לוגו מדינת ישראל
ספריית הפרסומים משרד מבקר המדינה ונציבות תלונות הציבור

טיפול בבנייה ובשיפוץ של מבני נציגויות

תקציר

​פעולות ביקורת

נבדק הטיפול של החטיבה למשאבים חומריים ברכישה, בבנייה ובשיפוץ של משרדי נציגויות ובתים של ראשי נציגויות בטוקיו, בטשקנט, בסידני ובבוקרשט. כן נבדקו היבטים אחדים של הפיקוח הכספי על הנציגויות בחו"ל.

טיפול בבנייה ובשיפוץ של מבני נציגויות

תקציר

החטיבה למשאבים חומריים (להלן - החטיבה) במשרד החוץ (להלן - המשרד) מטפלת בניהול נכסי המשרד בחו"ל, נותנת הדרכה והכוונה לקציני המינהלה שבנציגויות ומנהלת פרויקטים חדשים. משרד מבקר המדינה בדק את הטיפול של החטיבה ברכישה, בבנייה ובשיפוץ של משרדי נציגויות ובתים של ראשי נציגויות בטוקיו, בטשקנט, בסידני ובבוקרשט.

החטיבה לא קבעה מסגרת תקציב נפרדת לכל פרויקט, שבה יובאו בחשבון כל מרכיביו, ולא ניהלה רישום הוצאות נפרד לכל אחד מהם. גם לא היה ריכוז לפי סוגי ההוצאה, כגון תשלומים ליועצים ולקבלנים, נסיעות לחו"ל, רכישת רהיטים וציוד. בשל כך לא היה בידי המשרד מידע מלא על העלויות בפועל של כל פרויקט. הוצאה של מיליוני ש"ח על פרויקטים, בלא שנקבעה מסגרת תקציב, בלא מעקב צמוד ושיטתי ובלא רישום מפורט של העלויות של כל פרויקט ופרויקט, יש בה משום פגיעה בסדרי מינהל תקין.

על אף שיש להכין לכל פרויקט פרוגרמה שבה יפורטו כל דרישות המשרד והנציגות ולהגישה לאישור הנהלת המשרד כדי שתשמש בסיס לתכנון, לא נמצא כי הוכנו פרוגרמות כאלה לפרויקטים שנבדקו.

תקנה 14 לתקנות חובת המכרזים, התשנ"ג-1993, קובעת כי "רשאית ועדת מכרזים לפטור מחובת מכרז התקשרות בעיסקה עם תושב מדינת חוץ או התקשרות בעיסקה שביצועה נעשה במדינת חוץ". הבדיקה העלתה, שוועדת המכרזים של המשרד לא דנה ברכישות ובהתקשרויות שהיו במסגרת הפרויקטים שנבדקו.

יש החלטות שנתקבלו בדבר רכישה, בנייה ושיפוץ נציגויות בסכומים ניכרים בלא שנמצאו מסמכים המעידים מי החליט על כך ומתי, ובלא אישור הנהלת המשרד; וההחלטה על רכישת מגרש ובניית משרדי השגרירות ובית השגריר בטשקנט, אף בלא שנמצא כי הוגשה בקשה לקבלת אישור של הוועדה הבין-משרדית למקרקעי חו"ל כנדרש.

בחלק מהפרויקטים שנבדקו הועסקו אדריכלים, מתכננים ויועצים בלא שניתן לדעת כיצד נבחרו - עם מקצתם נחתמו חוזים לפני שנים, ובהם נקבע כי יוארכו אוטומטית, וחוזים עם אחרים לא נמצאו.
נמצא, כי הסכומים ששולמו למתכננים וליועצים שהועסקו בבניית השגרירות ובית השגריר בטשקנט היו פי שלושה עד פי שבעה מהמקובל במגזר הציבורי-ממשלתי, על פי התעריפים של משרד הביטחון. כמו כן, שכר הטרחה ששולם לאדריכלית, שהועסקה בשיפוץ השגרירות בבוקרשט, היה גדול במידה רבה מהמקובל.

במועד הביקורת לא היו סטנדרדים לריהוט משרדי נציגויות ובתים של ראשי נציגויות ישראל בחו"ל. נמצא, כי לשגרירות ולבית השגריר בטוקיו נרכשו רהיטים מספקים באיטליה ובאנגליה בסכום כולל של כ-400,000 דולר, ובכלל זה כ-50,000 דולר לריהוט שני חדרי אוכל בבית השגריר; ולקונסוליה הכללית בסידני נרכשו רהיטים מספק איטלקי בסך כ-57,500 דולר. יש שנרכשו רהיטים בלא מעורבות מתאימה של המשרד ובסכומים שלכאורה נראים בלתי סבירים.

על המשרד לנקוט צעדים שיבטיחו עמידה בנורמות ציבוריות ומקצועיות ובכללי מינהל תקין בטיפולו בבנייה ובשיפוץ של מבני נציגויות. כן דרושה מעורבות רבה יותר של הנהלת המשרד בהליכי קבלת החלטות.