המשרד לענייני דתות יזם וביצע אירועים בנושא "טיפוח והווי דתי". כמו כן, המשרד השתתף במימון אירועים כאלה שיזמו גופים תורניים. בכל אחת מהשנים 1998-1999 הוציא המשרד על אירועים תורניים 2.7 מיליון ש"ח, ובשנת 2000 - 1.9 מיליון ש"ח. בתקציב המעודכן לשנת 2001 הוקצו למטרה זו 1.7 מיליון ש"ח, ועד אוקטובר אותה שנה הוציא המשרד 1.4 מיליון ש"ח.
מבדיקת סדרי השתתפותו של המשרד במימון אירועים תורניים בשנים 1998-2001 עולה, כי מדובר למעשה בתמיכות באותם אירועים שהיו צריכות להינתן לפי הוראות סעיף 3א לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985, נוהל תמיכות ותקנון כספים ומשק של החשב הכללי במשרד האוצר בתחום התמיכות. אולם המשרד הגדיר את השתתפותו במימון האירועים "קניית שירותים" ובכך פטר את עצמו, לכאורה, מההוראות החלות על תמיכות.
המשרד לא פרסם ברבים שהוא מעניק תמיכות לאירועים תורניים ובכך הוא עשה הפליה בין אלו שידעו על כך לבין אלו שלא ידעו. אין זה מן הנמנע, שכתוצאה מכך ניתנה העדפה בחלוקת התמיכות לגופים ולמוסדות המקורבים להנהלת המשרד.
בחינת השתתפות המשרד באירועים תורניים בדרך שהוגדרה "קניית שירותים" העלתה, שלא תמיד הקפיד המשרד לפרסם מכרז, לברר מחירים או לקבל הצעות מחיר בכתב, הכול לפי העניין, כנדרש בחוק חובת המכרזים, בתקנות שעל פיו ובהוראות התכ"מ.
המשרד זקף לחובת תקנה תקציבית אחת הן את הוצאותיו על פעולות שיזם וביצע בתחום האירועים התורניים והן את הוצאותיו על תמיכות בתחום האמור, ולכן אי אפשר להבחין ביניהן. למותר לציין, שבדרך זו היטשטשו הגבולות בין התמיכות - שאמורות להינתן לפי מבחנים - לבין ההוצאות על פעולות.