יד לוי אשכול

נבדקו הפעולות שעשתה המועצה להנצחת זכרם של נשיאי ישראל וראשי ממשלותיה, בעניין עמותת יד לוי אשכול ובעניין ההנצחה בכללותו.

בעמותת יד לוי אשכול נבדקה הפעילות השוטפת שלה, לרבות השימוש בהקצבות מכספי עיזבונות לטובת המדינה; וסדרי הטיפול של העמותה בשיפוץ בית המגורים של ראשי הממשלה לשעבר, שהוחכר לה בשנת 1977.

במסגרת המטלה המערכתית "מגזר המיעוטים - תשתיות פיזיות" נבדקה במשרד ראש הממשלה דרך הכנתן והפעלתן של תכניות רב שנתיות לדרוזים ולצ'רקסים, לבדואים בצפון המדינה ולערבים. בדיקות השלמה נעשו במשרד הבינוי והשיכון, במשרד הפנים ובכמה רשויות מקומיות דרוזיות.

במשרד ראש הממשלה נעשו בירורים בנוגע לעבודת המטה והליכי התכנון והתקצוב הנעשים לשם מתן שוויון זכויות לאנשים בעלי מוגבלות ושילובם בחברה. כמו כן נעשו בירורים עם הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בנוגע לאיסוף נתונים על אוכלוסיית האנשים בעלי המוגבלות (ראו בדוח זה "שילוב אנשים בעלי מוגבלות בחברה ובעבודה").

ברשות החברות הממשלתיות שבמשרד ראש הממשלה נבדק נושא הפרטת חברות ממשלתיות. הביקורת התמקדה בהסדרה מראש של תנאים הדרושים להפרטה, בעיכובים שחלו בהליך ההפרטה ובשיטת ההפרטה. הבדיקה נערכה גם בחברות עצמן (ראו בדוח זה "הפרטת חברות ממשלתיות").

יד לוי אשכול (להלן - ה"יד") נוסדה ב-1970 במטרה להנציח את זכרו של לוי אשכול ז"ל, ראש הממשלה השלישי של המדינה. במארס 2001 החליט מבקר המדינה להפעיל את ביקורתו על ה"יד" בהיותה עמותה שהממשלה תומכת בה.

1.  הביקורת העלתה, שהפעילות השוטפת של ה"יד" מתמקדת בתחזוקת הארכיון שברשותה, וכי היא אינה עושה פעולות הנצחה, כגון פרסומים, כינוסים וימי עיון, בדומה לגופי הנצחה אחרים. בארכיון ה"יד" יש אלפי מסמכים המתויקים במאות תיקים, אך הטיפול בחומר אינו מקצועי: אין רישום מסודר של כל התיקים לפי נושאים, ואין רשימה - אף לא ידנית - של כל המסמכים שנמצאים בתיקים.

2.  ב-1977 החכיר מינהל מקרקעי ישראל (להלן - ממ"י) ל"יד" את הבניין ששימש למגורי ראשי הממשלה עד תחילת שנות השבעים, בתנאי שהבניין ישמש להנצחת זכרו של לוי אשכול. ב-1994 חתמה ה"יד" על הסכם עם חברת עמידר לשיפוץ הבניין, ובסוף אותה שנה הגישה ה"יד" בקשה לקבלת היתר בנייה. הבקשה אושרה עקרונית ב-1999, אולם עד סוף 2001 לא ניתן היתר הבנייה. כבר בשנים 1994 ו-1995, זמן רב קודם שעיריית ירושלים אישרה עקרונית את הבקשה, קיבלה ה"יד" מהוועדה הציבורית לקביעת ייעודם של עיזבונות לטובת המדינה, הקצבות למימון עלות השיפוץ של הבניין בסך 1.5 מיליון ש"ח - הסכום שנקבע באומדן הראשוני שהגישה לה חברת עמידר. במהלך השנים עדכנה עמידר את אומדן העלות של השיפוץ, ובשנת 2000 הוא הגיע לכ-2.6 מיליון ש"ח.

3.  מסכום ההקצבות שקיבלה ה"יד" מכספי עיזבונות היא העבירה לעמידר מקדמה בסך 0.5 מיליון ש"ח, ואת היתרה הפקידה בבנק בפיקדון נושא ריבית. אף שה"יד" התחייבה להשתמש בהקצבות אלה אך ורק לשיפוץ הבניין, היא השתמשה במרבית הריבית שנצברה בפיקדון למימון פעילותה השוטפת. ההקצבות מכספי עיזבונות לא שימשו אפוא למטרה שלשמה נועדו, ולפיכך נדחו בקשות ה"יד" לקבל הקצבות נוספות ממקור זה להשלמת הסכום הדרוש למימון השיפוץ. מאחר של"יד" לא היה מלוא הסכום הדרוש לשיפוץ ואף לא ניתן לה היתר בנייה, לא החלה עמידר בעבודות הבנייה, והבניין, המיועד לשימור, עומד שומם, פרוץ ומוזנח בלב שכונה יוקרתית.

4.  התמשכות הטיפול בקבלת היתר הבנייה לשיפוץ הבניין; דרישתה של עמידר לקבל מראש את מלוא עלות השיפוץ; והשינויים שנעשו בתכנית השיפוץ, בכלל זה תוספת קומה - כל אלה הביאו לכך כי לאחר שנים כה רבות טרם הוחל בעבודות שיפוץ הבניין וה"יד" נקלעה למבוי סתום.

בנסיבות אלה ולנוכח הסכומים הנוספים הנדרשים לשיפוץ הבניין וההוצאות הצפויות על ריהוטו, התאמתו לפעילות המתוכננת ותחזוקתו השוטפת, יש מקום לשקול מחדש את הדרך הראויה להנצחת זכרו ומורשתו של לוי אשכול.

5.  במהלך שנות קיומה של המדינה הוקמו מוסדות הנצחה רבים לזכרם של נשיאים וראשי ממשלה שהלכו לעולמם, ויש שכמה גופים פועלים להנצחת זכרה של אישיות אחת. מקצת גופי ההנצחה פועלים מכוח חוק מיוחד ועקב כך מקבלים הקצבות מסודרות למימון פעילותם השוטפת וכן למשכן קבע למוסדותיהם, ואילו גופי הנצחה אחרים נתקלים בבעיות תקציביות קשות, ואין להם משכן קבע. כיום אין אפוא מדיניות הנצחה כוללת, אחידה ושוויונית. הצעה לתיקון חוק הנצחת זכרם של נשיאי ישראל וראשי ממשלותיה, התשמ"ו-1986, שאמורה לתת פתרון לבעיית התקצוב השוטף של גופי ההנצחה, טרם הוגשה לכנסת, אף שטיוטה שלה הוכנה עוד בשנת 1998.