תשתיות ביוב במגזר המיעוטים

נפח השפכים הכולל כיום במדינת ישראל (על פי אומדן של המשרד לאיכות הסביבה) הוא כ-440 מיליון מ"ק. משפכים אלה כ-390 מלמ"ק עוברים במערכות שונות של ביוב לרבות בורות ספיגה ובורות רקב, וכ-50 מלמ"ק אינם עוברים במערכת כלשהי ותורמים ישירות לזיהום נחלים, חופי הים ומי התהום. נפח השפכים של מגזר המיעוטים נאמד בכ-26 מלמ"ק בלבד - שהם כ-6% מנפח השפכים במדינה - נפח קטן יחסית לחלקו של מגזר המיעוטים באוכלוסייה. אולם, וכפי שיפורט להלן, למרבית הרשויות המקומיות במגזר המיעוטים אין פתרונות ביוב מלאים.

2.  עקב הידלדלותם של מקורות המים השפירים, ובעיקר בשנתיים האחרונות, עלתה החשיבות של שימור משאבי המים והצורך בטיפול בביוב ובשפכים. טיהור מתאים של שפכים עשוי לשמש כתחליף למים שפירים להשקיה חקלאית (מי קולחין), ואף לשמירה על ערכי טבע, על ידי הזרמת מים מטוהרים בערוצי נחלים שאין בהם חשש לזיהום מקורות מים שפירים. המדיניות המוסכמת על נציבות המים, משרד הבריאות ומשרד הפנים היא לחייב את הרשויות המקומיות לטהר שפכים לפחות עד לרמה של סילוק לנחל קרוב או לים.

3.  התקנת ביוב בשטחה של רשות מקומית תוך גביית היטל מבעלי הנכסים על פי הכללים שפורטו בדין הוא תפקידה של הרשות המקומית . פעילותה של הרשות המקומית בתחום הביוב נתונה לפיקוח, יייעוץ וסיוע של גופים ממלכתיים כדלקמן:

(א)  משרד הפנים - על פי חוק הרשויות המקומיות (ביוב), תשכ"ב-1962 (להלן - חוק הביוב) רשות מקומית רשאית, ועל פי דרישת שר הפנים חייבת, להתקין ביוב בתחומה או בחלק ממנו. על פי חוק הביוב, גביית היטל התקנת ביוב מבעלי נכסים שישתמשו במתקן לסילוק הביוב תבוצע בשיעור שייקבע בחוק עזר. על פי פקודת העיריות [נוסח חדש] ופקודת המועצות המקומיות [נוסח חדש] לא יפורסם חוק עזר אלא לאחר שהובא לידיעתו של שר הפנים, אשר רשאי להורות על עיכוב פרסום חוק העזר, פסילתו, או החזרתו לעירייה או למועצה המקומית עם הערותיו לדיון מחדש.

(ב)  משרד התשתיות הלאומיות - נציבות המים והמינהל לפיתוח תשתיות ביוב שבמשרד (להלן - מינהל הביוב). על פי נוהלי מינהל הביוב, המטלות שלו הן: ייזום, ליווי, הקמה ובקרה של פיתוח תשתיות ברמה הלאומית לפי תכנית המתאר הארצית למשק המים (ביוב) תמ"א/34, שותפות בקביעת מדיניות תכנון ארצית בנושא טיהור והשבת מי קולחין. כמו כן מתפקידיו של מינהל הביוב הוא ליווי פרויקטים החל מגיבוש הפרוגרמה ועד להשלמת הפרויקט ומסירתו לרשות המקומית; אחריות לחלוקת המשאבים הממשלתיים המופנים לסיוע בתחום הסילוק, הטיהור וההשבה לפי סדר העדיפויות שקבעה הממשלה ומתן ייעוץ למשרדי הממשלה הנוגעים בדבר.

(ג)  המשרד לאיכות הסביבה - על פי החלטת הכנסת מ-5.2.90, שאישרה החלטת ממשלה בעניין זה, הועברו מרבית הסמכויות הנוגעות לביוב על פי פקודת בריאות העם, 1940 (להלן - פקודת בריאות העם), ועל פי חוק הביוב, משר הבריאות לידי השר לאיכות הסביבה. על פי פקודה זו משמש הממונה על איכות הסביבה שהוסמך בידי השר לאיכות הסביבה כרשות סניטרית מקומית לעניין זה, בתחומים שאין בהם רשות מקומית אשר משמשת כרשות סניטרית.

בחודשים מארס-ספטמבר 2001 בדק משרד מבקר המדינה את מצב תשתיות הביוב ביישובי המיעוטים. כמו כן נבדקו פעולות האכיפה והסיוע של משרד הפנים, של נציבות המים, ושל המשרד לאיכות הסביבה. בדיקת השלמה נערכה באגף התקציבים של משרד האוצר. הבדיקה נערכה במשרדי הממשלה הנוגעים בדבר: משרד הפנים; המשרד לתשתיות לאומיות ובכלל זה נציבות המים ומינהל הביוב; המשרד לאיכות הסביבה; ומשרד הבריאות. הבדיקות נערכו גם ברשויות מקומיות ממגזר המיעוטים: דיר אל אסד, ירכא, תמרה, סח'נין, עראבה, ולקיה. הבדיקה כללה, כאמור, גם איסוף וניתוח מידע באמצעות שאלונים.