת כספים, אולם בפועל הבנק אינו עוסק בתכניות חיסכון אלא בעיקר בניהול חשבונות של משרדי ממשלה ותאגידים שונים ושל לקוחות פרטיים, בגביית כספים מהציבור בשביל משרדי ממשלה וגופים אחרים, בהמרה ובהעברה של מטבע חוץ לארץ וממנה ובמתן שירותים מקוונים שונים, כמו מעבר מקופת חולים אחת לקופה אחרת והנפקת רשיונות נהיגה בין-לאומיים.

הביקורת העלתה ליקויים בהסדרת מעמדו ובפעילותו של הבנק ובפעולותיה של רשות הדואר בתחום השירותים הבנקאיים, כדלקמן:

(א)  החוק הקנה למנהל הבנק סמכויות פיקוח וביקורת אך לא נקבע בו מי אחראי ישירות לניהול הבנק. הבנק גם אינו נתון לפיקוח של בנק ישראל. הגופים האחראים למילוי התחייבויותיו של הבנק ולמתן שירותיו - החשכ"ל והרשות - הם גם לקוחות גדולים שלו. כל זה פוגע בניהול הבנק ומעלה חשש לניגודי עניינים בפעילותם של הגורמים האחראים לפעילות הבנק.

שרי התקשורת והאוצר מינו בעשר השנים האחרונות ועדות לבדיקת מעמדו של הבנק ודרכי ניהולו ופעילותו, והן המליצו לשנות את מעמדו ולהפכו לתאגיד בבעלות המדינה והרשות, אך לא בשליטתן; למנוע מהחשכ"ל ומהרשות מעורבות ישירה או עקיפה בניהול הבנק; ולבטל באמצעות חקיקה את ערבות המדינה לכל התחייבויות הבנק, כדי למנוע שעסקי הבנק ישפיעו על תקציב המדינה. עוד הן המליצו לשנות את דרכי ניהול חשבונות הבנק בבנק ישראל ולהפריד בין חשבונות משרדי הממשלה לבין אלה של התאגידים והלקוחות הפרטיים, כדי לשפר את דרכי ההתחשבנות ואת אפשרות הפיקוח והבקרה על פעולותיו. המלצות אלה עדיין לא יושמו. לדעת משרד מבקר המדינה, העיכוב המתמשך בשינוי מעמדו של הבנק ובתיקון הפגמים עליהן הצביעו הוועדות, פוגעים בהרחבת שירותי הבנק, בשיפור השירות לציבור ובאיזון התקציב של שירותיו.

(ב)  חוק הרשות קובע, שההסדרים הכספיים בין הרשות לבנק ייקבעו לפי תחשיב כלכלי. מאז חתימת הסכם השירותים בשנת 1990, לא עשה הבנק תחשיב כלכלי, ורק בשנת 1998 הזמין ניתוח תמחירי חדש של עלויות הפעלת הבנק. בשל חילוקי דעות בין הבנק והרשות, טרם הושלמה הכנתו של התמחיר חדש, וכתוצאה מכך טרם הונהג מנגנון תמורה לפי היקף הפעילות ועלותה, שיבטיח לרשות את מלוא התמורה המגיעה לה בעד שירותי הבנק.

(ג)  הנהלת הבנק מאשרת לרשות להתקשר עם גופים ממשלתיים ועסקיים בהסכמים למתן שירותים בלי שהיא בודקת את התחשיבים ששימשו בסיס לקביעת עלות השירותים ואת העמלות שנקבעו בגינם, כדי לבחון את מידת רווחיותם; לכמה מהשירותים לא הוכן תחשיב עלות או שנגבית בעבורם עמלה שאינה מכסה את ההוצאות הכרוכות בהם, דבר המסב לרשות הפסדים. הדרך שבה הרשות מחשבת את ההכנסות מהשירותים הבנקאיים, לא נבדקה במשך שנים מספר כדי לדעת אם היא מתאימה לשינויים בדרך מתן השירותים, בעקבות התייעלות ושימוש במחשבים.

(ד)  תחשיבי הרשות מצביעים זה שנים על הפסדים ניכרים ממתן השירותים הבנקאיים, אולם הביקורת העלתה שהתחשיבים אינם משקפים בצורה נאותה את רווחיותם של השירותים הללו.

(ה)  לדעת משרד מבקר המדינה, על הנהלת הבנק לפעול להשלמת התמחיר החדש ולבחון באופן שוטף את תחשיבי הרשות ואת העמלות שהבנק גובה או מתכוון לגבות בעד שירותים חדשים, כדי לוודא שמולאו דרישות החוק בדבר מתן השירותים על סמך תחשיב כלכלי. עוד עליה לעמוד על מילוי כל התנאים שבהסכם עם הרשות כדי להבטיח שחשבונות הבנק וההתחשבנות עמו ינוהלו בצורה תקינה.

(ו)  עוד העלתה הביקורת, שהבנק אינו נוהג לפרסם בסניפי הרשות את שיעורי העמלות שהוא גובה על השירותים השונים; הנהלת הבנק אינה מקבלת מהרשות דיווח על אלפי התלונות המגיעות אליה מן הציבור על שירותי הבנק, כדי שתוכל לעמוד על רמת שירותי הבנק, והיא לא פרסמה בציבור שלקוחות הבנק יכולים לפנות אל הנהלתו אם הרשות לא טיפלה כראוי בתלונותיהם. לדעת משרד מבקר המדינה, על הרשות להעביר להנהלת הבנק דיווח על תלונות הציבור על שירותי הבנק כדי שתוכל לבחון את טיב השירותים הניתנים, ועל הנהלת הבנק ליידע את הציבור בדבר האפשרות לפנות גם אליה בתלונות על שירותי הבנק.

(ז)  לדעת משרד מבקר המדינה על המשרד לתת את דעתו על המגבלות הנובעות ממעמדו של הבנק וממבנהו, אשר מונעות ממנו פיתוח ושיפור של השירותים לציבור, ולפעול למציאת דרכים שיאפשרו תפקוד יעיל וכלכלי של הבנק, כדי שיוכל למלא את ייעודו על פי החוק, ולנצל את יתרונות פריסת סניפי הדואר ברחבי הארץ לשם מתן שירותים בנקאיים לאוכלוסייה בכל חלקי הארץ.