שירות הפיקוח על העבודה - הטיפול בתאונות עבודה

בשירות הפיקוח על העבודה נבדקו סדרי הטיפול בתאונות העבודה שקרו בארץ ובייחוד בתאונות שגרמו למות הנפגעים. כן נבדק שיתוף הפעולה שבין האגף לבין גופים ממלכתיים שיש להם נגיעה לנושאי הבטיחות בעבודה בכלל, ולנושא תאונות העבודה בפרט.

בשירות לפרט ולמשפחה, בשירות לטיפול בנשים, בשירות המבחן שבמשרד הראשי ובשלושת מחוזות משרד העבודה והרווחה, נבדקו סדרי הטיפול באלימות בין בני זוג. במסגרת הבדיקה נשלחו שאלונים למדגם של 82 רשויות מקומיות.

במסגרת המטלה המערכתית "שילוב אנשים בעלי מוגבלות בחברה ובעבודה" נבדק במשרד ובשירות התעסוקה הטיפול בדורשי עבודה בעלי מוגבלות - השמתם בעבודה ופעולות הוועדות לקביעת כושר עבודה. עוד נבחן שיקומם במסגרות תעסוקה מוגנות ובשוק העבודה החופשי. בחברת המשקם לתעסוקת קשישים ובעלי כושר עבודה מוגבל בע"מ נבדק נושא העסקת אנשים בעלי מוגבלות ושיקומם התעסוקתי.

כן נבחנו במשרד העבודה והרווחה עבודת המטה, הליכי התכנון והתקצוב וסדרי הפיקוח על טיפולם של האפוטרופוסים בחסויים. באגף לטיפול באדם המפגר, ובלשכות המחוזיות - ירושלים והדרום, ותל אביב והמרכז, נבדקו סדרי הטיפול באנשים בעלי מוגבלות ובעיקר השירותים הניתנים להם בקהילה.

1.  בתאונות העבודה בארץ נפגעים בכל שנה, בממוצע, כ-84,000 איש, ובהם כ-80 הרוגים. תאונות אלה מסבות למשק נזק כלכלי של כ-4 מיליארד ש"ח בשנה, מלבד הנזקים הגופניים לנפגעים והסבל לבני משפחותיהם.

שירות הפיקוח על העבודה (אגף הפיקוח) שבמשרד העבודה והרווחה אמור לפקח על הבטיחות, על הגיהות ועל הרווחה במקומות העבודה, כדי להבטיח שנעשות בהם בידי מחזיקיהם הפעולות החוקיות הדרושות להגנה מירבית על שלומם ובריאותם של העובדים בהם. אחד היעדים המרכזיים של פעילות האגף בתחום הבטיחות בעבודה הוא להביא לצמצום מספרן של התאונות המתרחשות במהלכה ולהקטנת נזקיהן. בדיקת מכלול טיפולו של האגף בנושא תאונות העבודה העלתה, כי עד למועד סיום הביקורת, פעילותו להשגת היעד האמור היתה דלה:

(א)  מספר הדיווחים, כדרישת החוק, שאגף הפיקוח קיבל מהמעבידים, אודות תאונות עבודה שאירעו לעובדיהם, הסתכם בכשליש בלבד ממספר התאונות שבגינן אושרו מדי שנה תביעות לדמי פגיעה, שהגישו נפגעיהן למוסד לביטוח לאומי. זאת, בלא תגובה נאותה ובהיקף הדרוש מצד אגף הפיקוח, על הפרתה של חובת הדיווח.

(ב)  אגף הפיקוח לא יצר מנגנון של שיתוף פעולה בינו לבין המוסד לביטוח לאומי, אשר יבטיח זרימת מידע שוטף אודות תאונות עבודה, שבגינן הגישו נפגעיהן תביעות כספיות למוסד.

(ג)  מספר התאונות שמפקחי העבודה חקרו את סיבותיהן ונסיבותיהן היה מצומצם ביותר: בשנים 1997-1999 הגיע שיעורן, בממוצע, לכ-3% בלבד מכלל התאונות שעליהן דיווחו לו המעבידים, ולכ-1% בלבד ממספר התביעות לדמי פגיעה שאישר המוסד לביטוח לאומי לעובדים שנפגעו. שיעור שולי של חקירות מצביע על אוזלת-יד של האגף במילוי תפקידיו.

(ד)  אף באותם מקרים מועטים שבהם בוצעו חקירות, מיעט מאוד האגף בנקיטת אמצעי אכיפה נגד אלה, שלדעת המפקחים ביצעו עבירות בטיחות שגרמו להתרחשות התאונות. בדיקה מדגמית שעשה משרד מבקר המדינה, לגבי כל דוחות החקירה שערך האגף בשנים 1995-2000 העלתה, כי ב-76% מן הדוחות שבמדגם הצביעו החוקרים על ביצוע עבירות בטיחות שונות, אולם הדוחות הללו (פרט לאחד מהם) לא הועברו כלל ללשכה המשפטית של המשרד לצורך הגשת כתבי אישום. האמצעי השגרתי בו נקטו מפקחי העבודה, היה משלוח מכתבי דרישה לתיקון ליקויי בטיחות, בלא נקיבת מועד מוגדר למילוי הדרישות ובלא מעקב שיטתי אחר ביצוען. אמצעי זה לא הניב תוצאות ממשיות. לא אחת התרחשו תאונות, ובהן כאלה שהסתיימו במותם של עובדים (להלן - תאונות מוות), במקומות עבודה שבהם התריעו המפקחים בעבר על ליקויי בטיחות והפרות חוק.

2.  ככלל, תאונות מוות נחקרות הן בידי אגף הפיקוח והן בידי משטרת ישראל. האגף נוהג להעביר את דוחות החקירה שלו למשטרה, וההעמדה לדין של החשודים בעבירות שגרמו לתוצאות הטרגיות נעשית בידי פרקליטות המחוז המתאימה. הועלה, כי שיתוף הפעולה בין האגף לבין הגופים הללו לקה בחסר: האגף לא עקב אחר תוצאות הטיפול בדוחות החקירה שהעביר למשטרה (ובאמצעותה לפרקליטות), ולא דאג לקבל בשיטתיות את פסקי הדין הרלוונטיים הנוגעים לתאונות המוות שחקר; יוצא אפוא, כי ההיזון החוזר שקיבל אגף הפיקוח, אודות איכותה ותרומתה של פעילותו בנושא, היה מזערי.

3.  בעשור האחרון, מספר מקרי המוות בתאונות עבודה בענף הבנייה עלה במידה ניכרת על מספרם בכל אחד מיתר ענפי המשק. בשנים 1996-2000, מספר ההרוגים בתאונות בענף הבנייה הסתכם מדי שנה, בממוצע, ב-54% ממספר ההרוגים בתאונות העבודה שהתרחשו בכל ענפי המשק כאחד. ריבוי תאונות המוות בענף זה, חייב את אגף הפיקוח להיערך זה מכבר להפעלת מאמץ מוגבר לנקיטת אמצעים, כדי להביא לצמצום מספרן. זאת, הן באיסוף שיטתי של מידע על האתרים השונים שבהם מתבצעות עבודות בנייה, הן בתחום הפיקוח השוטף על המתרחש בהם והן בתחום אכיפתן של הוראות החוק הייחודיות בנושאי בטיחות החלות על ענף זה. אולם, דבר זה לא נעשה במידה מספקת.

4.  אגף הפיקוח לא עמד במשימתו להפעיל מערך של פעולות מנע ואכיפה, כדי לצמצם את סיכויי התרחשותן של תאונות במקומות העבודה הנתונים לפיקוחו, ואין בפעילות הקיימת כדי להביא להגברת ההרתעה והמודעות לנושאי בטיחות בקרב המעבידים ומחזיקי מקומות העבודה.